newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המדינה מאפשרת לכפות על דיירים חלשים להרוס את דירותיהם

אף שהם מצוירים כ"סרבנים", אין שום נתונים לגבי מספר הדיירים שמתנגדים לפינוי-בינוי ומה הסיבות שלהם. החוק אמור לקדש את "זכות הקניין", אבל כשזה מגיע לאזרחים מוחלשים מול קבלנים חזקים, ההגנה הזו נעלמת

מאת:
הרווחים של המשקיעים והקבלנים גוברים על זכויות הדיירים להישאר בביתם. פרויקט פינוי בינוי בירושלים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

הרווחים של המשקיעים והקבלנים גוברים על זכויות הדיירים להישאר בביתם. פרויקט פינוי בינוי בירושלים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

נהוג לומר, שרכישת בית היא העסקה הכלכלית, ההשקעה, החשובה ביותר בחיי אדם. אולם כל מי שרכש בית מגורים או ביקש לרכוש בית מגורים יעיד, שהשיקולים שהניעו אותו לבחירת בית מסוים היו רבים: התאמה לאורחות חייו, קרבה לחברים ולמשפחה, איכות בתי הספר, איכות האוויר, היכולת לעמוד בתשלומים על הדירה. רכיב ההשקעה, כלומר כמה יוכל להרוויח מהדירה אם וכאשר ירצה למכור אותה, הוא שולי ובמקרים רבים כלל אינו רלוונטי. קונים דירה, כי רוצים לחיות בה, לא לעבור ממנה.

"בית" היא מילה נרדפת לביטחון, לשקט, לאהבה. קשה לעזוב בית, גם כשחיים בדירה שכורה; בגירושים מדברים על "לפרק בית"; המקור הפילוסופי של "הזכות לקניין" נובע מזכותו של האדם היחיד שגופים חזקים ממנו – המדינה או גופים כלכליים – לא יפגעו ברכושו ויעדיפו את האינטרסים שלהם על פניו. ראה "כבשת הרש".

אולם נראה שבשנים האחרונות התפיסה, ולפיה אפשר לכפות על אדם להרוס את ביתו לשם קידום אינטרסים כלכליים של אחרים, הפכה לגיטימית. גם בעניין זה, כמעט הכול תלוי בנרטיב: קבלנים, הרוצים למקסם רווחים של פרויקטים של פינוי-בינוי, קוראים למי שלא רוצה שביתו ייהרס "סרבן". "סרבן" מצטייר כסחטן, שכל עניינו לקבל רווחים עודפים על חשבון הפרויקט הנדלני והוא משתמש בכוח שבידו, בהיותו בעלים של דירה, כדי למנוע את קידום האינטרסים של שאר הדיירים ואולי אף של הציבור.

"רשמים" במקום נתונים

אבל כמה מהמתנגדים לפינוי-בינוי הם סחטנים? מתברר שאף אחד לא יודע. בדו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, לקראת הדיונים בחוק ההסדרים בפרק על התחדשות עירונית, נשאלה השאלה: "מהם המידע והנתונים שעל בסיסם גובשה הרפורמה באשר לתופעת ההתנגדות לתוכניות פינוי בינוי, ובתוך כך לתופעת ה'דייר הסרבן'?"

הרווחים עצומים. פרויקט בנייה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר)

הרווחים עצומים. פרויקט בנייה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר)

אנשי מרכז המידע פנו למשרד המשפטים, לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ולאגף התקציבים באוצר, גופים שהיו חלק מצוות שבדק את החסמים וכתב את הרפורמה המוצעת כעת. וראו זה פלא: מתברר שבידי הצוות אין נתונים כלל. כל המלצותיהם מתבססות על שימוע ציבורי שערכו בנושא ועל "התרשמותם" מהנשמע.

הצוות כלל לא טרח לאסוף "נתונים כמותיים באשר להיקף אי ההסכמה לעסקאות כאלו, לסיבות השונות להתנגדו ת, למידת השפעת התנגדויות בכלל והתנגדויות מטעמי 'סרבנות', בפרט על מיזמי פינוי בינוי". לא היו בידיו אפילו נתונים על השפעות החוק הקיים, אשר אך לפני שלוש שנים הוסיף לקבלנים אפשרות לנקוט סנקציות ואמצעי לחץ שונים כנגד דיירים, שאינם רוצים לקחת חלק בפרויקט.

הצוות אפילו לא טרח לבדוק כמה הליכים משפטיים מתנהלים בעניין "דיירים סרבנים. יש לומר, שהלחצים המופעלים על דיירים ופערי הכוחות העצומים בין דייר יחיד לבין הקבלנים מביאים לכך שמעט מאד מהדיירים מסוגלים לעמוד על זכויותיהם בבית המשפט. מבדיקה שנערכה בעבר עלה, כי מעט מאד תיקים מגיעים לבית המשפט, ורובם הסתיימו ללא הכרעה משפטית, כלומר בהתקפלות של הדייר.

מרכז המידע והמחקר של הכנסת מסכם ואומר: "השפעה החוק היא בכך שמקנה ליזם, בתמיכת בעלי הדירות שמסכימים לעסקה, כוח רב להפעיל על בעלי הדירות שאינם מסכימים לעסקה, גם אם מדובר בהתנגדות שנובעת מסיבות שונות שאינן מתאימות למודל ה'דייר הסרבן' או להגדרות המשפטיות בנושא, כדי שיסכימו לעסקה." במילים אחרות, מדובר ברמיסת הזכות לקניין של היחיד לטובת הזכות להתעשר של בעלי הדירות האחרים ושל הקבלן.

צריך לזכור, כי כאשר מדברים על "בעלי דירות אחרים", לא מדברים בהכרח על דיירים. אין בחוק כל התייחסות לשאלה מי מתגורר בדירות: האם מדובר בדיירים, המבקשים לשפר את איכות חייהם, או במשקיעים, המבקשים להגדיל את הרווחים שיוכלו להפיק מהדירה.

אחת הרעות החולות העיקריות בשוק הדיור בישראל היא החזקת דירות כ"השקעה". זו הסיבה העיקרית להעלאת מחירי השכירות, הרבה יותר מאשר היד הנעלמה הפיקטיבית של "היצע וביקוש". כאשר לא נבחנת כלל השאלה, האם מי שמבקש לקדם פרויקטים הם דיירים או משקיעים, ניתן אור ירוק לפינוי-בינוי שהאינטרס הציבורי בו לחלוטין אינו ברור, ויכול להיות שהשפעתו על שוק הדיור תהיה דווקא לרעה.

מכל מקום, כאשר אנחנו עוסקים בזכות החוקתית לקניין מחד – ובהקשר זה לקנין הקרוב ביותר לאדם, ביתו – אל מול אינטרס של הגדלת הרווחים של מי שמחזיק דירה להשקעה, האיזון החוקתי חייב להישקל לטובתו של הדייר המבקש לשמר את ביתו.

ה"סרבנים" הללו הם בדרך כלל אנשים זקנים, שלא תצמח להם כל טובה מהפרויקט. אנשים שגרים בביתם שנים רבות ומבקשים להמשיך חייהם ולסיים אותם בביתם, בשכונה בה הם חיים וכחלק מהקהילה שהיא סביבתם. לרבים מהדיירים הללו, הרס ביתם הוא הרס חייהם. אבל זקנים לא נחשבים באינטרס הציבורי.

בינתיים ההתחדשות העירונית, שהיתה אמורה לפתור בעיות של דיור מט לנפול בשכונות מצוקה ובפריפריה, מתרחשת רק במרכז הארץ ורק כשהרווח לקבלנים גדול.

הקרן להתחדשות עירונית, שהיתה אמורה לקום בתיקון לחוק משנת 2014 ולתת מענה גם לדיור ציבורי ולרשויות חלשות שבהן אין לקבלנים אין אינטרס, מעולם לא קמה. לאף אחד לא ברור כמה כסף אמור היה להיות בה, אם מישהו מתעקש לשאול.

לא שואלים. הכנסת ממהרת לחוקק עוד רמיסה של דיירים זקנים במקום לקדם התחדשות עירונית במקומות שבהם היא נדרשת ונחוצה לדיירים. והכל נעשה בדיון חפוז, בחוק ההסדרים. מתברר שהזכות לקניין היא זכות יסוד, אבל ככל שהיקף הקניין רב יותר, כך גדלה גם הזכות, ובכללה הזכות לרמוס את בעלי הקניין הדל. כבשת הרש כבר אמרנו?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf