newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תחקיר ערוץ 2 חושף: פלסטיני שאינו אוהד את ישראל

אין שום ממצאים ב"תחקיר" של טוביה טננבאום, אבל החברה הישראלית נואשת כל כך לחיזוקים חיוביים, שהסטנדרטים של התקשורת כבר מתאימים את עצמם אליה

מאת:

אין הרבה תרגילים עיתונאיים מוצלחים כמו התחזות למישהו אחר. בהיבט הזה, התחקיר של טוביה טננבאום, שזכה לכתבת יח"צ מפרגנת בערוץ 2, היה יכול להיות שוס גדול, אם באמת היו לו הישגים. טננבאום הסתובב בארץ במסווה של עיתונאי גרמני וביקש לחשוף את "תעשיית השקרים" (סימן רשום בן דרור ימיני) נגד ישראל. הייתי משוכנע שהוא יביא תמונות של הילדים הפלסטינים המתים מהתקרית בביתוניא משחקים כדורגל ברמאללה, או את תחקירני "יש דין" מזייפים מסמכי בעלות פלסטינים על קרקעות בהתנחלויות, או את "שוברים שתיקה" עורכים שיעורי משחק לחיילים לשעבר, ועוד דברים שמרבית הציבור משוכנע שקורים במחנות האימונים של הסמול הקיצוני בפרובנס ובטוסקנה.

הו, האכזבה. בצד הישראלי, כל מה שיש לנו בכתבה זו הדרכה של איתמר שפירא (אחיו של הטייס הסרבן יונתן שפירא) ביד ושם, שבה הוא מזכיר את יוזמת החרם ומדבר על דיר יאסין. אולי זה לא הכי אלגנטי, אבל זה רחוק מאוד מהמעשיות שמסתובבות בעיתונות הישראלית על השמאל. כאמור, אלו אפילו לא שקרים, רק קצת טעם רע.

בשביל למצוא קצת שנאת ישראל עסיסית, טננבאום נאלץ לדבר עם ערבים. הממצאים: ג'יבריל רג'וב ממוחזר מהניינטיז כדי לטעון שישראל תהיה מבודדת ("כמו דרום אפריקה") אם הכיבוש לא יסתיים. את אותו דבר גם ציפי לבני אומרת, אבל ממנה טננבאום כנראה לא ביקש ראיון. קודם לכן עזיז מאל-ערקיב שר באנגלית "זו האדמה שלנו", ואז מגיע הגביע הקדוש: תחקירן פלסטיני של "בצלם" שאומר בשיחה פרטית שהוא לא מאמין שהגרמנים רצחו יהודים. אין ספק, הסכסוך כולו מואר כעת באור חדש. האמת נחשפה, וכעת כולנו נתפקד לאם תרצו.

רק במציאות ההזויה בישראל, או יותר נכון בהכחשת המציאות בישראל, הבדיחה הזאת יכולה לעבור בתור תחקיר בפריים טיים של הערוץ הנצפה ביותר (ואז עוד להיות מופצת ברשת על ידי אנשים רציניים שוב ושוב ושוב). שום כלום, שארוז עם עריכה דרמטית בתור "חשיפה".

עזבו את העניין הפעוט הזה, שה"תחקיר" לא העלה זיוף או המצאה אחת שנוגעת למציאות הפוליטית בשטחים: לא סרטון מומצא של בצלם, לא דוח על פשעי מלחמה שאינו מעוגן באירועים אמיתיים – שום דבר. כל האווירה הכללית שעולה ממנו היא אותה ציפייה מטופשת של ישראלים שהחברה הפלסטינית, או לפחות מי שאנחנו מדברים עימו, יהיו שטופים באהבת ישראל, מומחים להיסטוריה יהודית, וציונים באופן כללי.

והרי זה מובן מאליו שהפלסטיני הממוצע בשטחים אמור לתעב את ישראל. החריג ששווה תחקיר הוא פלסטיני חובב כיבוש. אבל בשיח הישראלי כבר אין מקום להיגיון פשוט. הטיעון האחרון שנותר לנו הוא איזה מסך של צדקנות בנוסח גולדה מאיר – הם לא נחמדים, אז בואו נפציץ אותם. הנפש העדינה והרגישה שפיתחנו ביחס לכל חצי אמירה של פלסטיני עומדת ביחס הפוך לנבוט שאנחנו מורידים להם על הראש בכל הזדמנות.

הממצאים בכתבה הזו – הייתי ממליץ לצפות בה אבל היא אחד המוצרים העיתונאיים המאכזבים שנתקלתי בהם – כל כך דלים, שזה רק מראה עד כמה הציבור הישראלי נואש לחיזוקים שייאשרו לו ש"כולם לא מבינים אותנו". והנקודה המדהימה ביותר היא שאין בהם התייחסות, ולו במילה אחת, למהות שבגללה "לא מבינים" אותנו. אין שום מילה על העניין עצמו – מעמדם של הפלסטינים תחת ישראל, הכיבוש, האפליה, האלימות. כל הסיפור הוא הסחת דעת אחת גדולה. העולם קורא "כיבוש!" והטלוויזיה הישראלית מצביעה ימינה וצועקת לצופה "היי, מכחיש שואה!"

כי המציאות, אחרי כל הדיבורים, היא חדה וברורה מאוד. יש פה אנשים מסוג אחד (נקרא להם לצורך הדיון "יהודים") שיש להם את כל הזכויות בארץ הזו, ויש אנשים מסוג שני ("ערבים"), שלרובם אין חופש תנועה ואין חופש דיבור ואין חופש התארגנות פוליטית והם גרים במכלאות מוקפות חומות ונשפטים בבתי משפט צבאיים ועוד המון הבדלים מהאנשים מסוג א'. ואת העובדות הפשוטות האלו שום עריכה דרמטית ופס קול מפחיד לא יוכלו לשנות. למציאות יש הטיה פוסט-ציונית כרגע. תשנו אותה או שתתרגלו.

אם יש משהו שהכתבה של ערוץ 2 והתחקיר של אותו טננבאום "חשפו", זה את העובדה שהסברה ישראלית כבר מזמן לא מכוונת החוצה. כל מטרתה היא פנימה, לגרום לאנשים לא לדאוג בזמן שהתסבוכת שהכנסנו את עצמנו אליה מתחוורת בכל גועל הנפש שלה – מהצורך להרוג אלפים בעזה ועד לאובדן היכולת לטפל בשום סוגיה פנימית חוץ מאותו "מצב" ארור. ההסברה, כמו כל הסברה, היא כדור שינה. ואחרי החודשיים האחרונים אין ספק שצריך להגדיל את המינון.

אני לא מאשים את ערוץ 2. אני משער שהם ידעו איזה חרא יש להם ביד, אבל העיתונאים שם (ויש שם עיתונאים אמיתיים) מבינים כמה הנפש הישראלית כמהה לסחורה הזו. לאישור לצדקת דרכנו. כמה כולם פה כעוסים ומבולבלים ומתים לליטוף הזה. חשבתם שמשהו בהתנהלות הפוליטית שלנו דפוק? אז תראו: נגעו לנו בשואה, פעמיים. עכשיו הכל מובן. אפשר לחזור לישון.

> איך הבריטים היו מגיבים אם היו יורים על לונדון?

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

"שאלו רק על ישראל". כך פוטרו עיתונאים ערבים מרשת שידור גרמנית

בעקבות דו"ח בנוגע לאנטישמיות, תאגיד השידור הגרמני DW פיטר שבעה עיתונאים ערבים. אבל תחקיר של מגזין 972+ מגלה שמחבר הדו"ח נחשד באסלאמופוביה, שהעיתונאים לא נשאלו על דעותיהם על יהודים, ושההליך כולו היה פגום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf