newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תיעוד: חיילים זרקו גז מדמיע לבית של מוביל המחאה בכפר קדום

ביום שבת, כשעתיים לפני תחילת ההפגנה במקום, נכנסה קבוצה של שמונה חיילים לכפר. אחד מהם תועד משליך רימון גז לחצר ביתו של מוראד א-שתיווי, שהיה בבית עם חמשת ילדיו. דו"צ: הסרטון אינו מייצג את ההתרחשות שקדמה לתקרית

מאת:

חיילים השליכו ביום שבת רימון גז לביתו של מוראד א-שתיווי, ממנהיגי המחאה בכפר קדום שבגדה המערבית, בזמן שהיה בבית עם חמשת ילדיו. בכפר מתקיימות מדי שבוע שתי הפגנות נגד הכיבוש ונגד סגירת הכביש הראשי לשכם – האחת ביום שישי לאחר תפילת הצהריים, והשנייה בשבת אחרי הצהריים. האירוע התרחש לפני שהתחילה ההפגנה במקום.

חייל זורק רימון גז לתוך ביתו של מוראד א-שתיווי, ב-1 במאי 2021 (צילום מסך מתוך הסרטון, באדיבות בצלם)

חייל זורק רימון גז לתוך ביתו של מוראד א-שתיווי, ב-1 במאי 2021 (צילום מסך מתוך הסרטון, באדיבות בצלם)

ביום שבת האחרון, סביב השעה שתיים וחצי, נכנסה לכפר קבוצה של כשמונה חיילים. בתיעוד של מצלמת אבטחה מהשעה 14:47 שהפיץ ארגון "בצלם" נראים החיילים בדרכם חזרה לכיוון התנחלות קדומים, שם הם מתרכזים במהלך ההפגנות. אחד מהם תועד משליך רימון גז לתוך חצר ביתו של א-שתיווי, ללא שנראים במקום עימותים או מפגינים.

"החיילים נכנסו לכפר. הייתי במרפסת עם הילדים שלי. עכשיו רמדאן, ואף אחד לא היה ברחוב בשעה הזאת. לא היו עימותים, לא היה כלום", מספר א-שתיווי. "החיילים רק הלכו וחזרו. הם לא ירו תוך כדי, רק אחד מהם זרק רימון גז שנחת בחצר שלי".

לדברי א-שתיווי, ההפגנה התחילה בשעה ארבע, ורק אז התחילו עימותים שבמהלכם השתמש הצבא בכמות גדולה של גז וכדורי ספוג.

זאת אינה הפעם הראשונה שבה חיילים משליכים רימון גז לעבר ביתו של א-שתיווי. בדיוק לפני שנה, במאי 2020, חיילים תועדו משליכים שני רימונים למרפסת ביתו, ומפנצ'רים את גלגלי הרכב שחנה בסמוך. לדברי א-שתיווי, "זאת לא הפעם הראשונה. ירו לי בואש לבית, ירו גז בהרבה מקרים. אני לא יודע אם הם כבר מזהים את הבית שלי".

בינואר 2020 חיילים צולמו בכפר אומרים לפעילים הישראלים שהצטרפו להפגנות: "אחרי החוק של נפתלי בנט (שהיה אז שר ביטחון והורה להוציא צווי הרחקה לפעילים ישראלים כדי למנוע מהם להשתתף בהפגנות בגדה המערבית; א"ז) בקרוב לא תהיו פה יותר".

באותו חודש עשה הצבא לראשונה שימוש ב"רחפן מדבר", שכרז למפגינים ללכת הביתה. בפברואר, חיילים ירו בנער בן 15 בראשו, כשהיה בשטח פתוח בכפר. בספטמבר חיילים הטמינו מטענים מאולתרים בכפר, שאחד מהם אותר על ידי ילד בן שבע.

כפר קדום שוכן על הציר בין קלקיליה לשכם. הוא ממוקם בשטח B, שנמצא בשליטה אזרחית פלסטינית, אולם רבות מהאדמות החקלאיות של תושביו נמצאות בשטח C, שנמצא בשליטה ישראלית ישירה.

מתוך 24 אלף הדונמים של אדמות החקלאיות של הכפר, 4,000 דונם הופקעו לטובת ההתנחלויות מסביב, ול-11 אלף דונם נוספים התושבים אינם מורשים להיכנס בלי אישור הצבא. על חלק מהאדמות שהופקעו מכפר קדום נבנתה ההתנחלות קדומים.

ב-2003 הורחבה ההתנחלות קדומים על חשבון אדמות כפר קדום. בעקבות הרחבת ההתנחלות, חסם הצבא את גישת תושבי הכפר הפלסטיני לכביש הראשי המקשר בין הכפר לשכם בטענות ביטחוניות. כיום נאלצים התושבים לנסוע בכביש עוקף, ומשך הנסיעה לשכם התארך מכ-15 דקות לכ-40 דקות.

ביולי 2011 החליטו תושבי כפר קדום לצאת למאבק עממי בדרישה לפתוח את הדרך לשכם. מאז, כבר כמעט עשור, מתקיימות בכפר הפגנות מדי יום שישי. ההפגנות מדוכאות בכוח על ידי הצבא, אף שהן מעולם לא התקרבו לכביש הראשי או לבתי ההתנחלות היושבים על אדמת הכפר. בשנים האחרונות התחילו התושבים להפגין גם בימי שבת. הכפר הוא אחד המוקדים הבודדים בגדה המערבית שבו מתקיימות ברצף הפגנות בסופי השבוע נגד הכיבוש.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: הסרטון אינו מציג את ההתרחשות שקדמה לתקרית. במהלך פעילות של כוחות צה״ל בכפר קדום שבמרחב החטיבה המרחבית ״שומרון״, מספר מפרי סדר זרקו אבנים לעבר הכוח הצבאי מטווח קרוב מאוד. הכוח הגיב בזריקת רימון גז לחצר הבניין ממנו נזרקו האבנים במטרה להרחיק את מפרי הסדר.

מוראד שתיווי עומד במרפסת ביתו ליד חלון מנופץ לאחר שנורה עליו מטול רימון גז, ב-2019 (צילום: עבדאללה שתיווי)

_חיילים יורים גז מדמיע במהלך ההפגנה השבועית נגד הכיבוש וההתנחלויות בכפר קדום שבגדה המערבית (צילום: אורן זיו)

_חיילים יורים גז מדמיע במהלך ההפגנה השבועית נגד הכיבוש וההתנחלויות בכפר קדום שבגדה המערבית (צילום: אורן זיו)

צעדה בתחילת ההפגנה בכפר קדום. 28 באוגוסט 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדה בתחילת ההפגנה בכפר קדום, ב-28 באוגוסט 2016 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf