"אני הקורבן, ובחדשות הפכו אותי לפושע"

חאפז הורייני – החקלאי הפלסטיני שהותקף באדמתו בכפר תוואני שבדרום הר חברון, נעצר והואשם תחילה בניסיון רצח – קיבל השבוע עשרות אורחים בביתו, ובהם דיפלומטים אירופים, אנשי מינהלת המאבק בגדר ובהתנחלויות של הרשות הפלסטינית, ואקטיביסטים פלסטינים וישראלים.

בית המשפט הצבאי בעופר שיחרר את הורייני ממעצר בשבוע שעבר, לאחר שתחקיר של "שיחה מקומית" הראה כי טענות המתנחלים שהופיעו בתקשורת היו שקריות. הורייני, שישב במעצר עשרה ימים, שוחרר בערבות ובתנאי הרחקה ממקום האירוע – חלקה חקלאית הסמוכה לביתו. השופטת מתחה ביקורת על המשטרה, שחקרה את המתנחלים שהיו מעורבים בתקיפה באיחור רב.

היום (חמישי) הורייני זומן לחקירה נוספת במשטרת קריית ארבע, הראשונה מאז שחרורו.

הורייני שיחזר אתמול בפני "שיחה מקומית" את האירוע שבו הותקף, נפצע ונעצר: "כמו בכל יום, הלכתי אחר הצהריים לאדמה שלנו, שמול (ההתנחלות) מעון. התחלתי לעבד את האדמה הזאת לפני תשע שנים, עם משפחתי. ארבע פעמים השחיתו את החלקה. מתנחלים הרסו והשחיתו עצים, בסך הכל פגעו בכ-400 עצים. הם (המתנחלים; א"ז) סימנו את האדמה שלנו, רוצים להשתלט עליה, לקחת הכל, כולל מה ששתלנו.

"אז באותו היום עבדתי באדמה שלי, והיה רועה צאן בוואדי לידי. פתאום ראיתי שני מתנחלים רעולי פנים יורדים ממעון עם אלות ביד. הם התחילו לרוץ. הרועה צאן ברח, והם התקדמו לעברי. היה עוד כלי רכב, שהגיע מחוות מעון עם שלושה-ארבעה מתנחלים, אחד מהם עם רובה ואחד עם מצלמה. חלקם החזיקו אבנים בידיים. אמרתי להם ללכת, אבל הם ישר התחילו לתקוף".

על הרגע שבו הוכה סיפר: "הותקפתי ביד שמאל, ואז בימין. נפלתי. לא הבנתי מה קרה בדיוק, הייתי במצב קשה, הרגשתי שהם באו להרוג אותי. ניסיתי להגן על עצמי ולעצור אותם מלהמשיך, ואז התחיל ירי. חשבתי שירו בי. למזלי, אנשים התחילו להגיע אז וראיתי את המתנחלים הולכים מסביב (לאזור שבו הותקף; א"ז).

"התקשרנו למשטרה, שהגיעה באיחור. אמבולנס פלסטיני הגיע והתחילו לטפל בי. היו לי שברים בשתי הידיים, וזה כאב מאוד. חיילים נכנסו לאמבולנס והוציאו אותי. שמו אותי בג'יפ והמשיכו לבית החולים סורוקה. הגענו לשם סביב שמונה וחצי בערב, ועד ארבע בבוקר טיפלו בי, עד ששוטר הגיע, אזק אותי ברגליים, והמשכנו לקריית ארבע (לתחנת המשטרה; א"ז). חיכיתי בתחנה כמה שעות עד לחקירה, ואז גבו ממני עדות והעבירו אותי לכלא עופר".

בכלא, אסירים עדכנו את הורייני שבחדשות בטלוויזיה הישראלית אמרו שהוא מואשם בכך שנכנס לשטח ההתנחלות ותקף מתנחלים. "אם להיות כן, לא ידעתי בדיוק מה קרה", הוא משחזר. "האסירים שם (בעופר; א"ז) רואים טלוויזיה וחדשות והם יודעים עברית. הייתי בהלם כשהם אמרו שנמסר שהייתי בתוך חוות מעון ותקפתי מתנחלים עם טורייה. בחדשות הציגו שקר גדול. אני הקורבן, והפכו אותי לפושע. זו היתה הרגשה קשה מאוד".

הורייני מספר כי "בשבוע הראשון היה קשה לשבת בכלא. זה לא קל, איך שמתנהגים איתך. בימים של הדיונים מביאים אותך בשבע בבוקר מהכלא לבית המשפט, לחדר שבו אתה אזוק, יושב וממתין זמן ארוך. בדיון האחרון (ברביעי שעבר, שבו הוחלט לשחררו; א"ז) היה קשה. ארבע פעמים הביאו אותי לדיון ואז החזירו אותי לחדר ההמתנה. האזיקים ברגליים כאבו מאוד.

"למזלי, עורכי הדין הציגו וידאו שהראה בדיוק מה קרה. בתחנת המשטרה אמרתי את האמת, אבל למרבה הצער הם פועלים בהטייה פוליטית, ומנסים תמיד להראות שהפלסטינים פושעים. בדיון האחרון עורכי הדין הצליחו להוציא אותי בערבות של 10,000 שקל ויש עליי איסור להיכנס לאדמה ל-30 יום. בנוסף, אישתי ובני חתמו על ערבות של 5,000 שקל כל אחד".

הכתבות המקוריות, שתיארו תקיפה של עשרות פלסטינים וטענו ל"לינץ'", לא תוקנו – אפילו לא בכלי התקשורת שפרסמו ידיעות מעודכנות לאחר שהתבררה האמת.

הורייני חשש תחילה שייאלץ לשבת במעצר תקופה ארוכה. לדבריו, "בשבוע הראשון לא ידעתי שיש וידאו שתיעד הכל. המתנחלים גם צילמו מהצד שלהם. אמרתי לחוקר המשטרה שיש להם תיעוד של הכל. בלי הווידאו כנראה שהייתי עדיין עצור".

שלושת הדיונים בבית המשפט הצבאי בעופר, התקיימו על רקע הפגנות של עשרות פעילים ישראליים שעמשו מחוץ לבית המשפט וקראו לשחרר את הורייני. "מתוך בית המשפט שמעתי את האנשים מפגינים בחוץ," סיפר הורייני. "זה נתן לי הרבה תמיכה וחיזק אותי".

"המקרה שלי הוא חלק מכל מה שקורה במסאפר יטא", הוסיף. "אנחנו מתמודדים עם כיבוש מאורגן, שבונה שקרים, כי יש לו כוח תקשורתי. הם יכולים להגיד מה שהם רוצים, וישראלים וגם בינלאומיים מאמינים להם. למזלי, החברים שלי יודעים שאני אדם שלא מאמין באלימות. אני שנים פעיל במאבק הלא אלים. למרות השקרים ועיוות המציאות, החברים הישראלים והבינלאומיים היו איתנו, ואני רוצה להודות להם".

ביום רביעי, אחרי שביקרו אצל הורייני, כ-20 דיפלומטים ואקטיביסטים עלו מביתו לחלקת האדמה שבה הותקף.

לא רחוק משם התכנסו תלמידים מהכפר טובא, וחיכו לחיילים שילוו אותם. כבר 18 שנה שהצבא מדי יום מלווה תלמידים, הלוך וחזור מכפרם לבית הספר בתוואני, כדי להגן עליהם מפני אלימות מתנחלים. החיילים מיהרו להציג צו שטח צבאי סגור, והתחילו להרחיק מהאזור את כל הנוכחים, למעט התלמידים.