שוחררה חברת הפרלמנט הפלסטיני שנכלאה בגלל "מידע סודי"

הפעילה הפמיניסטית וחברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר שוחררה אחרי כמעט שנתיים במעצר מנהלי. "אני עדיין לא יודעת על מה נעצרתי", אמרה לאחר שחרורה. שב"ס שחרר אותה לפנות בוקר למרות שלמשפחתה נמסר כי תשתחרר במקום אחר בצהרים

מאת:

חאלדה ג'ראר, חברת הפרלמנט הפלסטיני מטעם החזית העממית לשחרור פלסטין שוחררה הבוקר מכלא דמון, לאחר שהיתה עצורה במשך עשרים חודשים במעצר מנהלי, ללא משפט. בקבלת פנים שנערכה לה ברמאללה אחר הצהרים היא אמרה: "עד עכשיו אני לא יודעת על מה נעצרתי. כך זה תמיד עם מעצר מנהלי, שהוא שרירותי. ולפני הכל יש שם עניין פוליטי. בתיק החסוי רק נאמר שאני מסוכנת. לכן אנחנו קוראים להפסיק את הפרקטיקה הזו שהיא לא חוקית".

ג'ראר הובאה למחסום סאלם בשעה ארבע לפנות בוקר, שם השאירו אותה אנשי שב"ס, וזאת למרות שלבני משפחתה נמסר מראש כי היא תשוחרר בצהריים במחסום ג'למה שליד ג'נין. ג'ראר המתינה במשך שעות עד שהגיעו למחסום קרובי משפחה של אסירים אחרים. אלו סייעו לה להתקשר לבני משפחתה שהגיעו לקחת אותה. משם היא המשיכה לג'נין ואז לשכם, שם ביקרה בקבר אביה שנפטר בזמן שהיא היתה כלואה.

donate

בשעות אחר הצהריים היא הגיעה בשיירת מכוניות לרמאללה, שם התקיימה לכבודה קבלת פנים במתחם הכנסייה הקתולית. ג׳ראר התקבלה בקריאות שמחה, מלווה בבן זוגה היא פגשה לראשונה את ביתה, סוהא, וקרובי משפחה נוספים. "אני מרגישה רגשות מעורבים. השארתי מאחורי 48 נשים אסירות שסובלות ומבקשות חופש", סיפרה ג'ראר על התחושות שעות ספורות לאחר השחרור. "מצד שני אני מאוד שמחה להשתחרר כי אין כמו להיות חופשיה. זה נותן לי כוח להמשיך ולהאבק בשביל האסירות הכלואות".

חברת הפרלמנט הפלסטני חאלדה ג'ראר משתחררת אחרי 20 חודשי מעצר מנהלי. 28 בפברואר 2019. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר משתחררת אחרי 20 חודשי מעצר מנהלי. 28 בפברואר 2019. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בתוך האולם נתלו דגלי פלסטין ודגלים אדומים של החזית העממית, ופוסטרים של ג׳ראר ומנהגים נוספים של התנועה כיסו את  הקירות. רבים עמדו בתור כדי ללחוץ את ידה ולהצטלם איתה. "פגשתי בכלא אסירות מכל רחבי פלסטין, מ-48׳, מירושלים מהגדה ומעזה. אסירות קטינות ומבוגרות. המסר שלהן הוא אחד: הן רוצות חירות. המסר השני הוא קריאה לאחדות פלסטינית". אמרה ג׳ראר לעיתונאים בקבלת הפנים ברמאללה.

"המצב של הנשים בכלא קשה", סיפרה ג׳ראר על החיים בבתי הכלא בהם שהתה, והעלתה טענות קשות לגבי התקנת מצלמות באגפים הפגיעה בפרטיות של האסירות בעקבות הוועדה שהקים השר ארדן לבחינת תנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים. לאחרונה הועברו כל האסירות שהוחזקו בכלא השרון לכלא דמון, וג'ראר סיפרה כי "החדרים במצב קשה והמקלחות לא ראויות לשימוש ולא נמצאות בתוך החדרים עצמם. המקום שמיועד לביקורי המשפחות נמצא במצב קשה". היא קראה "לסגור את בית הכלא הזה".

מאות פלסטינים הגיעו כדי לקבל את פניה של ג'ראר, בניהם פעילים פוליטיים מוכרים מהגדה המערבית. "המקרה של חאלדה הוא רק דוגמה אחת מתוך רבים. ישנם יותר מ-450 עצורים מנהלים וסך הכל קצת פחות משש אלפים אסירים בבתי הכלא הישראלים", אמר ל"שיחה מקומית" קדורה פארס, יו"ר מועדון האסיר. "מעצרים מנהליים הם לא חוקיים, זהו פשע מלחמה", הוא אמר. "זה יוצר מצב שכל פלסטיני, בכל זמן, יכול להעצר מבלי שצריך לפרט על מה הוא או היא נאשמים ולמה הם בכלא".

חברת הפרלמנט הפלסטני חאלדה ג'ראר פוגשת את ביתה סוהא אחרי 20 חודשי מעצר מנהלי. 28 בפברואר 2019. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר פוגשת את ביתה סוהא אחרי 20 חודשי מעצר מנהלי. 28 בפברואר 2019. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר משתחררת אחרי 20 חודשי מעצר מנהלי. 28 בפברואר 2019. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר משתחררת אחרי 20 חודשי מעצר מנהלי. 28 בפברואר 2019. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ג'ראר נעצרה ביולי 2017 ומאז הוארך מעצרה המנהלי פעם אחר פעם. כמו כל עצור מנהלי, נגד ג'ראר לא הוגש כתב אישום, והיא הוחזקה על בסיס "מידע סודי" לפיו היא "מהווה סכנה". למפקד הצבאי יש סמכות להאריך שוב ושוב את הצו המנהלי, ולאסיר אין שום אפשרות להתגונן מפני החשדות העלומים נגדו. על פי ארגון זכויות האסירים "א-דמיר", בסוף דצמבר 2018 הוחזקו בבתי הכלא הישראלים 480 עצירים מנהליים פלסטינים, בהם שמונה חברי המועצה המחוקקת הפלסטינית.

המעצר הנוכחי הוא לא הראשון של ג'ראר. באפריל 2014 היא נעצרה בביתה והושמה במעצר מנהלי למשך חודשים, לאחר שסירבה למלא אחר צו הרחקה מרמאללה לפיו הייתה אמורה לעזוב את ביתה, לעבור ליריחו ולהישאר שם במשך חצי שנה. ג'ראר סירבה לציית לצו ונשארה בביתה.

מעצרה של ג'ראר הוביל לקמפיין בינלאומי נרחב בקריאה לשחרורה. בסופו של דבר היא שוחררה מהמעצר המנהלי והועמדה למשפט שכלל 12 סעיפי אישום, מרביתם נוגעים לעבודתה הפרלמנטרית, ביניהם חברות בחזית העממית, השתתפות במחאות, נשיאת נאומים ומתן ראיונות לכלי תקשורת, ביקור במאהל סולידריות עם האסירים הפלסטינים, וכן הסתה לחטיפת חיילים. בדצמבר 2015 ג'ראר נשפטה ל-15 חודשי מאסר במסגרת עסקת טיעון. היא שוחררה ביולי 2016, אך נעצרה שוב מקץ שנה, ביולי 2017, ומאז היתה נתונה במעצר מנהלי.

בינואר 2006, לאחר שנים של פעילות פוליטית למען זכויות נשים ואסירים, נבחרה ח'אלדה ג'ראר למועצה המחוקקת הפלסטינית. היא נשואה, אם לשתי בנות והייתה לאישה הראשונה שנבחרה למועצה המחוקקת מטעם החזית העממית. ג'ראר ידועה כמבקרת חריפה של הרשות הפלסטינית ובמיוחד של התיאום הביטחוני עם ישראל. בשנים 1993 עד 2005 שימשה כמנהלת הארגון הפלסטיני א-דמיר העוסק בזכויות אסירים, ולאחר היבחרה למועצה המחוקקת נשארה חברת הוועד המנהל של הארגון.

מעבר לפעילותה הפרלמנטרית, ג'ראר היא פעילת שמאל פמיניסטית ותיקה. בעבר היתה שותפה לפניית הרשות הפלסטינית לבית הדין הבינלאומי בדרישה לחקור חשדות לביצוע פשעי מלחמה ישראליים נגד פלסטינים, עובדה שהיא לדעת רבים הסיבה האמיתית למעצרה המתמשך.

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית
אישה רוכבת על סוס בחוף של אשדוד, בעיד אל-אדחא, 9 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אישה רוכבת על סוס בחוף של אשדוד, בעיד אל-אדחא, 9 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

צעירות עוטות חיג'אב מבחירה, לא תפקיד ביה"ס להתערב

בחברה הערבית בישראל מתקיים דיון סוער, לאחר שבית הספר הנוצרי טרה סנטה בעכו אסר על תלמידה מוסלמית לעטות חיג'אב. האיסור מתעלם מכך שקם דור חדש של נשים שעבורן כיסוי הראש אינו סמל לכפייה דתית, אלא ביטוי לזהות אישית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf