newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה חושבים בצבא על המצב? תלוי איזה אתר חדשות אתם קוראים

שבעה עיתונאים מכלי תקשורת שונים הלכו לאותו תדרוך צבאי, וכתבו עליו שישה סיפורים שונים. כך נוצרים פערים עצומים בהבנת המציאות על ידי מי שקוראים חדשות ממקורות שונים

מאת:

כותב: מיכאל שפר עומר-מן

רוב האנשים שקוראים כתבות באינטרנט לא צולחים מעבר לכמה משפטים הראשונים. רבים עוד יותר מסתפקים רק בכותרות. ועדיין, אחוז ניכר מאלה שקוראים רק כותרות משתפים את הכתבות שהם לא קראו ברשתות החברתיות.

אני מציין את הנתונים האלה כי הדרך שבה אנחנו צורכים חדשות כיום ממחישה עד כמה חשובה הבחירה של כותבים ועורכים בכותרות ובכותרות משנה. שבעה עיתונאים יכולים לקבל לידיהם בדיוק את אותו מידע ולייצר שבע כתבות שונות לגמרי. השאלה על איזה כלי תקשורת אתם מתבססים משפיעה באופן ניכר על סוג הסיפור שתקבלו, וגם על המסר של מה חשוב עכשיו.

דוגמא מושלמת לכך קיבלנו ביום שלישי, אחרי שהצבא קיים תדרוך רקע לכתבי צבא וביטחון על האיומים השונים שעמם תתמודד המערכת ב-2016 ועל "הסביבה האסטרטגית" של המדינה. (תדרוך רקע הוא שיחה של עיתונאים עם גורמים רשמיים בכירים, שמטרתה לתת לעיתונאים מידע שנועד להגיע לציבור, אך מבלי שהמקור יצוטט בעצמו כמי שאמר את זה).

בדקנו איך שבעה כלי תקשורת מרכזיים בישראל, בעברית ובאנגלית, סיקרו את התדרוך הזה. מתוך השבעה, שישה הציגו סיפורים שונים לגמרי בכותרות ובכותרות המשנה שלהם. לפיכך, קוראים שמסתפקים בכותרות או בשורות הראשונות של כל כתבה קיבלו השבוע תמונות שונות לגמרי לגבי האיומים שמטרידים את הממסד הביטחוני, ובהרחבה – לגבי מה שאמור להטריד אותם עצמם.

> למה הבמאי הראשי של עובדה לא חתום על שידור תחקיר "עד כאן"?

חיילים באימון (דובר צה"ל)

חיילים באימון (דובר צה"ל)

והנה הסיפורים השונים האלה:

הכותרת של "הארץ" קבעה כך: "בצה"ל מעריכים: סיכון גדול להסלמה בגדה בהיעדר פעולות להרגעת השטח". כותרת המשנה מדגישה את הצורך בהקלות לפלסטינים ובשיתוף פעולה עם מנגנוני הביטחון של הרשות. אף מילה על חיזבאללה או איראן.

ב-ynet בחרו את הכותרת "הסיכוי למלחמה ומנהרות חיזבאללה: הערכוֹת צה"ל לסכנה בגבולות". כותרת המשנה מוסיפה שאין צפי למלחמה יזומה מצד ישראל או אויביה, אבל שכל תקרית קטנה עלולה להצית את הגזרה בצפון או בדרום.

בישראל היום נקטו בגישה עוד יותר דרמטית, ובחרו לכותרת הראשית את המלים "מטוסים יופלו, נתב"ג ייסגר". כותרת המשנה מצטרפת לכיוון של וואינט, אבל שוב בשפה מאיימת יותר, שמדגישה שאלה הסכנות שאליהן נערך הצבא, ושמזכירה גם את דאעש.

הג'רוזלם פוסט מקבל נקודות על יצירתיות בתור כלי התקשורת היחיד שמתמקד במוסקבה בתור גורם מרכזי ביחס לשלום ישראל, עם הכותרת: "ישראל מאמינה שההתערבות הרוסית מפחיתה את הסכנה לעימות עם חיזבאללה". כותרת המשנה מסבירה שמוסקבה תוכל לשכנע את חסן נסראללה שלא להגיב לתקיפות ישראליות עתידיות. כך תוכל רוסיה לעזור לשלטון אסד, אומרים לנו בפוסט.

מאקו, האתר של חדשות 2, וה"טיימס אוף יזראל" בחרו שניהם בכותרות שכנראה יותר מכל האחרות נועדו לזכות בקליקים קלים, דרך התמקדות בדאעש. הכותרת בטיימס קבעה ש"קציני צה"ל: דאעש יפעל נגד ישראל", וכותרת המשנה מדגישה עוד יותר שהמדינה היהודית היא המטרה הבאה של המדינה האסלאמית הטרוריסטית והרצחנית.

גם בחדשות 2 התמקדו באיום מדאעש, עם הכותרת "האיום הבא: דאעש על הגבול בדרום", ומיד אחריה כותרת משנה שנשמעת כמו תחזית מזג אוויר אפוקליפטית ומאשררת את גודל האיום מכיוון סיני.

ואחרון חביב: וואלה!, שגם מקבל ציון לשבח על יצירתיות. בצעד מאוד לא אופייני לתקשורת הישראלית, פה מתעקשים לתת כותרת שדווקא מרגיעה ולא יוצרת תחושה של איום, ועל הדרך מציגה קצת מהפוליטיקה של הערכות ביטחוניות. "בניגוד לדרג המדיני, בצה"ל מעריכים: איראן לא תמהר להשקיע כסף רב בטרור", כתבו שם, והוסיפו במשנה שהרפובליקה האסלאמית צפויה להשקיע בעיקר בכלכלה החבוטה שלה.

תקראו עד הסוף

אז איך הבחירה שלכם בכלי תקשורת מבנה את האופן שבו אתם מבינים את העולם סביבכם? גם אם כל עיתונאי בעולם היה מסתפק בדיווח עובדות יבשות, האריזה וסדרי העדיפויות שנקבעים במערכות התקשורת השונות יוצרים סיפורים שונים לגמרי. גם תפיסת העולם שלנו כאן, בשיחה מקומית, קובעת את האופן שבו אנחנו בוחרים למסגר את החדשות.

אנחנו חיים בעידן שבו כל אחד יכול לקרוא אפילו מאות דיווחים שונים ופרשנויות שונות על אותם אירועים, אנחנו חייבים להשקיע בחיפוש כמה שיותר מידע מכמה שיותר מקורות שונים. זה לא שתמצאו איזה גרגיר אחד של אמת מזוקקת בין כל הסיפורים השונים – אלא שככל הנראה תמצאו מגוון הולך וגדל של אמיתות, שמסופרות על ידי מקהלה הולכת ומתגוונת של קולות.

אבל חשוב מכל: תמיד תקראו מעבר לשורות הראשונות. בבקשה. לפעמים אנחנו – הכותבים והעורכים – שוכחים לשים את מה שבאמת מעניין למעלה.

מיכאל עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+, ותורגם על ידי חגי מטר

> בריוני הוצאה לפועל וחובות תמידיים: סל הרווחה נגד חיים בכבוד

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf