חיילים בקדום לישראלים: "אחרי החוק של בנט בקרוב לא תהיו פה יותר"
משלחת גדולה מהרגיל של מפגינים ישראלים הגיעה היום להתריס מול תוכנית צווי ההרחקה של שר הביטחון. מנגד, החיילים השתמשו באלימות רבה מהרגיל ואף איימו על צלמים. פעילים בכפר: תוכנית טראמפ לא תנתק אותנו מהאדמה - נמשיך להתנגד
כ-100 פלסטינים וכ-15 ישראלים ופעילים בינלאומיים הפגינו היום (שישי) בצהריים בכפר קדום. המפגינים דרשו לפתוח את כביש הגישה של הכפר לכיוון שכם, הסגור מזה כ-17 שנה, ומחו נגד תוכנית טראמפ וכוונות הסיפוח של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, נפתלי בנט.
כבר בתחילת ההפגנה תקפו חיילים את התושבים בתוך הכפר, עוד לפני שיצאו לכיוון חסימת הכביש, וכך פרצו עימותים שנמשכו כשעתיים וחצי. החיילים ירו לעבר המפגינים כמויות גדולות של גז מדמיע, כדורי ספוג, כדורי גומי ואש חיה, וכמה מהמפגינים השיבו בזריקות אבנים ובהבערת צמיגים.
ההפגנות בכפר קדום נערכות כל שבוע זה תשע שנים, אך הפעם הדברים חרגו מהשגרה. לכפר הגיעו יותר ישראלים מאשר בדרך כלל, בהתרסה מול הודעתו של שר הביטחון, נפתלי בנט, ממוצ"ש שעבר, כי הורה להוציא צווי הרחקה לפעילים ישראלים כדי למנוע מהם להשתתף בהפגנות בגדה המערבית.
בתחילת ההפגנה בתוך הכפר נאם אחד ממובילי המחאה של קדום, מוראד שתווי, וביקש להודות לפעילים הישראלים, "שמעבירים מסר לבנט נגד הניסיון שלו להרחיק אותם".
"נתניהו והשרים שלו החליטו לפעול נגד הפלסטינים דרך גזל אדמות, אך גם דרך מניעת הגעתם של הפעילים הישראלים שרוצים לבוא ולהביא סולידריות, ומעבירים לעולם את המסר על מה שקורה לפלסטינים תחת הכיבוש", אמר שתווי. "זה לא מספיק שרק הפלסטינים יאבקו בכיבוש. חשוב שישראלים יבואו להביע סולידריות, גם אם הם מעטים, ולמחות בדרכי שלום נגד פשעי הכיבוש".
שתווי גם ביקש להביע סולידריות עם יונתן פולק, המוחזק במעצר מזה יותר משבועיים, וביקש להעביר מסר לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על כך שהפלסטינים לא יוותרו על אדמתם, ושכל החלטה שהוא יקבל תישאר רק על הנייר.
הצהרתו של בנט לא השפיעה רק על המפגינים. מאוחר יותר, בזמן העימותים בכפר, פנו חיילים לאמן והצלם העצמאי דוד ריב, שמתעד מדי שבוע בווידאו את המחאה העממית של תושבי קדום, ואמרו לו להפסיק לצלם.
"דוד ריב, תכבה את המצלמה – אחרי החוק של בנט בקרוב לא תהיו פה יותר", אמר לו אחד החיילים. לדברי הפעילים הפלסטינים והישראלים במקום, גם דרישתו של בנט "לנהוג ביד קשה" בהפגנות הספיקה לחלחל לחיילים, מה שהתבטא בכך שאלה הקדימו לתקוף את ההפגנה, פלשו הרבה יותר עמוק לתוך הכפר מהרגיל, והשתמשו בכמויות גדולות במיוחד של ירי, ובמיוחד של אש חיה.
כפי שפירסמנו כאן בתחילת השבוע, המציאות בשטח הראתה כמה מופרכים היו דבריו של בנט. ראשית, בנט דיבר על הפגנות בשורה של כפרים, שברובם הגדול כלל לא מתקיימות יותר הפגנות משמעותיות, ודאי שלא עימותים עם הצבא. רק בקדום מתקיימות הפגנות שבועיות במתכונת הישנה של המאבק העממי, וגם כאן – בניגוד לדבריו – הפעילים הישראלים לא משחקים שום תפקיד בזריקות האבנים.
כמו במאות הפגנות שנכחנו בהן לאורך השנים, כל המפגינים צעדו ביחד והותקפו ביחד על ידי החיילים, אבל רק מיעוט מהמפגינים הפלסטינים היו מעורבים בזריקת אבנים, בעוד שהשאר – רוב הפלסטינים וכל הישראלים והזרים – התבוננו, סייעו לפצועים, והביעו את מחאתם בשקט. אחרי שעתיים וחצי של עימותים ההפגנה הסתיימה. עד השבוע הבא.
המחאה בכפר קדום: מאבק על גישה
כפר קדום שוכן על הציר בין קלקיליה לשכם. הוא ממוקם בשטח B, שנמצא בשליטה אזרחית פלסטינית, אולם רבות מהאדמות החקלאיות של תושביו נמצאות בשטח C, שנמצא בשליטה ישראלית ישירה.
מתוך 24 אלף הדונמים של אדמות הכפר החקלאיות, הופקעו 4,000 דונם לטובת ההתנחלויות מסביב, ול–11 אלף דונם נוספים התושבים אינם מורשים להיכנס בלי אישור הצבא. על חלק מהאדמות שהופקעו מקדום נבנתה ההתנחלות קדומים.
בשנת 2003 הורחבה התנחלות קדומים על חשבון אדמות כפר קדום. בעקבות הרחבת ההתנחלות, חסם הצבא את גישת תושבי הכפר הפלסטיני לכביש הראשי המקשר בין הכפר לשכם בטענות "ביטחוניות". כיום נאלצים התושבים לנסוע בכביש עוקף, ומשך הנסיעה לשכם התארך מכרבע שעה לכ-40 דקות.
ביולי 2011, החליטו תושבי כפר קדום לצאת למאבק עממי בדרישה לפתוח את הדרך לשכם. מאז, כבר כמעט תשע שנים, מתקיימות בכפר הפגנות מדי יום שישי שאליהן מצטרף גם קומץ של פעילים בינלאומיים וישראלים. ההפגנות מדוכאות בכוח על ידי הצבא, אף שהן מעולם לא התקרבו לכביש הראשי או לבתי ההתנחלות היושבים על אדמת הכפר.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן