newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הנחל הנעלם: ואדי קנה הופך מאזור חקלאות פלסטיני לפארק מתנחלים

בהתחלה הוקמו התנחלויות מסביב לעמק הפורה. אז הוכרזה שמורת טבע, לתוכה הוזרם ביוב, ואז התחילו עקירות העצים. עכשיו מנסה תוכנית אב חדשה של רשות הטבע להפוך את ואדי קנה לאזור נופש ישראלי ולחלק מגוש התנחלות של קבע

מאת:

כותב אורח: אביב טטרסקי

בסוף שנות ה-70 החלו להיבנות מסביב לוואדי קנה, בין קלקיליה לשכם, התנחלויות "גוש" קרני שומרון. במקביל הוואדי, שבו חיו כ-50 משפחות פלסטיניות שעיבדו את אדמותיו מזה דורות, הוכרז בצו אלוף כשמורת טבע. כיום, שלושים שנה אחרי הכרזת השמורה, חוברת רשות הטבע והגנים (רט"ג) אל מועצת קרני שומרון במהלך שעלול להביא לסילוקם של הפלסטינים מהשטח ויהפוך אותו למשאב המשרת רק את ההתנחלויות סביבו.

באמצע אוגוסט האחרון נפרצה דרך חדשה בשמורת ואדי קנה ממאחז אלוני שילה לכיוון עמנואל: רוחבה כארבעה-חמישה מטרים ואורכה כשני קילומטרים, והיא נראית כמו הכנה לכביש. העבודות נעשו ללא היתר ותוך גרימת נזק לשמורה. תוכניות של המועצה המקומית ושל רט"ג שמקודמות כיום עלולות להוביל לפריצתן של דרכים נוספות בלב השמורה, בניסיון להפוך אותה לפארק לשירות ההתנחלויות הסובבות.

נחל ואדי קנה (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

נחל ואדי קנה (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

גירוש באמצעות שמורה ועקירה

אדמות ואדי קנה הינן אדמות חקלאיות מזה דורות רבים. חקלאים ומשפחותיהם נהגו לגור בשטח הוואדי בעוד שכפר האם שלהם, דיר איסתיא, נמצא במרחק כמה קילומטרים משם. המשפחות שחיו בוואדי הסתמכו על המעיינות שבו לשתיה וכדי לעבד שטחים נרחבים בחקלאות שלחין: פרדסי הדרים, גידולי ירקות וכדומה.

ההתנחלויות הראשונות מסביב לוואדי הוקמו בסוף שנות ה-70 (קרני שומרון) ותחילת שנות ה-80 (עמנואל, יקיר, נופים והרחבות של קרני שומרון). ב-1983 הוכרזה "שמורת נחל קנה" על אדמות הוואדי, אותן עיבדו חקלאי דיר איסתיא ובהן התגוררו באותה תקופה 50 משפחות פלסטיניות. במחי צו אלוף הפכו בתיהם ואדמותיהם החקלאיות לשמורה שהסמכות בה נתונה לרשות הטבע והגנים. מאז הוקמו באזור עוד מספר מאחזים: אלוני שילה (במקור נוף קנה), אל-מתן וחוות יאיר.

אבל למרות הכרזת השמורה, הוזרם הביוב מההתנחלויות האלו אל תוך הוואדי. זיהום מקורות המים (שפכים שזרמו במשך 25 שנה לשטח השמורה) ודלדול שפיעת המעיינות בוואדי קנה עקב קידוחי המים שישראל מבצעת באזור בעשורים האחרונים, אילצו את המשפחות שהתגוררו בנחל לעזוב. בשנת 2006, כשהושלמה בנייתו של מאסף שפכים באזור, ומרבית – אבל לא כל – הביוב מההתנחלויות באזור הפסיק לזהם את הנחל, התחדשה הפעילות החקלאית בוואדי.

עקב המחסור במים, נטשו החקלאים את גידול הירקות ועצי ההדר והתחילו לנטוע בוואדי זיתים, שפרט לשנתיים-שלוש הראשונות לגידולם אינם זקוקים להשקיה. אולם רשות הטבע והגנים טענה שנטיעות הזיתים בטראסות בוואדי הן פגיעה בשמורה והתעקשה לעקור מאות עצים שהן מקור פרנסה למשפחות רבות. בכך יצרה הרשות תחושה כבדה שעצם ההכרזה על השמורה נועדה לדחוק את הפלסטינים מהשטח. רושם זה מתחזק לאור העובדה כי מרבית הטענות של רט"ג להצדקת העקירה – גיל העצים, אופי האדמות ומיקומן – התבררו כלא נכונות.

למרות זאת, ולמרות פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק בנדון, ניסו פקחי רט"ג בשנה האחרונה כמה פעמים לממש את העקירה, ואף עקרו מאות עצים נוספים בניגוד לפסיקת בג"ץ. בשלוש השנים האחרונות נעקרו למעלה מ-1,500 עצים של חקלאים פלסטינים בוואדי, האחרונים בינואר השנה, וסומנו לעקירה עוד כאלף.

> חלוקת הארץ: השפעות הגדר על המים, החקלאות והחי

ואדי קנה, בשטח המסומן בירוק, וסביבותיו (מפה: בצלם)

ואדי קנה, בשטח המסומן בירוק, וסביבותיו (מפה: בצלם)

הגנת הטבע – מפני פלסטינים

במקביל מתעלמת הרט"ג מפגיעות חמורות שנגרמו לשמורה מצידן של ההתנחלויות הסמוכות: כביש הגישה למאחז אלוני שילה נפרץ דרך שטח השמורה. הביוב של מאחז אלוני שילה ושל מאחז אל-מתן זורם עדיין באופן חופשי אל השמורה, וכ-100 בתים של התנחלויות יקיר, קרני שומרון ונופים נבנו בתוך שטח השמורה. לאחרונה גם הופקדו שתי תכניות מתאר להרחבת יקיר ואל-מתן. תכניות אלו מתעתדות לשנות ייעוד שטחים שמוגדרים כיום כשמורה לשטחי מגורים. למיטב ידיעתנו דבר לא נעשה מצידה של רט"ג נגד פגיעות קשות אלו.

מאז שהסתיימה האינתיפאדה השנייה והביוב (ברובו) הפסיק לזרום לנחל, הפך ואדי קנה לרכיב מרכזי בתוכנית הפיתוח של ההתנחלויות באזור. יחד עם חידוש החקלאות הפלסטינית, וההתקפות עליה מצד רט"ג, התחילו מתנחלי האזור לנסות לנכס את הוואדי לעצמם. במקום התחילו להתקיים "צעדות אביב", בהשתתפות חברי כנסת ושרים, בהן הושמעו הצהרות ברורות על תוכניות להגברת האחיזה היהודית.

ביוזמת מועצת קרני שומרון "הוקמה מנהלת נחל קנה" שתפקידה לפתח את התיירות בוואדי. על פי חזונו של ראש המועצה הקודם בקרני שומרון, הרצל בן ארי, ששימש גם כיו"ר המנהלת, ההתנחלויות המקיפות את הוואדי יהפכו לעיר אחת, והוואדי יהיה הריאה הירוקה ואתר הטבע והפנאי שלהן.

כעבור כמה שנים, בנובמבר 2013, הוגשה "תוכנית אב נחל קנה" ללשכת התכנון במועצה האזורית שומרון. התוכנית מתעלמת לחלוטין מכך שמדובר בשטח בבעלות פרטית פלסטינית, ושפלסטינים מכל האזור נוהרים ליהנות מהמעיינות שלו. במקום זאת, ואדי קנה הוא בעצם "הריאה הירוקה של קרני שומרון, יקיר, נופים ועמנואל", ובעיקר הוא משאב לפעילות תיירותית שתכניס כסף להתנחלויות ותמשוך אליהן תושבים חדשים שיוכלו "לגור בעיר ולהרגיש בכפר", כדבריו של בן ארי.

 > הגן הלאומי שנועד לכלוא את תושבי א-טור ועיסאוויה

עץ זית מסומן באדום לעקירה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עץ זית מסומן באדום לעקירה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפארק היהודי החדש

אנשי דיר איסתיא והכפר הסמוך ג'ינספוט הצליחו לעת עתה לעצור את העבודות בדרך החדשה שנפרצה בשמורה. אבל כשבוחנים את מסמכי תוכנית האב המקודמת בשמורה רואים שהכוונה היא להקשות על פלסטינים את הגישה אל תוך הוואדי ובמקום זאת להפוך אותו לחלק אינטגראלי מההתנחלויות שסביבו: במקום דרך הגישה הקיימת יסללו כבישים שיחברו את ההתנחלויות אחת לשנייה מסביב לוודאי, ואל לב השמורה. מניתוח המפות נראה לנו שדרך הגישה של פלסטינים לשמורה תנותק. כך תושלם ה"ישראליזציה" של הוואדי.

הדרך שנפרצה מאלוני שילה, בטרם אושרה ובניגוד לחוק, תואמת את אחד הכבישים שמופיעים בתוכנית. כבר עכשיו מקודמים גם פרויקטים תיירותיים: במימון משרד התיירות נפרץ שביל אופניים עם "גשר העץ הארוך בארץ" ממאחז אלוני שילה אל תוך השמורה, והלבנת המאחז אל-מתן כוללת הקמה של צימרים וסדנאות אמנים.

ה"בעיה" עם התוכנית היא שלמועצה מקומית של התנחלות אין שום סמכות בשמורה טבע והיא אינה יכולה לקדם תכניות הנוגעות לשמורה. לכן, לצורך התוכנית שיזמה, הקימה מועצת קרני שומרון צוות היגוי ובו חברים בין השאר נציגים מרשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה. צוות ההיגוי הוא זה שמגיש את התוכנית ומעניק לה "הכשר" מקצועי: כך, זו לא תוכנית של מתנחלים, אלא של הגוף הממשלתי שאחראי על הגנת הטבע ופיתוח שמורות. אם למישהו זה נשמע מוכר, אולי זה בגלל שזו לא הפעם הראשונה שרט"ג נקראת לדגל באופן כזה.

במקרה של ואדי קנה, רט"ג משמשת יותר מסתם עלה תאנה לקידום האינטרסים של קרני שומרון. למעשה רט"ג הצטרפה כאן לתוכנית שבאה לסלול קילומטרים של כבישים בתוך שמורת טבע, חלקם ממש אל לב השמורה, במקום לנהל מערכה נגד התוכנית ההרסנית הזו. פקח רט"ג שאחראי על צווי העקירה לעצי הזית של הפלסטינים – "כי הם פוגעים בשמורה" – הוא גם חבר בצוות התוכנית ותומך בחיתוך השמורה בשתי וערב של דרכים.

אין מנוס מלהבין שההגבלות על הפעילות החקלאית הפלסטינית וקידום התכניות של קרני שומרון לתיירות ישראלית הם שני צדדים של אותו מטבע: סילוק הפלסטינים מהשטח וניצולו לטובתם של ישראלים. רשות הטבע והגנים היא גורם מרכזי במימוש המהלך הזה. היינו רוצים לכתוב שרט"ג "מועלת בתפקידה" אלא שזו מדיניות עקבית שלה אשר מוכרת ממקומות רבים אחרים.

 > הכלוב השקוף: תושבי נבי סמואל חיים סיוט מתמשך בלב גן לאומי

חקלאים בפעולת מחאה על קרקע בבעלותם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

חקלאים בפעולת מחאה על קרקע בבעלותם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

מסיק משותף

כשהתקשרנו לשותפים שלנו בדיר איסתיא ואמרנו: "גילינו תוכנית להשתלטות על האדמות שלכם בוואדי קנה", הם צחקו ואמרו, "מה חדש? כבר 30 שנה אנחנו 'מחכים' שזה יקרה". אבל כשנפגשנו והראנו להם במה מדובר האווירה הייתה מאוד כבדה. זה יותר מאבדן רכוש ויותר ממאבק לאומי: החיים שלהם ארוגים במעיינות ובשבילים של הוואדי הזה. חלקם נולדו וגדלו בו (עד שהביוב מההתנחלויות אילץ את משפחותיהם להסתלק מהשטח), שם הם למדו לשחות, שם הוריהם הנחילו להם סודות של צמחים, חיות בר ועבודת אדמה. מן הסתם הרפתקאות הנעורים שלהם כוללות פרק או שניים שהתרחשו בוואדי. כל זה מאוים כעת.

אחד הכלים להתמודדות עם האיום שעומדים לצד התושבים הן פעולות של מסיק באדמותיהם בליווי פעילים ישראלים ובינלאומיים. "קואליציית המסיק" מארגנת פעולה כזאת, שתתקיים בשבת הקרובה.

כאמור, בדיר איסתיא וג'ינספוט פעלו והצליחו לגרום להפסקת העבודות. הגשנו תלונה לרט"ג שיפעלו נגד מי שפרצו את הדרך בתוך השמורה. אבל הניסיון מלמד שבקרני שומרון ובמנהל האזרחי ימצאו את הדרך להתגבר על "המכשול" שאנחנו והתושבים העמדנו בפניהם.

אביב טטרסקי הוא פעיל בקבוצת דהרמה מעורבת חברתית, קבוצה של מתרגלים ומתרגלות דהרמה (הדרך הבודהיסטית), הפועלים בסולידריות ישראלית-פלסטינית כחלק מהתרגול הרוחני שלהם. הקבוצה פעילה בעיקר בשותפות עם הכפרים דיר איסתיא ואל-ולאג'ה. הפוסט מבוסס על חומרים שפורסמו באתר הקבוצה.

ואדי קנה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ואדי קנה (קרן מנור / אקטיבסטילס)

תגובות

ראש מועצת קרני שומרון, יגאל להב, מסר בתגובה לטענות על התוכנית המקודמת ביחס לשמורה: "לצערי אין לי מושג על מה מדובר. לא קיימת תוכנית שכזו, כך שדי מוזרה הבקשה שלך אלי להתייחסות לדבר שאינו קיים. מכיוון שאני עומד בראש מינהלת שיקום נחל קנה, אחת הבקשות המידיות הייתה לשתף את התושבים הפלסטינאים מהאזור בחשיבה ובעיקר בתחום שמירת המקום והפסקת הפיכתו על ידם לאתר פסולת. לצערי הרב הם מסרבים להגיע ולהשתתף בדיונים אלו.

"נכון להיום וכך בכל עשרות השנים האחרונות שבהם אנו מנסים לטפל ולשמר את שמורת הטבע, כלל האוכלוסייה מבלה יחדיו, ישראלים ופלסטינאים. לגבי דרכים בשמורה, חל איסור לפתוח דרכים מעבר לקיים".

מרשות הטבע והגנים והמנהל האזרחי נמסר בתגובה: "פעולת פינוי עצי הזית בוצעה על פי החלטת בג"צ, כדי לשמור על שמורת הטבע. נטיעת העצים אינה חוקית ופוגעת במאזן האקולוגי בשמורה. הנטיעות פגעו פגיעה קשה בצמחייה הטבעית, גרמו לשאיבה לא מבוקרת ולהטיית המים לברכות אגירה, וכל אלו פגעו קשות בשמורת הטבע. לגבי גילם של העצים, הסימון נעשה בפיקוח מלא של אקולוגים ונציגים בכירים של המנהל האזרחי, כאשר בחלק מהמקרים, החקלאים נטעו מלכתחילה עצים בוגרים.

"לפני מספר שנים הוקמה מנהלת לנחל קנה (גוף שאינו סטטוטורי) במטרה לקדם את פיתוח התיירות בשמורה תוך שיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים לרווחת כל תושבי האזור. למרות פניות חוזרות ונשנות סרבו הפלסטינים להשתתף בפעילות המנהלת.

"באשר לפריצת הדרכים בהיקף השמורה, הצעה זו נשללה על ידי נציג קמ"ט שמורת הטבע בשל הפגיעה האפשרית בנוף ובערכי הטבע. שבילי אופנים סומנו בשמורה במטרה להנגיש את הנחל לפעילות ספורטיבית של רכיבה בחיק הטבע. גשרוני העץ שנבנו ללא אישור פורקו לפי דרישתנו.

"לבקשת החקלאים שופרה הדרך במרכז השמורה שנועדה לשרת בעיקר את החקלאים הפלסטינים לצורך עיבוד האדמה. ראשות הטבע והגנים פיקחה על שיפוץ הדרך".

> גן העדן הנעלם: צילומים וירקות אורגניים בעין דרא

חקלאי מדיר איסתיא בוואדי קנה (קרן מנור / אקטיבסטילס)

חקלאי מדיר איסתיא בוואדי קנה (קרן מנור / אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf