newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"פינת שלום קטנה" – ספר בישול טבעוני מהמטבח הערבי

"מטבח של שלום", ספר חדש וייחודי בעברית וערבית חושף את המבשלים והמבשלות בשתי השפות למתכונים נפלאים מהמטבח הערבי המסורתי, על טהרת הטבעונות והחמלה

מאת:

אחת ההתפתחויות המרשימות ביותר של התנועה לזכויות בעלי חיים בשנים האחרונות, היא הפעילות הטבעונית בתוך החברה הערבית. ב-15 ביולי תתקיים זו השנה השניה ברציפות צעדת "כולנו קולם – كلنا صوتهم", המאורגנת בשיתוף בין פעילים יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, למען שחרור בעלי החיים.

עוד התפתחות מבורכת בתחום זה היא צאתו לאור של ספר בישול טבעוני חדש וייחודי, המאגד מתכונים מהמטבח הערבי המסורתי, ללא בשר, ביצים, חלב, או כל מוצר אחר שמיוצר דרך ניצול גופם והריגתם של בעלי חיים.

"תעשיית הבשר בתקופת סבא וסבתא שלי לא הייתה כזו בכלל", מספרת כיפאח דסוקי, מחברת הספר. "האוכל היה מטיב האדמה. אבל אחר כך התחילו תחרויות מי 'נדיב' יותר ומי במעמד חברתי יותר גבוה, ככל שאתה אוכל וקונה יותר בשר פר שבוע אתה יותר אמיד ונדיב. המון מתכונים הכניסו בהם בשר כשלא היה קודם לכן, וזה התגלגל למצב כיום. כיום רוב האמהות חושבות שאם לא נאכל בשר נמות מרעב, ושזה בושה להזמין אורחים לארוחה בלי בשר. אבל לאט לאט הדור החדש שלי חוזר לתודעה הקודמת ונחשף למושג טבעוני וצמחוני, יש המון אקטיבסטים שעושים עבודה מעולה וסוללים דרך חדשה לדור הבא".

> שבועות: אין מה לחגוג בחלב שהושג בהפרדת אמא מתינוק

הפגנה לזכויות בעלי חיים נגד משחטת הוד חפר (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפגנה לזכויות בעלי חיים נגד משחטת הוד חפר (אורן זיו / אקטיבסטילס)

פמיניסטית טבעונית ערביה

דסוקי, בת 28, היא מרפאה בעיסוק מצפון הארץ, שנמצאת כיום בפראג לצורך לימודי תואר שני. היא בעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק מאוניברסיטת תל אביב, ועבדה בתחום הגריאטריה. "אני כותבת שירה על העצמה נשית, אוהבת בישול וכל מה שסביב לו". דסוקי מסבירה שהיא לא מגדירה את עצמה כפלסטינית, וגם לא כישראלית, "כי קטלוגים עושים לי חנוק ואני לא מאמינה בדרך אולטימטיבית אחת, אני תמיד באמצע של רוב הנושאים בכללי, אוהבת חופש ודיפלומטית מאוד. וכי זה נושא מסובך לערביי 48 להגדיר את עצמם. בעיני לא ההיסטוריה קובעת מה הזהות שלי, ולא השורשים מחליטים איפה הוא ביתי. אני מגדירה את עצמי כפמיניסטית טבעונית וערביה".

בישול הוא באופן מסורתי עבודה של נשים. איך את רואה את הקשר בין המקום שלך כאשה בחברה הערבית לבין הנושא של צדק לבעלי חיים?

"זו אולי הנקודה היחידה שאני הולכת בה לפי הזרם, שאני בשלנית ואוהבת את המטבח", היא צוחקת. "חוץ מזה אני מנסה לשבור את כל הסטיגמות על האישה בכללי ועל האישה הערבית בפרט. פמיניזם וטבעונות מאוד קשורים בעיני, בשניהם יש מספיק עוצמה ואגו קטן מספיק כדי לשנות את העולם ולהפוך אותו למקום יותר שליו, מלא אחווה וכבוד. אומנם בחברה שלי זה נושא בתחילת דרכו בלבד, אבל כל פמיניסטית ערביה מנסה לעשות שינוי תודעתי בחברה. זה לא קל. זה לקבל הרבה אש וביקורת שלילית, אבל זה הכרחי ואנחנו דור הנשים שמוטלת עליו את האחריות הזו, להמשיך את דרכן של כל אותן נשים ששינו את החברה ועשו אותה פחות שוביניסטית ויותר מקבלת מכבדת, שווה ורחמנית.

"את המתכונים למדתי בעיקר מאמא, קצת מאבא וקצת מסבתא זכרונה לברכה. הרבה צפייה ביוטיוב והשתוקקות ללמוד את כל סודות הבישול. אומנם אני לא שפית אבל אני אוהבת אוכל ואוהבת מאוד לבשל וללמוד בתחום הזה".

איך השפיע החינוך שקיבלת בבית על הרצון שלך להוציא את הספר הזה?

"החינוך בבית היה תמיד מעודד את קבלת האחר. אמא תמיד כעסה עלי בתור מתבגרת שהייתי מלאת כעס על המדינה והחברה היהודית ולא ידעתי לעשות את ההפרדה בין הממשלה והכנסת לבין היהודים האזרחים. אומנם למדתי ועבדתי חמש שנים עם יהודים בתל אביב, אבל רק בשנתיים האחרונות שחררתי את הפחד והחלטתי להכיר את השונה ממני. נדהמתי מכמות האנשים המקסמים, המפרגנים והמעודדים שיש בחברה שפחדתי ממנה וכעסתי עליה, כמו שהתקשורת והחדשות לימדו אותי.

"אמא תמיד הייתה בעד קבלת האחר והשונה, היא באה מעיר מעורבת וזה תמיד פותח אופקים. בנוסף, ההורים שלי לימדו אותי להיות עצמאית מגיל 9, חרוצה ולא מתפשרת, עקשנית להפליא, ובכלל קראו לי כיפאח (התמודדות עם הקשיים כדי להגיע למטרה שהצבת). תמיד האמנתי בעצמי, שאני יכולה להגשים חלומות ושיש לי פוטנציאל ושאני חייבת לממש אותו גם אם לא הצלחתי בהפעם הראשונה והשניה והשלישית. ומכאן הגיע האומץ להרים פרויקט כזה, שכרגע אני ממש בימים האחרונים שלו במימון המונים בהדסטארט ועומדת על 82% (מהסכום המבוקש, ל.ב.ד), כדי שאוכל להוציא את הספר לאור מבלי למכור שתי כליות, קרנית וחצי ריאה".

> המאבק בכיבוש לא חשוב יותר מהמאבק למען בעלי חיים

פמיניסטית טבעונית וערביה. כיפאח דסוקי (צילום Shalev Man)

פמיניסטית טבעונית וערביה. כיפאח דסוקי (צילום Shalev Man)

פינת שלום קטנה

"הספר הוא ספר בישול טבעוני מהמטבח הערבי המסורתי. יהיו בו מנות עיקריות ומתוקים, מנות בריאות ומנות אחרות מושחתות. הכל מתבסס על מתכונים שקיימים בהיסטוריית המטבח הערבי כבר המון שנים. את חלקם טבענתי ולחלקם האחר הכנסתי את הפן האישי שלי. הוא יהיה כתוב בשתי השפות, עברית לצד הערבית, כאות לשלום בין שתי השפות והשלום עם בעלי חיים. קראתי לזה פינת שלום קטנה ואישית".

"הרעיון לספר התחיל אחרי שהתחלתי לפרסם מתכונים בקבוצת 'בישול טבעוני', וחבר אחד עודד אותי להמשיך עם זה. כשהתחלתי לכתוב לפני שנה, כל הפוסטים שלי היו בערבית לצד העברית כי לדעתי אנחנו לא רואים את שתי השפות הללו באור חיובי בארץ, וזו בעצם אחת המטרות: רציתי להוכיח דרך המטאפורה ששתי השפות יהיו אחת ליד השניה בספר, ולמרות שלא כולם מבינים את שתי השפות אפשר לעשות משהו משותף. בספר זה המתכון, בחיים האמיתיים זה השכן הערבי ליד השכן היהודי שלא מבינים את השפה, המסורת והתרבות אחד של השניה באופן מוחלט, אבל אפשר בהחלט לעבוד על משהו משותף וכיפי שאולי ישנה את העתיד.

"המטרה האחרת של הספר היא לחולל שינוי תודעה לגבי אוכל טבעוני: ניתן ואפשרי בהחלט לאכול טעים, בריא וג'אנק פוד בלי סבל של בעלי חיים ובלי כל הנזקים שאנחנו מכניסים לגוף שלנו מתעשיות הבשר והחלב המזעזעות בארץ, מנות מפוארות וטעימות עם בונוס של שמירה על העולם וצעד קדימה לסיום העוני העולמי".

מה, לדעתך, יש לאנשים ללמוד מהחזון הטבעוני?

"טבעונות היא סיום העוני העולמי. היא אנשים שווים, לא אחד שאין לו לאכול עדשים ושני שאוכל כבש ממולא וזורק חצי לפח. טבעונות זו חמלה ורחמנות על כל היצורים, גם כאלה שהאינטיליגנציה שלהם אולי לא ברמתו של אדם בוגר, אבל כן ברמת ילד בן ארבע, שמסוגל לחוש חרדה וכאב. תעשיית הבשר, החלב והביצים בארץ היא מזעזעת במיוחד, אם נגיע כולנו לנקודה שבה קשה לנו לפגוע בבעלי חיים, על אחת כמה וכמה יהיה לנו קשה לפגוע בבני אדם. החיים יקבלו ערך גבוה יותר בעינינו והאגו יפחת, וכשהאגו פוחת חצי מבעיות השלום כבר נפתרות".

מנסף טבעוני. להנגיש תרבות דרך חמלה ואהבה

מנסף טבעוני. להנגיש תרבות דרך חמלה ואהבה

מתוך הספר: מתכון למנסף טבעוני (רוּז בְּלַבֵּן – יוגורט טבעוני מבושל ואורז)

המצרכים ל-6-4 מנות:

ליוגורט:

3 כוסות יוגורט טבעוני ( מהכנה ביתית או קנוי ולא ממותק)

1/4 כוס מים חמים מהברז

1 כף קורנפלור+1/4 כוס מים קרים

מלח לפי הטעם

מיץ מחצי לימון או  מלימון שלם

למנסף:

2 כוסות אורז יסמין ארוך שטוף

4 כוסות מים חמים מהברז

1/3 כוס אטריות דקות למרק

תבלינים לפי הטעם: תבלין לאורז, פלפל שחור,  מלח,  אבקת מרק בטעם עוף פרווה, אגוז מוסקט

1 כף שמן צמחי

1/4 כוס טחון מהצומח

תבלין לבשר

1/4 כוס צנוברים ושקדים

 אופן ההכנה:

היוגורט:

מערבבים בסיר את היוגורט הטבעוני עם המים החמים, מיץ הלימון והמלח על אש בינונית עד לרתיחה. ממיסים את הקורנפלור במים קרים, מוסיפים ליוגורט וממשיכים לערבב – המרקם צריך להיות נוזלי-סמיך. אם הוא סמיך מדי אפשר להוסיף מים עד לקבלת המרקם הרצוי.

למנסף:

שוטפים את האורז במים קרים עד שהמים נקיים (מומלץ לא לדלג על שלב זה!).

מערבבים-מטגנים בסיר את האטריות עם השמן על אש נמוכה, עד להשחמה.

מוסיפים לסיר את האורז ולאחריו את המים (חשוב לשמור על יחס של 1:2 בין האורז למים) ומערבבים. מוסיפים את התבלינים, מכסים היטב את הסיר ומבשלים על אש קטנה כ-15 דקות עד שהמים כמעט מתאדים. לפני שהמים מתאדים לחלוטין, מכבים את האש ומכסים את הסיר במטלית נקייה ומעליה מניחים את המכסה. משאירים את האורז "לנוח" לפחות רבע שעה.

בינתיים, מחממים במחבת עמוקה את השמן ומטגנים את הטחון מן הצומח עם תבלין לבשר (אפשר למצוא בחנויות התבלינים) וקמצוץ פלפל שחור.

קולים במחבת קטנה את הצנוברים והשקדים עד להשחמה (עדיף לקלות במחבת נון-סטיק עם טיפת שמן בלבד)

ההגשה:

מסדרים בצלחת עמוקה שכבת אורז, מניחים מעליה את תערובת הטחון מהצומח ומפזרים מעל שקדים וצנוברים קלויים בנדיבות, מגישים עם היוגורט החם. לאכילה מסורתית, מומלץ לערבב אורז עם יוגורט ולאכול בהנאה! בתיאבון!

טיפים למתכון בריא יותר:

– במתכון המקורי יש בשר. כאן הוא הוחלף בטחון מן הצומח. לגרסה ביתית אפשר להשרות שבבי סויה במים חמים עם תבלין בשר, פלפל שחור, מלח, תבלין שום ותבלין בצל, ולטגן במחבת עם כף שמן צמחי עד להשחמה.

– אפשר לוותר על אבקת המרק ולהחליף במי בישול של שום ובצל במקום במים רגילים. מומלץ להשתמש בתבלינים המצוינים במתכון אבל בהחלט אפשר להחליף בתבלינים אחרים לפי טעמכם.

את הספר ניתן לרכוש כעותק דיגיטלי או מודפס בהזמנה מראש דרך הפרוייקט שהוקם עבורו באתר "הדסטארט". הזדרזו, כי הפרוייקט מסתיים בעוד ארבעה ימים!

> תל אביב היא העיר הטובה ביותר בעולם למטיילים טבעונים (כלומר, לרובם)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf