המשטרה מחממת את שייח' ג'ראח: הכתה מפגינים באלות

השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, פנה, לפי דיווחים, לחברי כנסת מהשמאל, וביקש מהם לא להגיע להפגנה השבועית בשייח' ג'ראח כדי לא "לחמם את האווירה". בפועל, לאור האלימות המשטרתית הקשה שהופעלה אתמול, נראה שעל השר בר-לב היה לטפל קודם בשוטרים שתחת אחריותו, במקום לנסות להטיל את האחריות להסלמה על אחרים.

במהלך השבוע, ניסו עיתונאים לטעון כי השקט בשכונה נשמר, למרות שח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית) פתח "לשכה" במקום בשבוע שעבר. התיאוריה הזו, שמנסה לטעון שאירועי מאי לא יחזרו, בעייתית, מכיוון שהיא מתייחסת לרימוני הלם, למכות ולהתנכלות של פעילי ימין במהלך השבוע כאל "שקט". מבחינת מקדמיה, כל זמן שלא התפרץ זעם אדיר ואלים כלפי שוטרים ומתנחלים, הכל בסדר. האלימות היומיומית נגד הפלסטינים כלל אינה נספרת.

אתמול נראה שהמשטרה נערכה בכוחות גדולים מהרגיל. מחסומים הוקמו מסביב לשכונה, ומאות שוטרים הסתובבו בה, במיוחד באזור מסביב לביתה של משפחת סאלם – מולו התיישב בן גביר.

תפילת הצהריים, שבה השתתפו עשרות אנשים, עברה בשקט. בשעה שלוש איפשרה המשטרה להפגנה, שהתכנסה בפארק בדרך שכם, לצעוד לרחוב הצמוד לבית משפחת סאלם, כששוטרים פותחים את המחסומים שהוצבו במקום. המפגינים, בהם צעירים רבים מירושלים ומהצפון, מחו מול המחסום המוביל לרחבה שבה הוקם המאחז של בן גביר. לרגע היה נראה שהמשטרה תאפשר את המחאה. שלא כהרגלה, שוטרים לא התנפלו על מי שנופף בדגלי פלסטין.

כמה מהמפגינים עלו למחות מול כביש 1. רונן חזוט, מפקד תחנת שלם ומי שרבים רואים כאחד האחראים להסלמה במאי במזרח ירושלים, בשל הצבת גדרות בשער שכם ואלימות בשייח' ג'ראח, הכריז כי הם מאפשרים את חופש המחאה, וביקש מהמפגינים לחזור למתחם שבו מחו קודם לכן.

אך כמה דקות אחרי שהמפגינים נשמעו להוראת המשטרה וחזרו למקום, ללא סיבה נראית לעין, עשרות שוטרי יס"מ הסתערו לתוך ההפגנה. הם החלו להדוף בידיים ובאלות את המוחים אל עבר רחוב קצר, שמוביל ליציאה מהשכונה, ולא הסתפקו בכך. אחד המפקדים קרא לעבר השוטרים: "הדיפה של כולם תוך שימוש באלות, קדימה".

השוטרים היכו מפגינים בגפיים ובגוף. חלק הוכו בזמן שניסו להימלט. במשך דקות ארוכות השוטרים הדפו פעם אחר פעם את המפגינים במעלה הרחוב הצר, כשהם מכים גם אנשים שנפלו לקרקע. גם עיתונאים שהיו במקום הותקפו. בהמשך הגיעו פרשים, שהסתערו על המוחים.

אין מבוגר אחראי

התיעוד הרב שהפיצו עיתונאים ומפגינים מראה בבירור את האלימות המשטרתית משולחת הרסן. "נמלטתי מהשוטרים, התחבאתי מאחורי רכב כדי שהשוטרים יעברו אותי. שוטר אחד התקרב והכה אותי עם אלה בגב", סיפרה מפגינה ישראלית שמגיעה מדי שבוע להפגנה בשייח' ג'ראח.

באחת ההסתערויות, השוטרים עקפו את ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) ופעילים ישראלים שישבו על הכביש, וניסו להגיע אל הצעירים הפלסטינים. השוטרים אף כרזו לעבר המוחים להפסיק עם "קריאות לאומניות". בתגובה, חלק מהמפגינים התחילו לקרוא בעברית "אלוהים הוא גדול", כדי להמחיש את האבסורד בכך שהמשטר רואה בקריאה "אללה הוא אכבר" הסתה.

בשבוע שעבר, שוטרים איימו על הפעיל הירושלמי מוחמד אבו חומוס, שהקים לשכה מאולתרת מול בן גביר, כי אם ישמיע את קריאת התכביר – ייעצר.

גם כשבמקום נותרו רק כמה עשרות מוחים, פרשי המשטרה המשיכו להדוף אותם אל כביש מספר 1. בנוסף, נשלחה ניידת לרדוף אחרי ילד כבן 12, שלפי דיווחי השוטרים נראה צועד ובידו דגל פלסטין.

קשה להבין את ההגיון שעומד מאחורי האלימות המשטרתית הקשה. אולי זו דרך הפעולה היחידה שהמשטרה מכירה מול פלסטינים ופעילי שמאל בשכונה. גם באפריל, ח"כ כסיף הוכה בידי שוטרים ורימוני הלם הושלכו, והיו עוד מקרים רבים נוספים של אלימות משטרתית בשנה החולפת. אין הצדקה למדיניות הזאת, של כוח ועוד כוח, ונדמה שאין מבוגר אחראי במשטרה.

Watch: Israeli policemen use batons during the weekly demo in #sheikhJarrah #Jerusalem pic.twitter.com/QS9v7pXZLb

— Oren Ziv (@OrenZiv_) February 18, 2022

ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר בשבוע שעבר: "אנחנו לא צריכים את עופר כסיף או איתמר בן גביר כדי שינהלו את ירושלים". אך מה שקרה אמש מראה שיותר מבן גביר או כל פוליטיקאי אחר, אופי האירועים בשייח' ג'ראח נקבע קודם כל על ידי המשטרה.

מי שחוגג את זה שמאי 2021 לא חזר על עצמו אחרי שבוע שבו בן גביר ותומכיו מסתובבים בשכונה, מתעלם מכך שגם להסלמה אשתקד קדמו שבועות של פיזורים אלימים של פעילים פלסטינים. גם כעת, פעילי ימין יצרו פרובוקציות ועברו ביום חמישי משייח' ג'ראח לשער שכם, שם קיימו צעדה ותקפו עוברי אורח. המסקנה העיקרית מאירועי מאי 2021 היא שקשה לחזות מתי אירועי מקומי יהפוך למחאה כללית.

בשבוע הקרוב בן גביר ופעילי הימין שאיתו מתכוונים להמשיך להגיע ל"לשכה" בשכונה.

בתחילת מרץ ייכנס לתוקפו צו הפינוי של משפחת סאלם, למשך החודש – כדי לאפשר למשטרה להפתיע את המשפחה והפעילים. אך כפי שציין השבוע עיתונאי פלסטיני ותיק, משפחת סאלם צריכה להודות לבן גביר. לפני שהקים את שולחנו בפתח ביתם, המקרה שלהם היה מוכר לתקשורת המקומית ולכמה דיפלומטים ופעילים. מאז הגעתו, האיום בפינויים נקשר באפשרות להסלמה כוללת בירושלים, זכה לתשומת לב רבה, ואף עשוי להידחות בשל כך על ידי המשטרה.