הגנה על המערכת השיפוטית לא יכולה לבוא על חשבון הדמוקרטיה
הבקשה להסיר פרסומים בעיתונות שמותחים ביקורת על שופטים עלולה לפגוע אנושות בזכות הציבור לדעת. שמירה על חוסנה של הרשות השופטת היא ערך חשוב ביותר, אך יש לעשות זאת במנגנונים שאינם מנוגדים בעצמם לערכי יסוד דמוקרטיים אחרים
הנהלת בתי המשפט פעלה להעלים כתבות ביקורתיות נגד שופטים – כך עולה מכתבה שפורסמה ב"הארץ" ב-1 בספטמבר. מדובר במהלך מטריד, שעלול לפגוע בצורה אנושה בזכות הציבור לדעת.
לפי הכתבה, "צוות למניעת הכפשות שופטים ברשת" פנה לגוגל ישראל, וביקש להסיר פרסומים שמותחים ביקורת על שופטים בכלי תקשורת מרכזיים, ובהם "הארץ", "דה מרקר", "גלובס" ו"וואלה". בחלק מהמקרים, הבקשה היתה להסיר את הפרסומים בלי לעדכן את אותם כלי תקשורת.
בנוסף, אותו צוות הזהיר אזרחים שפירסמו כתבות מכפישות כי אם הפרסומים לא יוסרו, הנהלת בתי המשפט עלולה לפעול נגדם משפטית.
בית המשפט העליון בירושלים (צילום: אורן בן חקון)
כבר ב-2018, בעקבות תלונה, כונסה ועדה מיוחדת שהגבילה את פעילות אותו "צוות למניעת הכפשות שוטרים ברשת", וקבעה כי הצוות לא יורשה לפנות לאזרחים או לנהל מאגר מידע עם שמות של מי שפירסמו פוסטים פוגעניים. אך מסתבר כי הנהלת בתי המשפט לא דיווחה לוועדה על מלוא היקף פעולותיו של הצוות, ובין היתר לא דיווחה על הפניות להסרת פרסומים מכלי תקשורת.
שופטים הם חלק מהרשות השופטת, שהיא פגיעה יחסית לרשויות המחוקקת והמבצעת. בניגוד להן, השופטים אינם רשאים להגן על שמם הטוב בעצמם. שלא כמו חברי כנסת ושרים, הם אינם רשאים להתבטא באופן ישיר באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, ולכן פגיעים יותר להכפשות ולניסיונות לפגוע בשמם הטוב.
עוד חשוב לציין כי הרשות השופטת היא גורם מרכזי ביותר בדמוקרטיה הישראלית, וחשוב מאוד להגן עליה.
יחד עם זאת, מטרידה העובדה שעבודת הצוות המוזכר לעיל לא לוותה בדיון ציבורי ומקצועי מסודר ונעשתה בחוסר שקיפות, וכי חלק מפעולות הצוות בשנים מסוימות הוסתרו ממשרד המשפטים, שהוא הרגולטור הרלוונטי.
לא פחות חשוב לציין כי הסרה של כתבות עיתונאיות עלולה לפגוע בצורה אנושה בערך לא פחות חשוב – זכות הציבור לדעת, שהוא חלק מאמון הציבור ומאושיות הדמוקרטיה. לא בכדי מכונה העיתונות "הרשות הרביעית", לצדן של שלוש הרשויות הקלאסיות.
חופש העיתונות הוכר כבעל חשיבות מרכזית לשמירה על הדמוקרטיה ושלטון החוק. כפי שנקבע בבית המשפט העליון, כי "עיתונות חופשית היא לא רק תוצאה הכרחית של דמוקרטיה, אלא היא גם תנאי הכרחי לדמוקרטיה. היא תנאי הכרחי למשטר ייצוגי, לממשל תקין והוגן, לחירויות האדם. בפועל היא יכולה לשמש נייר לקמוס של הדמוקרטיה".
בהקשר זה קבע בית המשפט העליון לפני כמה שנים כי "האפשרות למתוח ביקורת על השופטים כנושאי משרה ציבורית היא חלק מחופש הביטוי", וכי "דווקא בהינתן רום הכהונה השיפוטית, ישנה חשיבות רבה למנגנונים המבטיחים את שקיפותם של בתי המשפט ואת הבקרה עליהם" (עע"מ 3908/11 הנהלת בתי המשפט נ' עיתון הארץ).
שמירת חוסנה של המערכת השיפוטית הוא ערך חשוב ביותר, אך יש לעשות זאת במנגנונים שהם עצמם אינם מנוגדים לערכי יסוד אחרים של הדמוקרטיה.
וכדבריו של השופט חשין: "בעשותו במלאכת השיפוט, לעולם יראה עצמו שופט כמו יושב הוא בבית זכוכית או בחלון ראווה הנשקף אל הרחוב; כל עובר-ושב רשאי להתבונן בו, לבחון אותו ולבקר אותו. וגם לשַבְּחוֹ ולהשתבח בו".
עו"ד אמיר בשה ועו"ד ד"ר מורן סבוראי הם שותפים במשרד עוה"ד בשה זבידה סבוראי
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
