newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דיפלומטים אירופאים בפתיחת משפטה של חברת הפרלמנט הפלסטינית

ג'ראר, המואשמת בחברות בחזית העממית, שאותו היא מייצגת בפרלמנט הפלסטיני, כפרה באשמה. בין סעיפי האישום: השתתפות בהפגנות וראיונות לתקשורת. התביעה הודיעה שבמהלך המשפט תגיש חומר חסוי, שההגנה לא תוכל לראות

מאת:

משפטה של חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית, חאלדה ג'ראר, נפתח היום (שני) בבית המשפט הצבאי בעופר. לדיון הגיעו בני משפחתה של ג'ראר, מספר עיתונאים וכן משלחת של דיפלומטים מנציגויות של מדינות שונות באיחוד האירופי, שהביעו דאגה ממעצרה של חברת הפרלמנט, כמו גם ממעצרם של עוד עשרה חברי פרלמנט שמוחזקים בכלא הישראלי.

ג'ראר, המכהנת במועצה המחוקקת מטעם החזית העממית לשחרור פלסטין, מואשמת ב-12 סעיפים של חברות ופעילות במסגרת מפלגתה, שמוגדרת על ידי ישראל כהתארגנות אסורה. כמעט כל הסעיפים עוסקים בפעילותה הפרלמנטרית הציבורית של ג'ראר, כגון השתתפות בהפגנות, ראיון לתקשורת, ביקור באוהל תמיכה באסירים ונשיאת נאומים. רק סעיף אחד מייחס לה הסתה לחטיפת חיילים, אך העד בעניין סעיף זה אומר בעצמו שאינו בטוח ששמע את ג'ראר אומרת את הדברים.

בדיון שהתקיים היום דחו עורכי דינה של ג'ראר, מחמוד חסאן וסחר פרנסיס מארגון "אדמיר", את כל סעיפי האישום והודיעו על כפירה מלאה. לשאלתם של עורכי הדין ענתה התובעת הצבאית, סרן אלמז אייסו, כי במהלך המשפט תגיש התביעה גם חומרים חסויים לבית המשפט, שההגנה לא תוכל לראות או לחקור בעניינם.

הסניגורים ציינו עוד שבמהלך הפשיטה הצבאית על ביתה של ג'ראר באל-בירה (ליד רמאללה) בחודש מרץ, שבה נעצרה, הוחרמו מביתה מחשבים, שתוכם לא מופיע בחומר הראיות של התביעה, וביקשו לקבל את המחשבים בחזרה אם לא נמצא בהם חומר מרשיע. על כך אמרה אייסו שתהיה תשובה בימים הקרובים.

> ליאוניד אידלמן ביקר בביה"ח את שובת הרעב ח'דר עדנאן, שנמצא בסכנת מוות

חאלדה ג'ראר בבית המשפט הצבאי בעופר (חגי מטר)

חאלדה ג'ראר בבית המשפט הצבאי בעופר (חגי מטר)

הדיון הקצר הסתיים לאחר שהסניגורים הודיעו שיגישו טענות מקדמיות במהלך השבועיים הקרובים, ושלב ההוכחות במשפט ייקבע רק לאחר מכן, במהלך יולי. ג'ראר תמשיך לשבת במעצר בתקופה הזאת, לאחר שבית המשפט הצבאי דחה את הבקשה למעצר עד תום ההליכים לפני חודש, אך בית המשפט הצבאי לערעורים אישר את המעצר.

לפני תחילת הדיון היה רגע נוגע ללב באולם, כשמפקד השב"ס במקום אישר לג'ראר לחבק את שתי בנותיה, יאפא וסוהא, שהגיעו לביקור בארץ מלימודיהן בקנדה. בדרך כלל בני משפחות של עצירים פלסטינים לא מורשים לדבר איתם במהלך הדיון, בטח שלא לגעת בהם, ולרוב אפילו לא לשבת בשורות הראשונות של אולם בית המשפט – אלא רק באחרונות. נראה שהנוכחות המשמעותית והחריגה, יחסית לעופר, של עיתונאים ודיפלומטים שהגיעו למקום השפיעו על יחסם של אנשי השב"ס.

בתום הדיון ביקשו שתי הבנות להודות לכל התומכים באמן, וציינו שהן מובילות קמפיין בינלאומי לשחרורה, שזוכה לתמיכה של חברי פרלמנט ודיפלומטים בכל העולם. גם חברת הכנסת עאידה תומא-סולימאן הודיעה בעבר על תמיכתה בג'ראר וקראה לשחרורה.

ג'ראר והאג

מעבר להיותה חברת המעצה המחוקקת, חאלדה ג'ראר היא פעילת שמאל פמיניסטית מזה שנים רבות, שפעלה רבות גם בנושא האסירים הפוליטיים הכלואים בישראל. בשנה האחרונה היא הייתה מעורבת במסגרת המועצה המחוקקת בהליך הפנייה של הרשות הפלסטינית לבית הדין הבינלאומי בהאג בשל החשדות לפשעי מלחמה שישראל מבצעת. בתוך כך, ג'ראר גם העבירה ביקורת לא פעם על הנהגת הרשות בשל המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.

בקרב חבריה יש המעריכים שפעילותה הזאת היא המניע האמיתי מאחורי צו ההרחקה מרמאללה ליריחו, שהוצא נגדה באוגוסט שעבר, ומאחורי המעצר במרץ השנה, שסעיפי האישום בו מתייחסים בחלקם לאירועים שקרו לפני מספר שנים, כך שלא ברור מה פתאום נזכרו בהם בצבא רק עכשיו.

כאמור, בכלא הישראלי יושבים כיום עוד עשרה חברי המועצה המחוקקת הפלסטינית, חלקם במעצר מנהלי, ללא כתב אישום וללא כל חשדות רשמיים – אך ללא הגבלת זמן.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> נבחרים בכלא: הכירו את חברי הפרלמנט שישראל מחזיקה במעצר

חאלדה ג'ראר (שמאל) ובתה (חגי מטר)

חאלדה ג'ראר (שמאל) ובתה (חגי מטר)

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"צעד ראשון לקראת השתלטות הדרגתית על פלסטין כולה". משה שרת, אבא אבן ודוד הכהן מניפים את דגל ישראל במתחם האום בניו יורק לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, 29.11.1947. (צילום לע"מ)

על מיתוס הסירוב הערבי לתוכנית החלוקה ומניפולציות אחרות

בכל פעם שהשיח סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני עולה לכותרות, מתחדש גם הדיון בתוכנית החלוקה. החוקר המצרי עבד אל־פתאח מאדי מפריך כמה מהמיתוסים הרווחים ומזכיר: העמדה הציונית היתה הרבה פחות תמימה משנוטים להציג  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf