newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הקורונה בעזה: "איך נישאר בבית כשאין לנו אוכל, חשמל או מים?"

בעקבות התפשטות המגיפה הטילו משרד הבריאות העזתי והמשטרה הפלסטינית הגבלות תנועה חמורות ברצועה. תושבי עזה אמנם מורגלים בחיים תחת סגר, אך עם מערכת בריאות קורסת, ארבע שעות חשמל ביום ומחסור בצורכי חיים בסיסיים, לא ברור כיצד אפשר לשרוד

מאת:

אפילו בלילה החשוך ביותר, לא דמיינתי לעצמי שהמצב יתדרדר עד כדי כך.

לפני כשבועיים, הפלסטינים בעזה עודכנו כי מגיפת הקורונה התחילה להתפשט בקהילה שלהם. אישה פלסטינית התכוננה לנסוע מעזה לירושלים כדי להתלוות לביתה, שעמדה לעבור ניתוח. אך בצד הישראלי של מחסום ארז, הרשויות אמרו לה שחסרים לה ניירות, והיא נאלצה לחזור הביתה. כשחזרה, האישה נמצאה חיובית לקורונה. ארבעה מבני משפחתה נמצאו גם הם חיוביים.

פלסטיני משתמש במנורת גז במסעדה שלו בזמן הפסקת חשמל ברצועת עזה, ב-2013 (צילום: עימאד נאסר / פלאש90)

פלסטיני משתמש במנורת גז במסעדה שלו בזמן הפסקת חשמל ברצועת עזה, ב-2013 (צילום: עימאד נאסר / פלאש90)

ליבי נחרד כששמעתי את החדשות. כשארגון הבריאות העולמי הכריז על הקורונה כעל מגיפה גלובלית במרץ, מדינות רבות הכריזו על מצב חירום. ובזמן שהעולם למד איך חיים תחת סגר, אנחנו בעזה – שנמצאים תחת מצור ישראלי ומנותקים מהעולם כבר 13 שנה – כבר היינו מומחים בכך.

הרגשנו כאילו שהבידוד שלנו הוא פריבילגיה. הרגיזה אותנו המחשבה עד כמה סגנון החיים המבודד הזה הוא נורמלי עבורנו, עד כמה זו שגרת היומיום שלנו. חשבנו שסוף סוף יצא לנו משהו טוב מהמצור הבלתי אנושי הזה.

ואז, כאילו משום מקום, כל הרצועה התהפכה על ראשה. זמן קצר אחרי הדיווחים על המקרים החדשים הראשונים של קורונה, הגיעו דיווחים על עשרות מקרים נוספים באזורים שונים. לא ניתן כל הסבר כיצד הווירוס התפשט לאזורים אלה, או במשך כמה זמן התרחשה ההתפשטות הזאת. נכנסנו למצב של הלם. קורונה היא אורחת בלתי רצויה ובלתי צפויה, שאנחנו לא ערוכים לקבל. אין מה לומר ואין מה לעשות. אנחנו חשים המומים, חסרי אונים וחסרי תקווה.

וכאילו שזה לא מספיק, אז הצבא הישראלי סגר את המעברים במשך שבועות והפציץ את המובלעת הנצורה יותר מ-10 לילות ברציפות, בתגובה לשיגורים של בלוני תבערה מעזה.

המשא ומתן המוצלח בין חמאס לישראל, בתיווך קטאר, השבוע מנע הסלמה של ההתקפות, וכעת חזר שקט מסוים אחרי כמה לילות של הפצצות. במסגרת ההסכם, ישראל תאפשר לכסף, סחורות, דלק ואספקה רפואית מקטאר להיכנס לעזה, ובתמורה חמאס התחייב להפסיק את שיגורי בלוני התבערה.

הפצצות של צה"ל ברצועת עזה, ב-16 באוגוסט 2020 (צילום: עבד רחים חטיב / פלאש90)

הפצצות של צה"ל ברצועת עזה, ב-16 באוגוסט 2020 (צילום: עבד רחים חטיב / פלאש90)

הגורמים ששיגרו את בלוני התבערה טענו כי ההתקפות שלהם נועדו להכריח את ישראל להתמודד עם הבעיות המחריפות בעזה, ולהקל על המצור. זו טענה מתסכלת מאוד: שיגור התקפות לא עוזר לנו. כל מה שאנחנו רואים ממנו זה נזק וכאב, וישראל יודעת כיצד לפגוע בנו בזמן שאנחנו נדרשים להתמקח על הצרכים הבסיסיים ביותר של חיים נורמליים.

"הם הגיעו להסכם, כמה נחמד!" אומר ג'יהאד סאדי בסרקזם. סאדי הוא קופאי במכולת, בן 22 ממחנה הפליטים ג'בליה. הוא חובש מסיכה כחולה בזמן שהוא יושב מול החנות הקטנה שלו, שפתוחה רק לכמה שעות בגלל הפסקות החשמל. "אנחנו תמיד שומעים שהם הגיעו להסכם, אבל הדבר היחיד שאנחנו יודעים הוא שאנחנו נהיה אלה שיידרשו לשלם את המחיר, על משהו שאנחנו אפילו לא יודעים את פרטיו".

התגובה של תושבי עזה להסכם הפסקת האש היתה פושרת. אף שאנשים שמחים להפוגה מההפצצות, הם חוששים מאוד מהתפרצות המגיפה. הם דורשים פתרונות רציניים שלכל הפחות יקלו על הסגר, ונמאס להם מהמשחקים הפוליטיים שמשחקות ההנהגה שלהם וישראל.

חאלד אחמד הוא מוכר פירות בן 42 מבמחנה הפליטים ג'בליה, שבו אובחנו כ-90 ממקרי הקורונה החדשים. "אם המצב הזה יימשך זמן רב מדי, אני לא יודע איך נשרוד", הוא אומר. "אני לא חושב שלהישאר בבית יעזור לנו. איך אני יכול להישאר בבית כשאין לי אוכל, חשמל או מים?"

סעיד מאדי, נהג מונית בן 32 מצפון רצועת עזה, היה תקוע בבית במשך שבוע עם ארבע שעות חשמל ביום. "ידענו שנצטרך לעבור את זה כשראינו את הווירוס גובה קורבנות ברחבי העולם. אבל זה יהיה מגוחך לחשוש מזה בעזה כשזה קרה; הגישה שלנו לשירותי בריאות מצומצמת מאוד, ואנחנו מתקשים להשיג מוצרים בסיסיים".

הנתונים המעודכנים מעזה מראים כי נכון ל-5 בספטמבר, ברצועה יש 711 מקרים פעילים של קורונה ו-7 מתים מהמגיפה. רק ביממה האחרונה התגלו 110 מקרים חדשים. יותר מ-2,400 אנשים נמצאים במרכזי בידוד או בבידוד ביתי. משרד הבריאות העזתי הגדיר בתחילת השבוע את צפון הרצועה כ"אזור אדום", והחיל שם תנאי סגר חמורים שכוללים איסור תנועה פרט למקרים חיוניים ביותר.

גם המשטרה הפלסטינית התחילה לאכוף הגבלות חמורות כדי למנוע את התפשטות הווירוס. דובר המשטרה בעזה, איימן באטניג'י, אישר ביום ראשון בראיון בתחנת רדיו מקומית כי המשטרה תאכוף עוצר חמור בימים הקרובים. הוא הוסיף כי המשטרה ביטלה אישורי עבודה רבים של חברות, אנשי מכירות וסוחרים אחרים כדי לצמצם את התנועה בין האזורים השונים של עזה ולהאט את התפשטות הווירוס.

שוטרים פלסטינים שומרים על מחסומי בטון שהוצבו כחלק מהסגר הכללי שהוטל על הרצועה בעקבות התפרצות הקורונה, ב-27 באוגוסט 2020 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

שוטרים פלסטינים שומרים על מחסומי בטון שהוצבו כחלק מהסגר הכללי שהוטל על הרצועה בעקבות התפרצות הקורונה, ב-27 באוגוסט 2020 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

אין לנו מושג מה יוליד יום. עזה היא אחד המקומות הצפופים ביותר בעולם – שטח תחת מצור עם מערכת בריאות רעועה, שתושביה מקבלים רק ארבע שעות חשמל ביום, שכלכלתה מרוסקת, ושאין בה אפילו מספיק מים נקיים כדי להתקלח במים קרים בחום העז. ועכשיו אנחנו צריכים להתמודד גם עם מגיפה קטלנית שהצליחה לפגוע קשות במדינות חזקות כמו ארה"ב.

למרבה הצער, הטרגדיה לא מסתיימת אף פעם. ביום שלישי בערב, שלושה ילדים מתו במחנה הפליטים נוסייראת אחרי שביתם נשרף בגלל נר. עוד לילה שחור בעזה – וצפויים עוד לילות רבים כאלה בעתיד הנראה לעין.

רחוב ריק בעיר עזה, שנמצאת תחת סגר בגלל התפרצות הקורונה, ב-25 באוגוסט 2020 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

רחוב ריק בעיר עזה, שנמצאת תחת סגר בגלל התפרצות הקורונה, ב-25 באוגוסט 2020 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

חוף נטוש בעזה, ב-27 באוגוסט 2020 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

חוף נטוש בעזה, ב-27 באוגוסט 2020 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

שוטרים פלסטינים אוכפים סגר מלא בעקבות התפרצות הקורונה בעזה, ב-24 באוגוסט 2020 (צילום: עבד רחים חטיב / פלאש90)

שוטרים פלסטינים אוכפים סגר מלא בעקבות התפרצות הקורונה בעזה, ב-24 באוגוסט 2020 (צילום: עבד רחים חטיב / פלאש90)

פלסטיני שמייצר מסיכות בעיר עזה, ב-29 באוגוסט 2020 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

פלסטיני שמייצר מסיכות בעיר עזה, ב-29 באוגוסט 2020 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

אדם נושא מצרכים במהלך הסגר בעזה, ב-27 באוגוסט 2020 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

אדם נושא מצרכים במהלך הסגר בעזה, ב-27 באוגוסט 2020 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

ספר בעיר עזה עובד באוויר הפתוח בעקבות התפרצות הקורונה, ב-29 באוגוסט 2020 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

ספר בעיר עזה עובד באוויר הפתוח בעקבות התפרצות הקורונה, ב-29 באוגוסט 2020 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

מוחמד מוסא הוא עיתונאי ומתרגם מעזה, מייסד אגודת המשוררים העזתים ומנחה הפודקסט "בחור מעזה". מוסא חיבר ספר שירה בשם "נולדתי בעזה" על חוויותיו במהלך המלחמה ב-2014. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. תרגום: יונית מוזס

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf