הדיל של הרצוג: הגנות למגזר הבוחרים, ויתור על הפלסטינים

נתחיל מהסוף: הסכם שלום שיביא לסיום המשטר הצבאי על למעלה משני מיליון פלסטינים בגדה המערבית ולסיום המצור על עזה – לא ייצא מהממשלה הזאת. עם או בלי בוז'י הרצוג. עם או בלי שחקן החיזוק מקהיר שהתגייס אתמול לעזור לנתניהו ולהרצוג לרקום את עסקת האחדות שלהם.

הרצוג יודע את זה. לא במקרה הוא, ושותפו הקולני היחיד מתוך העבודה – איתן ברושי – מדברים בסיסמאות ריקות כמו "ניהול מו"מ מדיני" ו"הפסקת הבנייה מחוץ לגושי ההתיישבות". אין שמץ של סיכוי שממשלה בראשות הליכוד, שרק הולך יותר ויותר ימינה, אפילו בלי השותפות (שמעריכים שדווקא כן תמשך) עם הבית היהודי, תוביל עכשיו מהלך משמעותי שיכלול, למשל, פירוק התנחלויות, או מתן אזרחות למליוני פלסטינים שחיים בפועל תחת שליטה ישראלית. שלא לדבר על הצורך להכיר באחריות הישראלית לנכבה ולמצוא פתרון מוסכם לבעיית הפליטים, שיכלול בין היתר גם חזרה של חלקם לתוך גבולות המדינה.

> בדרך לקואליציה הרצוג מוביל את "העבודה" לסוף דרכה

אז סיסמאות? כן. חידוש "תהליך השלום"? בהחלט. זה הרי ה-כלי מספר אחת כדי להגשים את היעד שהרצוג וברושי מדגישים: הסרת הלחץ הבינלאומי ואיומי החרם. אין כמו העמדת פנים של חידוש "התהליך" (תמיד רק תהליך, רק דרך, בלי סוף) בשביל לשכנע את כל המתנדנדים במועצת הביטחון שאין הצדקה לקבל החלטות דרמטיות נגד ישראל. סרבני שלום? אנחנו? מה פתאום. יש תהליך.

ותוך כדי תהליך אולי יהיו גם "מחוות". עוד כמה פועלים פלסטינים שיורשו להכנס לעבוד בתנאים לא תנאים בישראל. פחות בנייה "מחוץ לגושים". קצת פחות פלישות של הצבא לתוך הערים הפלסטיניות, בתמורה להבטחה של עבאס להגביר את המעצרים שכוחות הביטחון שלו עושים שם (ושמהווים כבר כיום 40 אחוז מהמעצרים בגדה). אבל לא יותר מזה.

סרטון של יואב ריבק: הרצוג על הכניסה לממשלה

אז מה הרצוג כן יקבל, חוץ מתיקים? את מיתון ההתקפות על המוסדות הדמוקרטיים בתוך ישראל. נתניהו כבר התחייב לרדת מחוק העמותות. בטח הוא יסכים לתת גם קצת הגנה על בית המשפט העליון. אולי טיפה פחות מתקפות על התקשורת, קצת לשחרר את הלחץ נגד מוסדות תרבות "לא נאמנים". אולי גם פתיחה מחדש לא-מהותית של מתווה הגז. בטח גם חוק הלאום ייגנז שוב. בקיצור: הדברים שממשלת הימין-מרכז הקודמת לא יכלה לעשות וממשלת הימין-ימין הנוכחית יכולה לעשות – שוב יוקפאו.

זה הדיל שהרצוג רוקם, שברושי (וגם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן) מקדם. כמו כדי להכין את הקרקע לפני כמה חודשים דאג כבר הרצוג עצמו להביא לאישור בוועידת העבודה את התוכנית לוויתור על פתרון שתי המדינות ועל כל חזון אחר של חיים ביחד בארץ הזאת, כך שממילא אין פה פשרה גדולה מדי מצדו. רק לוותר על הפלסטינים (כי מה אנחנו, אוהבי ערבים?), ולקבל קצת הקלות למעגלים הקרובים יותר למפלגת העבודה בציבור היהודי. סידור סקטוריאלי.

ומה נתניהו מקבל מהעניין הזה? עוד חיזוק לממשלה. עוד חיזוק למדיניות "ניהול הכיבוש", תחזוק הסטטוס-קוו בדרכים שונות, הדיפת לחץ בינלאומי. וכלפי פנים הוא יוכל להמשיך לשחק במשחק העזים: להכניס עזים של חוקי לאום ועמותות דרקוניים למיניהם, ואז להוציא אותן כדי להיראות מתון ולתת להרצוג צ'ופר. להכניס את הרצוג כעז לממשלה, ואז בבחירות הבאות להזכיר שבגלל שהעם לא תמך מספיק בימין האמיתי הוא לא הצליח להעביר את חוקי העמותות למיניהם. בינגו.

העניין הוא שאולי על הישראלים אפשר לעבוד עם סיסמאות של "תהליך". אולי את האמריקאים והצרפתים אפשר לקנות עם פגישות במלונות בקהיר. אבל הפלסטינים כבר יודעים שלא להאמין לזה. ואת הסטטוס קוו אי אפשר לקיים בלי מחיר בדם שהולך וגדל, אם זה דקירות בירושלים ואם זה עוד ועוד סבבי לחימה בעזה. בלי פירוק בתי הכלא שבהם חיים הפלסטינים – הקטנים בגדה המערבית והענק ברצועה – האלימות תמשך. מה שנתניהו עצמו כבר הבטיח לנו: חיים לנצח על החרב. וחוץ מהרשימה המשותפת וממרצ, לנו לא יהיה בכנסת אף אחד שיציג לזה אלטרנטיבה. מצד שני, גם עכשיו אין, אז מה חדש?

> שוטר הרג בן 16 בירייה בראשו, מח"ש סגרה את התיק "מחוסר ראיות"