newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם הצרכנות משתלטת על הטבעונות?

מאות ציינו את יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקים במיצג בכיכר רבין. התנועה לזכויות בעלי חיים עשתה דרך ארוכה בשנים האחרונות. האם נדע לדרוש יחד את שחרורם של כל בעלי החיים - גם האנושיים שבהם - מסבל, מניצול ודיכוי?

מאת:

כותבת אורחת: שירה הרצנו

יום הולדתו של מהאטמה גנדי, ה-2 לאוקטובר, נקבע כיום ההזדהות עם בעלי החיים במשקי המזון מהחי. בעלי החיים במשקים הם קרבנות שקופים של תעשיית סבל ומוות, שמרבית בני האדם עדיין בוחרים להתעלם מכאבם ולעצום עיניהם אל מול האימה והטרור הנכפים עליהם.

כמו בכל שנה בשנים האחרונות, גם השנה ציינו, מאות פעילות ופעילים, את יום ההזדהות בעמידה דוממת בכיכר רבין. במבנה סדור ובחולצות לבנות, אחזנו בשלטים ונתנו למילה הבודדת שעל כל שלט לדבר בשמנו: “צדק", “חמלה", “חירות".

> דורשים חנינה: שיחות עם יונתן היילו מאחורי הסורגים

מאות פעילים השתתפו במיצג לציון יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקי המזון מהחי, קרבנות שקופים של תעשיית סבל (צילום: רוויטל טופיול)

מאות פעילים השתתפו במיצג לציון יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקי המזון מהחי, קרבנות שקופים של תעשיית סבל (צילום: רוויטל טופיול)

לפני שנים לא רבות, כשעוד היינו תנועה קטנטנה (ויש שיגידו – שולית), יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקים צוין בצעדה בתל אביב והיה האירוע השנתי הגדול ביותר לזכויות בעלי חיים, בו השתתפות של 150 פעילים נחשבה להצלחה. באותם ימים מרבית האקטיביסטיות לזכויות בעלי החיים פעלו גם במאבקי זכויות אדם, וכשהיינו צועדות לציון כיבוש 67, היינו מסתכלות מסביב על האלפים ומייחלות ליום שבו גם בצעדות לזכויות בעלי חיים נוכל לראות את אותם אלפים, מחברים בין המאבקים ושותפים איתנו גם במאבק לשחרורם של בעלי החיים הלא אנושיים.

כיום, האירוע לציון יום ההזדהות הבינלאומי עם בעלי החיים במשקים כבר אינו האירוע הגדול ביותר לשחרור בעלי חיים, אלא אחד מכמה וכמה אירועים בעלי מאות משתתפים. כבר זכינו לצעדות של אלפי משתתפים בתל אביב, עד כדי כך שפעילה נגד הכיבוש אמרה לי "הלוואי שגם להפגנות נגד הכיבוש היו מגיעים כל כך הרבה אנשים". כמה קל לשכוח שרק לפני שנים ספורות המצב היה הפוך.

אולם בניגוד למה שקיווינו באותם ימים, אלפי המשתתפים בפעילות למען בעלי חיים הם, על פי רוב, הם לא אותם השותפים מהמאבקים למען זכויות אדם. בשנים האחרונות התנועה לשחרור בעלי חיים פרצה אל המיינסטרים, ודווקא אנשים שאינם באים מרקע אקטיביסטי מאמצים את התפיסה הרדיקלית של שחרור בעלי חיים, בוחרים בטבעונות ונרתמים בכל לבם וגופם למאבק.

> "פינת שלום קטנה" – ספר בישול טבעוני מהמטבח הערבי

מאות פעילים השתתפו במיצג לציון יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקי המזון מהחי, קרבנות שקופים של תעשיית סבל (צילום: רוויטל טופיול)

מאות פעילים השתתפו במיצג לציון יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקי המזון מהחי, קרבנות שקופים של תעשיית סבל (צילום: רוויטל טופיול)

מאות פעילים השתתפו במיצג לציון יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקי המזון מהחי, קרבנות שקופים של תעשיית סבל (צילום: רוויטל טופיול)

מאות פעילים השתתפו במיצג לציון יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקי המזון מהחי, קרבנות שקופים של תעשיית סבל (צילום: רוויטל טופיול)

חלק בלתי מבוטל של המאבק לשחרור בעלי חיים מושקע במאבק צרכני, מתוך תפיסה אסטרטגית לפיה ככל שהטבעונות תהיה קלה ונגישה יותר, יותר ויותר אנשים יבחרו בה. על פניו, נראה שהגישה הצרכנית עובדת לא רע. הצלחתה של האסטרטגיה הצרכנית היא בעיקרה משמחת. מבחינתי, יש מעט מאוד קווים אדומים במאבק לשחרור בעלי החיים (למשל, שימוש בסקסיזם), ושימוש בכלי הצרכני אינו קו אדום (בדומה, אגב, ל-BDS שהוא כלי לגיטימי במאבק הפלסטיני). כל אדם שבוחר בטבעונות, גם אם היא במסגרת הצרכנית בה הוא רוכש חלופות טבעוניות למוצרים הלא טבעוניים שהוא רגיל אליהם, משמח אותי, כי המשמעות של הבחירה שלו או שלה היא הפחתה ממשית בפגיעה בבעלי חיים.

לצד זאת, קשה שלא להתכווץ מכך שהאסטרטגיה הצרכנית היא האסטרטגיה המובילה את המאבק לזכויות בעלי חיים. קודם כל, כי זה אומר משהו די מחורבן על האופי האנושי: העובדה שאנשים צריכים כל כך הרבה נוחות ושפע צרכני (טעים, מגוון ונגיש) כדי לעשות את השינוי הזה, ושהמנגינה הישנה (והתמימה?) שלנו של "ירקות, פירות, דגנים וקטניות" לא היתה מספקת, היא מבאסת. האמת היא, שגם לפני שהיו כל כך הרבה גבינות טבעוניות (טעימות!) וסוגי חלב צמחי (מגוונים!) בכמעט כל סופר, תרבות השפע שלנו סיפקה מספיק אלטרנטיבות למוצרים מהחי, והסתדרנו יופי.

בנוסף, עצוב שמאבק כל כך מהפכני נאלץ לגייס את הקפיטליזם כדי ליצור שינוי. זה עצוב במיוחד כשזה חורג מכלי אסטרטגי ושיש טבעונים שבאמת מאמינים שאפשר לצרוך בלי לפגוע, תוך התעלמות מפגיעות אחרות כמו נזקים סביבתיים (הפוגעים כמובן גם בבעלי חיים) ותנאי העסקה נצלניים. בהקשר הזה, אין ספק שיש לנו, פעילי זכויות בעלי החיים, עוד הרבה עבודה פנימית לעשות.

אבל אסור לתת לאסטרטגיה הצרכנית לבלבל אותנו. המאבק לשחרור בעלי החיים היה ונותר מאבק רדיקלי ופוליטי במהותו. המאבק הוא לא עבור איכות החיים של הטבעונים, אלא מאבק לחירותם של כ-300 מליון בעלי חיים הנרצחים בתעשיות המזון מדי שנה בישראל לבדה על מנת שנוכל לאכול את גופותיהן; המאבק הוא מאבק לזכותן של פרות, עזים ותרנגולות אשר עוברות גיהנום של ניצול פוטנציאל האמהות שלהן כדי שנוכל לאכול מוצרי חלב וביצים. המאבק הוא מאבק להפסקת החנק של דגים הכלואים כל חייהם בבריכות צפופות עד סיומם העגום עם לקיחתם מהמים. המאבק הוא מאבק להפסקת שעבוד, גזל, ואלימות בלתי פוסקת שהם מנת חלקם היומיומית של קרבנות תעשיית המזון מהחי.

זהו מאבק לצדק, מאבק לחמלה, מאבק לחירות. וככזה, אנחנו עדיין מקוות ליום שבו הסולידריות של פעילי זכויות אדם תחצה את גבולות המין הביולוגי, לא תפריד בין דם לדם ותתנגד לעוולות, לזוועות ולהפרת זכותם של בעלי החיים לחיים ללא סבל, התעללות ודיכוי.

שירה הרצנו היא פעילה לשחרור בעלות חיים, לרבות האנושיות שבהן.

> כשסירבתי להביא לבי"ס משלוח מנות לחיילים ששומרים עלי

מאות פעילים השתתפו במיצג לציון יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקי המזון מהחי, קרבנות שקופים של תעשיית סבל (צילום: רוויטל טופיול)

מאות פעילים השתתפו במיצג לציון יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקי המזון מהחי, קרבנות שקופים של תעשיית סבל (צילום: רוויטל טופיול)

מאות פעילים השתתפו במיצג לציון יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקי המזון מהחי, קרבנות שקופים של תעשיית סבל (צילום: רוויטל טופיול)

מאות פעילים השתתפו במיצג לציון יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקי המזון מהחי, קרבנות שקופים של תעשיית סבל (צילום: רוויטל טופיול)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf