newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המרתון שמוכיח שאי אפשר להפריד בין ספורט ופוליטיקה

מרתון התנ"ך, שיתקיים בסוכות בגדה, משווק כ"לא פוליטי" אך מוחק את הפלסטינים מהמפה. באותו יום יתקיים מרוץ "אתלטי הסמטה", של מועדון נוער שזוכה לתמיכה אפסית מהמדינה כי הרצים בו לא ישראלים מספיק. אני יודע לצד מי אני ארוץ

מאת:

שני אירועי ריצה יתקיימו במהלך חג הסוכות הקרב, ולמרות ששניהם יתקיימו באותו היום (28 בספטמבר) ההשתתפות בהם תביע אמירה ערכית הפוכה לחלוטין. האירוע הראשון, "מרוץ הסמטה", מאורגן על ידי מועדון "אתלטי הסמטה" ויוזנק בפארק אריאל שרון. האירוע השני, "מרתון התנ"ך", יתקיים בשטחי יהודה ושומרון, וימומן מהכיס של כולנו.

"אתלטי הסמטה" הוא ארגון ללא מטרות רווח, מועדון אתלטיקה שפועל כבר מספר שנים בדרום תל אביב-יפו ומעיד על עצמו שהוקם "כפרויקט חברתי שמטרתו העצמת נערות ונערים באמצעות פעילות ספורטיבית משמעותית". מאחורי המילים הכלליות הללו מסתתר מפעל מעורר התפעלות בו לוקחים חלק עשרות רבות של ילדים ובנות נוער. רובם משכונות מוחלשות, מהם רבים ממשפחות של מבקשי מקלט מדרום תל אביב. המועדון מפעיל היום ארבע קבוצות לנערות ונערים המתמחים בריצות קצרות, בינוניות וארוכות כמו גם בקפיצות. עם השנים הפך המועדון למיני מעצמת ספורט ישראלית ורבים מהאתלטים הטובים בארץ מגיעים מהפרויקט. אולם למרבה הצער, חלקם לא יכולים לייצג את ישראל או אפילו לזכות באליפויות המדינה כי אינם נחשבים ישראלים.

"מרתון התנ"ך" שיתקיים באותו יום, לעומת זאת, הוא אירוע המגדיר על עצמו, ללא בושה וללא הוכחות, כ"אתגר הריצה הקדום בעולם". המרתון כולל מספר מקצים כאשר המשותף לכולם הינו קו הסיום בהתנחלות שילה. כמעט כל מסלול הריצה הוא בשטחי יהודה ושומרון. מארגני האירוע מסתתרים מאחורי שמה של חברת הפקה קטנה בשם "מרתון ישראל". בתחתית דף הבית של המרתון מופיעים סמלים רבים של שותפים וממנים לפרויקט, וביניהם: משרד הספורט, משרד התיירות, קק"ל, רשויות שונות בשטחים ואיגוד האתלטיקה הישראלי. גם לוגו של רשת מלונות אחת מופיע שם אך אין אזכור לשום חסות מסחרית אחרת.

חיילים מונעים מהמפגינים להתקרב לכביש 60 שנחסם בשל "מרתון התנ"ך הראשון" בשטחים הכבושים (אורן זיו/אקטיבסטילס)

"מרתון התנ"ך הראשון" בשטחים הכבושים. חיילים מנעו מהמפגינים הפלסטינים להתקרב לכביש 60 שנחסם לצורך מירוץ המתנחלים. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

באתר מרתון התנ"ך מופיע פירוט של חסימות הכבישים ביום האירוע. מי שקורא את הטקסט יכול לחשוב שמדובר בריצה בלב השרון ולא באמצע השומרון. כל היישובים המוזכרים שם הם התנחלויות ועל פי התיאור של המארגנים – אף ישוב פלסטיני לא קיים במרחב הזה. הריצה תתקיים על כבישים מרכזיים שחסימתם תפגע בכל תושבי האזור, אבל העיכובים שיחוו הפלסטינים לא נראים מהותיים למארגנים. רק תושבי האזור היהודיים מוזכרים שם.

זו השנה הרביעית בה מתקיים מרתון התנ"ך. בשלוש שנותיו הראשונות לא השתתף בו ולו פלסטיני יחיד. שלא יהיה ספק: מרתון התנ"ך לא אוסר על השתתפות ערבים ואין לו שום כוונה כזו. למען האמת אני בטוח שמארגני האירוע היו שמחים אם כמה מתושבי האזור הלא יהודים היו באים להשתתף. לפני שנה, בתגובה לפנייתי, מנהל חברת ההפקה של האירוע אפילו אמר זאת. הוא הכריז שכל פלסטיני שירצה יוכל להשתתף באירוע "ללא כסף וכאורח". באמת? מבלי דעת, בתגובתו הוא חשף את כוונתם של מארגני המרתון התנ"כי – זהו אירוע של יהודים שישמחו לקבל בו, כאורחים, את תושבי האזור. אורחים בלב הארץ שבה הם גרים.

התמיכה לה זוכה מרוץ הסמטה מהמדינה היא מעטה, אולי אפילו אפסית. כדי להרים את המרוץ, המארגנים כיתתו רגליים, מצאו ספונסרים ואני מקווה שיצליחו לכסות את ההוצאות ואולי אפילו להרוויח קצת עבור המשך הדרך. לעומת זאת, מרתון התנ"ך נערך על חשבון כספי משלם המיסים. איך יודעים? מעידה על כך רשימת משרדי הממשלה והרשויות המקומיות שחתומות על האירוע. וגם – ארגון מרוץ מרתון הוא דבר יקר. החלק היקר ביותר בו הוא האבטחה. ומרתון שמתקיים בשטחים בוודאי זקוק להרבה אבטחה. למרתון השטחים אין ספונסרים נראים לעין ומי שעומד מאחוריו הם מוסדות ציבור. הם אלו שמשלמים את החשבון. המדינה לא רק מסבסדת אלא עושה זאת בנדיבות. אין לי גישה לתקציב האירוע אבל ארגון מרתון הוא דבר יקר. מספר הנרשמים לאירוע ומחיר הרישום הלא גבוה מצביעים על עול כספי לא מבוטל על הציבור הרחב. נחמד להם שם בשטחים. חבל רק שאנו המממנים.

מרתון ירושלים 17 במרץ 2017 (אילוסטרציה. הדס פרוש/פלאש90)

"רצי הסמטה" הם מופת לכל מי שרוצה להבין איך אפשר לראות באחר, אדם. המפעל שלהם מעביר בני נוער מחשרת הזרות אל היותם אנשים שרבים מכירים ומעריכים. הם גשר בין קהילות. גם מארגני מרתון התנ"ך מנסים לגשר בין קהילות. אך בין קהילות של יהודים בלבד. מטרתם היא לשווק את האירוע כ"לא פוליטי". משהו שגם "לא ימנים" יכולים להשתתף בו. זהו חלק מהמפעל הגדול של המתנחלים בימינו – הנורמליזציה של שיגעון ההתנחלות. מפעל שטיפת מוח הפועל במתק שפתיים של אהבה כדי להכשיר את הכיבוש. כך הוקמה בשטחים אוניברסיטה (ולעזאזל הקשיים הבירוקרטיים), פועלים לבניית "שביל ישראל מזרחי", פותחים יקבים (מסעדת השף בטח בדרך), מזון מהיר וכמובן גם צימרים (טוסקנה זה כאן).

המטרה ברורה: למחוק את ההבדלים בין ישראל לבין השטחים. לגרום לתושבי ישראל לשכוח שהמתנחלים גרים בלב ארץ שמאוכלסת על ידי מיליוני אנשים אחרים. מרתון התנ"ך הוא אירוע ספורט אבל הרבה יותר מכך הוא מיזם פוליטי שנרקם במסגרת המאמצים האלו. כל מי שרץ שם צריך לדעת זאת ולא להסתתר מאחורי האמירה, שאף פעם לא היתה נכונה, ש"צריך להפריד בין ספורט ופוליטיקה".

בשנה שעברה, לאחר שפורסמו מספר כתבות שכתבתי על מרתון התנ"ך הגיבו רבים טענו שבעצם הכתיבה על המרתון אני נותן להם פרסום חינם. ייתכן שזה נכון. אבל המטרה שלי אינה למנוע מרצים ורצות להשתתף באירוע הזה אלא לגרום להם להבין מה הם עושים: כל אדם שרץ במרתון התנ"ך פועל למען המשך שליטתה של ישראל בעם אחר, העם של האורחים אך לא של בעלי הבית.

ביום שישי, 28 בספטמבר, אתייצב בפארק אריאל שרון כדי לקחת חלק במרוץ הסמטה. תחביב הריצה שלי יאפשר לי, באופן יוצא דופן, אמירה בעלת משמעות החורגת מתחום הספורט ואני יודע באיזה צד אבחר – הצד של העתיד הטוב והשיוויוני.

אילן זיסר הוא מתכנת ורץ חובב.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf