newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ביום למען חופש העיתונות, הצבא עצר שני עיתונאים פלסטינים

שני העיתונאים - אחמד אל-באז ועבד השלמון - נעצרו כשסיקרו פעולת מחאה בדרום הר חברון למרות שהציגו לחיילים תעודות עיתונאי. "הם לא מכירים בזכות שלנו לעשות את העבודה שלנו", אומר אלבאז

מאת:

ביום שבו מציינים ברחבי העולם את יום חופש העיתונות העולמי עצרו הצבא והמשטרה שני עיתונאים פלסטינים, כשסיקרו פעולת מחאה בדרום הר חברון. שני העיתונאים – אחמד אל-באז, צלם קולקטיב "אקטיבסטילס" המצלם גם עבור ״שיחה מקומית״, ועבד השלמון, צלם של סוכנות הידיעות האירופית (EPA) – נעצרו למרות שהבהירו שהם נמצאים במקום כעיתונאים והציגו בפני החיילים והשוטרים תעודות עיתונאי פלסטיניות.

היום העולמי למען חופש העיתונות מצוין מדי שנה בשלישי במאי, והוא נקבע בהחלטה רשמית של העצרת הכללית של האו״ם בשנת 1993. לפי הפדרציה הבינלאומית של העיתונאים, לפחות 95 עיתונאים נהרגו במהלך השנה האחרונה. לפי הוועד להגנת העיתונאים, לפחות 250 עיתונאים ברחבי העולם מוחזקים כיום במעצר.

כמאה עשרים פעילים אמריקאים-יהודים, פלסטינים וישראלים הגיעו ביום שישי בבוקר לאיזור הכפר הפלסטיני ביר אל עיד בדרום הר חברון כדי לשפץ יחד עם תושבים מקומיים את דרך הגישה לחמישה כפרים באיזור. הדרך עוברת ליד המאחז הבלתי מורשה מצפה יאיר. לאחר כשעתיים של עבודות, הגיעו חיילים למקום והוציאו צו שטח צבאי סגור. לפי עדויות המפגינים, לאחר מספר דקות החלו החיילים לזרוק רימוני הלם על פעילים ולבצע מעצרים.

"אמרתי לחייל באנגלית ובערבית שאני חייל. הוא לא הקשיב". אחד אלבאז בזמן מעצרו בדרום הר חברון (צילום: סם פיין)

"אמרתי לחייל באנגלית ובערבית שאני עיתונאי. הוא לא הקשיב". אחמד אל-באז בזמן מעצרו בדרום הר חברון (צילום: סם פיין)

במהלך פיזור אירוע המחאה,  עצרו הכוחות את אל-באז ואת השלמון. "הם ידעו שאנחנו עיתונאים מהרגע הראשון", סיפר אל-באז בשיחת טלפון לאחר שחרורו ממעצר.  "הם החליטו לעצור אותי אחרי שצילמתי חיילים גוררים פעיל ישראלי על האדמה. הסתובבתי והתחלתי להתרחק מהמקום, ושוטר שהיה 30 מטר ממני קרא לי בעברית לבוא ועצר אותי. הצגתי את תעודת העיתונאי הפלסטינית שלי, אבל השוטר לא הגיב גם אחרי  שהסברתי לו באנגלית וערבית שאני צלם".

לאחר מעצרם של אל-באז והשלמון, הם נלקחו לכביש ליד מאחז מצפה יאיר. הם הושבו על הקרקע למשך שעה וחצי, לאחר מכן נלקחו למשטרת קריית ארבע. מרגע שנעצרו, ניסו מספר כלי תקשורת (בהם "שיחה מקומית") להבין מדוע עוכבו ונעצרו העיתונאים. אל-באז והשלמון הוחזקו במשטרת קריית ארבע יחד עם שאר העצורים עד שעות הערב ואז שוחררו.

"אני לא חושב שהרשויות בישראל עצרו אותנו כדי להסתיר את המציאות", אומר אל-באז בכנות. "העניין הוא שהם לא מכירים בזכות שלנו לבצע את העבודה שלנו. הם מסרבים להכיר בעיקרון שלפיו לעיתונאים צריכות לעמוד זכויות מיוחדות בזמן עבודתם, הם מתייחסים אלינו כמו אל מפגינים או אקטיביסטים. בשבילם כולם אותו דבר".

השוטר שחקר את אל-באז בתחנת המשטרה שאל אותו איך ידע על אירוע המחאה, איך הגיע למקום ולמה בחר להישאר בשטח לאחר שהוכרז שטח צבאי סגור. "על כל השאלות עניתי שאני עיתונאי שהגיע למקום לבצע את עבודתו", הוא מספר. אל-באז הציג לשוטרים את תעודת העיתונאי הרשמית שמנפיק משרד התקשורת הפלסטיני. לעיתונאים פלסטינים, גם כאלה העובדים עבור כלי תקשורת זרים הפועלים בישראל, כמעט בלתי אפשרי לקבל תעודת עיתונאי שמנפיקה לשכת העיתונות הממשלתית בישראל.

בצבא ובמשטרה הציגו גרסאות שונות לגבי הסיבות למעצרם של שני העיתונאים. בהתחלה טענו שמכיוון שנעצרו מפגינים רבים במהלך היום, אי אפשר לזהות מיהו עיתונאי. בהמשך טענה המשטרה שגם העיתונאים סירבו לעזוב את השטח הסגור. בדובר צה״ל הסבירו שלפי הנוהל, מי שנמצא בשטח צבאי סגור, מועבר למשטרה.

פעיל השמאל אריק אשרמן נגרר על הארץ בידי חיילים. הצילום ש"עלה" לאלבאז במעצר (צילום: אחד אלבאז / אקטיבסטילס)

פעיל השמאל אריק אשרמן נגרר על הארץ בידי חיילים. הצילום ש"עלה" לאל-באז במעצר (צילום: אחד אלבאז / אקטיבסטילס)

"הראו את צו השטח הצבאי הסגור ואז נתנו למפגינים חמש דקות להתפזר", מספר אל-באז.  "היינו שבעה עיתונאים במקום, והיה לי את המזל הרע להיעצר". אל-באז מכסה הפגנות ואירועים אחרים בשמונה השנים האחרונות עבור כלי תקשורת מקומיים וזרים, ועבור קולקטיב הצלמים ״אקטיבסטילס״ (גילוי נאות: גם אני חבר בקולקטיב). "היינו הרבה פעמים בשטח צבאי סגור, אבל לרוב נותנים לעיתונאים להישאר. זה תלוי במצב הרוח של הקצין והחייל בשטח", מספר אל-באז. הוא מדגיש שבמצבים כאלה הוא וצלמים אחרים משתדלים להתרחק מהחיילים כדי למנוע חיכוך ולא לסכן את עצמם. "אני חושב שזו הוראה בעייתית, כי כל איזור יכול מוכרז בכל רגע  כשטח צבאי. זו הדרך שלהם לגרום לעיתונאים ולחובשים לא לנכוח במקומות שמתרחשים בהם דברים ולהצדיק אחר כך את המעצר שלנו". .בסיום החקירה, חתם אל-באז על צו הרחקה מאזור המאחז מצפה יאיר ל-15 יום וערבות עצמית של אלפיים ש״ח.

ארגון העיתונאים הישראלי פנה אתמול לדוברות המשטרה בעניינם של שני העיתונאים שנעצרו. "לטענת המשטרה, העיתונאים נעצרו על ידי צה"ל יחד עם עוד 15 איש שסירבו לכאורה להתפנות כשהאזור הוגדר שטח צבאי סגור", נמסר בהודעת הארגון.  "ארגון העיתונאים מגנה את החלטת הכוחות בשטח לעצור עיתונאים ורואה בכך התנהלות פסולה. אנחנו מתכוונים לדרוש הבהרות מצה"ל לגבי היחס לעיתונאים המסקרים הפגנות בשטחים ולוודא שמקרים כאלה אינם קורים שוב".

בשבוע שעבר, מאבטחי היחידה לאבטחת אישים של השב״כ היכו את צלם "דה מרקר" אילן אסייג, שצילם מחוץ לביתו של היחצ"ן רני רהב בסביון. המאבטחים הורו לו לעזוב את הרחוב לקראת הגעתם של ראש הממשלה ורעייתו, וכשאסייג סירב בטענה שמדובר בשטח ציבורי, הם היכו אותו. לפני שבועיים עצרה המשטרה את העיתונאים יותם רונן והגר שיזף בזמן שתיעדו את פעילי בית המקדש מנסים להבריח גדיים לעיר העתיקה במטרה לקיים את קורבן הפסח יומיים מאוחר יותר. למרות שהם מחזיקים בתעודת עיתונאי רשמית של לשכת העיתונות הממשלתית, הם הוחזקו לילה שלם במעצר, ציוד הצילום שלהם הוחרם והוחזר רק לאחר פרסום המקרה בתקשורת ולחץ מצד עיתונאים וארגון העיתונאים.

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf