newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ביקורי החג מהגדה בחוף יפו הם הצצה לעתיד אפשרי אחר, משותף

אלפי פלסטינים גדשו גם השנה את חוף הים ביפו לרגל חג הקורבן. אך מספרם היה קטן בהרבה מבשנים קודמות, אחרי שנסגרו הפרצות בגדר התוחמת את מערב הגדה. "זו בעיה שחונקים את האנשים ולא נותנים לנו לצאת. החיים בגדה הם כמו בכלא", אמר אחד המבלים בים

מאת:
פלסטינים מבלים בחוף הים ביפו במהלך חג הקורבן, 10 ביולי 2022 (צילום: אורן זיו)

"באים פחות אנשים כי הגדר סגורה". פלסטינים מבלים בחוף הים ביפו במהלך חג הקורבן, ב-10 ביולי 2022 (צילום: אורן זיו)

אלפי פלסטינים חגגו השנה את חג הקורבן בים ביפו, רבים מהם פלסטינים מהגדה המערבית, שבשבילם זו הזדמנות חד פעמית להגיע לחוף. לרגל החג, המינהל האזרחי הודיע על שורת "הקלות", בהן אישורים מיוחדים להיכנס לישראל. ברוב ימות השנה, פלסטינים מהגדה שאין בידיהם אישור עבודה לא יכולים להיכנס לישראל ולהגיע לחוף הים.

בשנים קודמות, בנוסף למי שנכנסו עם אישור, נכנסו עשרות אלפי פלסטינים – במיוחד צעירים, שמפאת גילם לא יכלו לקבל אישור כזה – דרך הפרצות בגדר ההפרדה. אך בחודשים האחרונים, מאז הפיגועים בערים בישראל, נסגרו רוב הפרצות, וחיילים נמצאים לידן 24 שעות ביממה.

בימים ראשון ושני היה ניכר שהגדר סגורה. בחוף בין יפו לתל אביב, הנקודה הפופולרית ביותר למבקרים מהגדה, נראו בעיקר משפחות ועובדים שמחזיקים באישורים גם בשאר ימות השנה, וכמעט שלא נראו צעירים.

"באים פחות אנשים כי הגדר סגורה", סיפר גבר בשנות ה-40 לחייו מהכפר בית ליקיא שליד רמאללה, שהגיע עם חבריו לים. "זו בעיה שחונקים את האנשים ולא נותנים לנו לצאת. החיים בגדה הם כמו בכלא. בני אדם צריכים לנשום, לבלות. יש ילדים שמעולם לא ראו את הים".

שאדי, שגר באזור קלקיליה ועובד בישראל, סיפר גם הוא כי מספר המבלים השנה ירד בגלל סגירת הגדר. "להוציא אישור לוקח זמן, ולא כולם הספיקו. זה נעשה דרך הרשות הפלסטינית (שמתאמת מול ישראל; א"ז), וחברות תיירות שגובות כסף על הטיול".

לא היה קשה לזהות את הרבים שזו היתה להם הפעם הראשונה שלהם בחוף הים. הם נשארו עד מאוחר, או שוחחו בשיחת וידיאו עם בני משפחה שלא יכלו להגיע ושידרו להם את השקיעה. כארם, בן 20 מאזור קלקיליה, אמר: "לראות את הים זה משגע, במיוחד ביפו. קיבלתי אישור מיוחד לחג. הלוואי שיכולתי לבוא לכאן כל השנה". לשאלה אם הלך גם לראות את יפו העתיקה או מקומות אחרים, ענה: "נשארתי רק בים. לא רציתי ללכת לשום מקום אחר".

פלסטינים מבלים בחוף הים ביפו במהלך חג הקורבן, 10 ביולי 2022 (צילום: אורן זיו)

פלסטיניות מבלות בחוף הים ביפו במהלך חג הקורבן, 10 ביולי 2022 (צילום: אורן זיו)

בזמן שהמבלים ישבו במים הרדודים, המצילים כרזו באנגלית, בערבית ובעברית, הזהירו מפני ריבוי המדוזות, והתריעו כי הים מסוכן וכי שירותי ההצלה נגמרים לקראת שמונה. כדי לעודד את הרוחצים לצאת מהמים, המצילים גם הודיעו כי השירותים ייסגרו. אך עבור מי שמגיעים רק פעם בשנה לים, ההודעות לא עזרו.

סאלח, בן 53 משכם ,סיפר כי לא היה בחוף הים 23 שנה, מאז 1999. "הייתי עובד בישראל. סיימתי עבודה אחת, אבל המנהל שלי לא רצה לשלם את מה שהיה חייב לי, אז הוא גרם לכך שאכנס לרשימת מנועי הכניסה (לישראל; א"ז), אף שבחיים לא הייתי בכלא או עשיתי בעיות. מאז, במשך שנים השם שלי היה ברשימה, ורק לפני כמה חודשים עורך דין ביטל את המניעה, וככה הצלחתי להגיע לים".

חברו סברי, גם הוא משכם, סיפר כי רבים לא יכלו להגיע בגלל המצב הכלכלי, שלא מאפשר לאנשים לממן את הנסיעה והקניות בישראל, ואילו אחרים העדיפו לטוס לחו"ל. "חצי מהגדה בטורקיה, אבל אני מעדיף את הים כאן. בשביל ישראל, לתת לאנשים להיכנס (בחג; א"ז) זה גם עניין כלכלי, שאנשים שבאים מהגדה יוציאו את הכסף כאן".

ביום שני, אחרי השקיעה, הטיילת בין תל אביב ליפו התמלאה באלפי מבלים. רבים הקימו אוהלים על הדשא שליד מוזיאון בית האצ"ל, והילדים שיחקו ליד התותח שמוצב בכניסה. דוכני אוכל וצעצועים מאולתרים נפתחו בטיילת. אדם שזיהה את הפוטנציאל העסקי בעניין שמגלים המבקרים מהגדה בקורקינטים חשמליים – שהשימוש בהם דורש כרטיס אשראי והרשמה מראש – גבה תשלום במזומן תמורת פתיחת האפליקציה לזמן מוגבל.

פלסטינים מבלים בחוף הים ביפו במהלך חג הקורבן, 11 ביולי 2022 (צילום: אורן זיו)

פלסטינים מבלים בחוף הים ביפו במהלך חג הקורבן, 11 ביולי 2022 (צילום: אורן זיו)

המסגרת הענקית שהציבה עיריית תל אביב-יפו לפני כמה שנים על הטיילת, כדי שתיירים יצטלמו בתוכה כשמאחוריהם הנוף המפורסם של יפו העתיקה, מופיעה בכל הפרסומים לעידוד התיירות לעיר. עליה נכתב: "ברוכים הבאים לעיר ללא הפסקה". השבוע, הנוף שנשקף דרכה היה שונה לגמרי, ואיפשר לדמיין, אפילו לרגע, מציאות שונה.

אני מסקר את המבלים מהגדה בים כבר כמעט עשור, וכל שנה, המצב הזמני הזה – שבו פלסטינים מהגדה יכולים להיכנס לישראל לימים בודדים ולבלות בים – מציג אפשרות למרחב שבו אין הפרדה, נגיש לכולם. הכניסה הזאת של עשרות אלפי פלסטינים, שבימי שגרה נחשבים "סכנה ביטחונית" ושב"חים, מדגימה את השרירותיות של משטר ההפרדה. כפי שתהו רבים שעמם שוחחתי, למה בעצם לא פותחים את הגישה לים עבור פלסטינים כל השנה?

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תנועת ההתנגדות לאפרטהייד בדרום אפריקה הציגה את עצמה כפתוחה לכולם, ללא קשר לגזע או אתניות. מבקרים במוזיאון האפרטהייד ביוהנסבורג, 2008 (צילום: ג'ורג'יה פופלוול / CC BY-NC-ND 2.0)

תנועת ההתנגדות לאפרטהייד בדרום אפריקה הציגה את עצמה כפתוחה לכולם, ללא קשר לגזע או אתניות. מבקרים במוזיאון האפרטהייד ביוהנסבורג, 2008 (צילום: ג'ורג'יה פופלוול / CC BY-NC-ND 2.0)

הדיכוי דומה, המאבק שונה. בין האפרטהייד בדרא"פ וישראל

ההשוואה בין משטר האפרטהייד בדרום אפריקה למשטר הישראלי עוסקת בדרך כללי באמצעי הדיכוי. מחקר חדש בוחן את השווה והשונה בין דרכי ההתנגדות. אפשר ללמוד ממנו לקחים להצלחת המאבק נגד המשטר הישראלי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf