תחת טראמפ, התעשיות הביטחוניות בישראל מצפות לרנסאנס

הנרטיב הישראלי עקבי עם תפיסת העולם המניכאיסטית שאימצו הנצים בסיליקון ואלי. מפקדת יחידת לוטם, יעל גרוסמן, בפסגת DefenceTech באוניברסיטת תל אביב, ב-10 בדצמבר 2024 (צילום: פסגת DefenceTech)

ב-10 בדצמבר, גורמי צבא מישראל, יצרני נשק ואנשי הון סיכון אמריקאים התכנסו באוניברסיטת תל אביב לפסגת DefenceTech הראשונה אי פעם. המפגש, שנמשך יומיים, כלל פאנלים בנושא "עתיד הסכסוך הגלובלי", "אתגרי חרבות ברזל", "חקר חדשנות בטכנולוגיית רחפנים". נציגים מפלנטיר, סקויה קפיטל ואלביט ישבו על הבמה לצד מנכ"ל משרד הביטחון ומפקדת יחידת לוטם, היחידה בצבא שעוסקת בביג דאטה ו-AI.

הגעתי מוקדם ביום הראשון של הוועידה, ועמדתי בתור כדי לקחת את תג הכניסה שלי, לצד נציגים מגוגל קלאוד וחיילים ממפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית בצבא). האירוע היה גדוש בעובדי הייטק, אנשי צבא ומשקיעים אמריקאים להוטים ליצור קשרים.

רשמית, פסגת DefenceTech נועדה להציג את "הטכנולוגיות והאסטרטגיות החדשניות של ישראל לטיפול בביטחון הגלובלי", כפי שנכתב באתר הוועידה. אבל היתה תחושה שהאירוע הוא למעשה חגיגה של העידן החדש והבלתי מרוסן של המיליטריזציה הטכנולוגית, שחנכה בחירתו מחדש של דונלד טראמפ.

השותפויות בין הצבא הישראלי לאנשי הון סיכון וראשי חברות בארה"ב צפויות להתרבות תחת ממשל טראמפ. "מאמץ ההתייעלות הממשלתי" של טראמפ, שעליו מפקח אֵלון מאסק, מקדם פרויקטים משותפים בין קבלנים ביטחוניים גדולים וחברות טכנולוגיה קטנות יותר, במיוחד בתחומים כמו AI ולוחמת רחפנים. כפי שאמר סגן נשיא בכיר בפלנטיר, נועם פרסקי, בנאומו בוועידה, "כל האנשים האלה שהיו טק-ברו (אחים להייטק) הם עכשיו דיפנס טק-ברו".

רבים מתומכים האמריקאים בתוכנית ההתייעלות מגינים בהתלהבות על האסטרטגיה הצבאית הישראלית בעזה בשנה האחרונה. הם רואים בדלת המסתובבת במהירות בין הצבא למגזר הסטארט-אפים בישראל מודל לחיקוי – וחלקם הגיעו לרמת אביב לרגל האירוע.

המשקיעים האמריקאים, עם נעלי העור, החולצות המכופתרות המעוצבות והבוטוקס שלהם, נבדלו מאוד מההייטקיסטים הישראלים עם חולצות הנייקי, הסקיני ושיזוף היתר. אבל הבופה בלובי שימש ככור היתוך אמיתי. אנשי צבא בכירים וחיילי מודיעין שהגיעו ישירות מהבסיס ושוחחו עם מיליארדרים על קפה הפוך. כולם היו להוטים לדבר על AI, על הזינוק בהשקעות בתעשיות הביטחוניות ועל אלון מאסק.

האופטימיות שמתחזקת את התעשיות הביטחוניות לא נפגעת מההרס המתמשך בעזה, אחד הסכסוכים הקטלניים ביותר בהיסטוריה העכשווית. גם ההאשמות בפשעי מלחמה בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) וההאשמות ברצח עם בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) לא מרתיעים את ממשלת הימין הקיצוני, ובפסגה – כמו גם בשיח הציבורי הישראלי – העמדה הרשמית ממשיכה להיצמד בעקשנות לדיבור על ניצחון צודק. "זו מלחמה בין טוב לרע", אמר מנכ"ל משרד הביטחון, אייל זמיר, בדברי הפתיחה שלו. "זו מלחמה בין אור לחושך, ובקרוב נדליק נרות חנוכה".

האופטימיות שמתחזקת את התעשיות הביטחוניות לא נפגעת מההרס המתמשך בעזה. חיילים בבית לאהיא בצפון רצועת עזה, ב-28 בנובמבר 2024 (צילום: אורן כהן / פלאש90)

הנרטיב הזה היה עשוי להישמע נדוש, אילולא הוא היה עקבי עם תפיסת העולם המניכאיסטית (מלחמת בני האור בבני החושך) שאימצו הנצים בסיליקון ואלי, שמטפסים כיום במעלה שדרת הכוח בארה"ב. אחת החברות המשפיעות ביותר היא פלנטיר, חברת תוכנה שמספקת תוכנות מעקב וטירגוט שנעזרות ב-AI לארה"ב ולישראל.

"(אחרי 7 באוקטובר), הביקוש למוצרים שלנו זינק באופן דרמטי. פתאום כל הדלתות נפתחו", אמרה איילת גילן, מנכ"לית פלנטיר ישראל, בראיון מיוחד ל"פורבס ישראל" בנובמבר. "נוצרה כאן הזדמנות נדירה לשיתופי פעולה, והצלחנו לייצר מערכות יחסים שהובילו לפרויקטים משותפים".

מנכ"ל פלנטיר, אלכס קרפ, זיקק את חזונה של פלנטיר בפורום הביטחוני על שם רונלד רייגן, שהתקיים בעמק סימי בקליפורניה כמה ימים לפני הוועידה בתל אביב. "אנשים רוצים לחיות בשלום, הם רוצים ללכת הביתה – הם לא רוצים לשמוע את האידיאולוגיה הווקית הפָגנית שלכם", הוא הצהיר. "הם רוצים לדעת שהם בטוחים, וביטחון משמעו שהאדם האחר מפחד. ככה נותנים לאנשים ביטחון".

"טכנולוגיה ביטחונית היא שוב מגניבה"

זה לא סוד שסיליקון ואלי התחיל כניסוי של משרד הביטחון האמריקאי, שנועד לייצר במהירות את המחשבים המרכזיים והמיקרו-מעבדים ששימשו את הפעילות הצבאית האמריקאית בזמן המלחמה הקרה. ישראל הפכה במהירות לקמפוס הלוויין של התעשייה: IBM ואינטל פתחו שם משרדים בשנות ה-70, וענקיות טכנולוגיה אחרות הלכו בעקבותיהן בעשורים הבאים.

התעשייה הטכנולוגית הישראלית, שנהנתה מהזרמת הון אמריקאי בסוף המאה ה-20, מעולם לא הסתירה את תפקידה במלחמות האזוריות ובכיבוש. להיפך, הדלת המסתובבת בין הצבא ומגזר הטכנולוגיה היא אחד מסימני ההיכר של מותג מדינת הסטארט-אפ הישראלי.

עם זאת, מאז שנות ה-90, חברות הטכנולוגיה האמריקאיות נטו להכחיש את המקור הביטחוני שלהם. הן העדיפו לשווק את עצמן כמעוזים של ליברליות – המוטו של גוגל היה "אל תהיו רשעים". אף שהחוזים הביטחוניים היו נפוצים, מנכ"לים וידאו שהם ייחתמו בחשאי, כדי להימנע מזעם של עובדים שעלולים למחות בפומבי נגד היישומים הצבאיים של המוצרים שלהם.

באירועים אחרים של התעשייה שסיקרתי מאז 2019, מייסדי חברות ואלופים בצבא יצאו מגדרם כדי להבטיח לקהל שהמעקב והטרגוט שמבצעים אלגוריתמים וכטב"מים מספקים כלי מלחמה מדויקים יותר – ולכן הומניים יותר. זה היה חלק מהנרטיב הרחב יותר, שקידמו גורמי מרכז בממשלה והממסד הביטחוני (שהוא מסורתית ליברלי יותר), לפיו האוטומציה הטכנולוגית תסייע בצמצום השפעת המלחמה והכיבוש על חייהם של אזרחים.

עם זאת, בשנים האחרונות הכיוון השתנה באיטיות – גם בארה"ב וגם בישראל. כיום, מייסדי חברות טכנולוגיה אמריקאים תופסים את עצמם כמעמד הלוחמים החדש, וממציאים את המדינה שלהם מחדש בדמותה של "המדינה הלוחמת" הישראלית. ממשלת הימין הקיצוני בישראל ואצולת סיליקון ואלי מחזיקים בדוקטרינה הביטחונית של "שלום דרך כוח", שלפיה הפגנות כוח קטלניות הן הדרך היחידה להבטיח את הביטחון הלאומי – או כפי שאלכס קרפ מפלנטיר מתאר את זה, "להפחיד את האויבים שלך עד מוות".

בפסגת DefenseTech השנה, נראה שאין צורך לדבר על זכויות אדם, המשפט הבינלאומי או נורמות דיפלומטיות. חמוטל מרידור, לשעבר מנהלת פלנטיר ישראל, הסבירה את זה לקהל: "כשהייתי בפלנטיר, היו הפגנות מחוץ למשרדים שלנו. עכשיו נראה שכולם חושבים ש[טכנולוגיות ביטחוניות] הן שוב מגניבות".

שון מגווייר, שותף בחברת ההון סיכון האמריקאית סקויה קפיטל ומגן נלהב על האסטרטגיה הצבאית הישראלית בעזה, הציג בפני הקהל תמונה ורודה דומה של המערך הצבאי-תעשייתי כיום: "לפני שלוש שנים, כשדיברתי עם אנשים, נטען שאתה אדם רע אם אתה עובד עבור הצבא. אבל עכשיו המצב אופטימי מאוד – הפסיכולוגיה של כל העניין משתנה".

עידן חדש של שותפות

ב-2024 טראמפ רץ על מצע בדלני של "ארה"ב תחילה", והתנגדות למעורבות במלחמות רחוקות. אבל בעיני פלנטיר וחברות טכנולוגיה ג'ינגואיסטיות (נוטות ללאומנות קיצונית שמעודדת מלחמה) אחרות שהתכנסו סביב הקמפיין שלו, המלחמה של ישראל בעזה הדגישה את החשיבות של השקעה בטכנולוגיות צבאיות.

"אנשים רואים את מה שקורה באוקראינה וישראל… ואומרים, 'בן אדם, אני אשמח להשקיע זמן בעבודה על דברים שהולכים להטות את הכף למען האנושות'", אמר טריי סטיבנס, מייסד משותף של חברת הטכנולגיה הביטחונית האמריקאית אנדוריל, בראיון למגזין Wired בספטמבר. בתחילת החודש שעבר, אנדוריל ואופן AI הכריזו על שותפות באספקת מערכות ביטחוניות מונחות AI למשרד הביטחון האמריקאי, וסטיבנס ייעץ לאחרונה לצוות המעבר של טראמפ בנוגע לתוכניות לבצע רפורמה בצבא ארה"ב.

מאז 7 באוקטובר, הצבא הישראלי נסמך על אוסף של מערכות כלי נשק ומעקב – שרבות מהן יוצרו או תוחזקו על ידי ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות כמו פלנטיר, אמזון, גוגל ומיקרוסופט – בהפצצות הבלתי פוסקות מהאוויר ומהקרקע על עזה, שבהן נהרגו יותר מ-45 אלף בני אדם ונהרסו או ניזוקו כ-60% מהמבנים ברצועה (נכון לסוף ספטמבר 2024). כפי שדווח ב"שיחה מקומית" ומגזין 972+, נעשה ברצועת עזה שימוש במערכות מונחות AI כמו לבנדר והבשורה, באופן שהגדיל את מניין המתים, לעיתים קרובות תוך הפרה בוטה של החוק הבינלאומי.

שימוש במערכות מונחות AI, באופן שהגדיל את מניין המתים. הרס מהתקפת כטב"מים ישראלית, שהרגה שניים ופצעה כמה אחרים, באל מוואסי, דרום רצועת עזה, ב-23 בדצמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

אך למרות כישלון הטקטיקות האלה בהשגת המטרות של ישראל בעזה, המלחמה המתמשכת – שהרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון טען לאחרונה שמתבצע במהלכה "טיהור אתני" – חיזקה את הפורטפוליו של מנכ"לי חברות הטכנולוגיה ואנשי ההון סיכון האמריקאים. רבים מהם ממשיכים לחתום על עסקאות חדשות עם הצבא הישראלי ולהזרים כספים לשוק הטכנולוגיה הצבאית המקומי.

באמצע דצמבר, חברת השקעות אמריקאית קנתה את חברת הסייבר ההתקפי הישראלית פאראגון תמורת חצי מיליארד דולר (ועוד 400 מיליארד דולר בתלות בעמידה ביעדים), למרות מאמצי ממשל ביידן להגביל מכירה של מערכות מסוג זה. המתחים בין ארה"ב לישראל התגברו אחרי שטכנולוגיות מעקב דומות, שאותן מכרה קבוצת NSO, המפתחת תוכנות ללוחמת סייבר ולריגול דיגיטלי, נקשרו להפרות זכויות אדם ברחבי העולם. גורמים בתעשייה מאמינים שבחירתו מחדש של טראמפ מסמנת עידן חדש של שותפות, אפילו עבור החברות הישראליות היותר שנויות במחלוקת.

"בארבע השנים הבאות אנחנו עומדים להיכנס לעידן הרבה יותר טוב של שותפות בין ישראל לארה"ב, וסוג של חזון מתואם יותר לגבי האופן שבו ניתן להשיג ביטחון באזור", הכריז שון מקווייר מסקויה קפיטל בנאומו בוועידה. קמלה האריס כנשיאה, לדבריו, "היתה עלולה להיות חדשות איומות עבור ישראל".

לורן אבוני, שותף מנהל של חברת ההון סיכון טקסס ונצ'רס ואחד המממנים הגדולים ביותר של חברות הטכנולוגיה הישראליות מאז תחילת המלחמה, ניסח זאת במונחים פשוטים יותר: "השנים הבאות יהיו רנסאנס עבור ישראל. כל החלקים מונחים במקומם הנכון עבורנו במשרד הביטחון האמריקאי". הקהל מחא כפיים בקול.

סופיה גודפרנד היא אנתרופולוגית שכותבת על אוטומציה של המלחמה בישראל-פלסטין. היא פוסט-דוקטורנטית במרכז בלפר באוניברסיטת הרווארד. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. באנגלית: יונית מוזס