תחקיר הצבא על אירוע שיירת הסיוע מעורר יותר שאלות מתשובות
מסקנות התחקיר, שפורסם שמונה ימים אחרי האירוע שבו נהרגו כ-110 פלסטינים, היו זהות למה שנמסר מיד אחריו, ולא התייחסו לראיות שמופיעות בבירור בסרטונים שפרסם הצבא, שבהם נראה לכאורה ירי לכיוון השיירה. ואלה אמורים לחקור את אירועי ה-7 באוקטובר
ב-7 במרץ 2024 (חמישי) פורסם שהצבא התחיל בתחקיר פנימי של אירועי מתקפת חמאס בעוטף עזה ב-7 באוקטובר, ובין השאר, תיבדק הפעילות בפיקוד הדרום.
למחרת, דווח באתר צה"ל שמפקד פיקוד דרום הציג ביום שלישי של אותו שבוע (5 במרץ) לרמטכ"ל את ממצאי התחקיר הפיקודי על אודות האירוע שקרה ב-29 בפברואר לפנות בוקר, עת הוכנסה שיירת האספקה לצפון רצועת עזה. מסקנות התחקיר היו שכוחות הצבא לא ירו אל עבר השיירה עצמה, אלא לעבר כמה חשודים שהתקרבו לכוחות, והיוו עליהם איום.
תחקיר שיירת הסיוע מעורר שתי תהיות מהותיות. ראשית, מדוע הועברו תוצאותיו לתקשורת שלושה ימים אחרי שהוצגו לרמטכ"ל; ושנית, מה הואילו מתחקרים בתחקורם, אם לא נמצא הבדל מהותי בין הממצאים שהוצגו חמישה ימים אחרי האירוע למה שנטען באתר הצבא ביום האירוע עצמו: "כוח צה"ל שאבטח בנקודה, חולף על פני ההמון, עם הטנקים, מתרחק ומבצע ירי רק כאשר ההמון נע לעברו באופן שסיכן אותו".
>> עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע
בדיווח הראשון, שפורסם באתר הצבא, בשעה 13:07, כשמונה וחצי שעות אחרי האירוע, נמסר: "במהלך הכנסת משאיות סיוע הומניטרי לפנות בוקר לצפון רצועת עזה, התפתחה התקהלות אלימה של תושבים עזתים סביב המשאיות, שבזזו את הציוד שהגיע. במהלך ההתקהלות נפגעו עשרות עזתים כתוצאה מדוחק ודריסה. פרטי האירוע בבדיקה".
שעה לאחר מכן, בשעה 14:08, הועלה סרטון, שאורכו דקה ו-48 שניות, שבו "תיעוד אווירי של המבצע להכנסת סיוע הומניטרי לצפון רצועת עזה, המראה כיצד ההמון הפלסטיני התנפל על המשאיות וכתוצאה מכך נהרגו עשרות מצפיפות, דוחק ודריסה". אותו סרטון הועלה במקביל גם לחשבון הטוויטר של דובר צה"ל. לא נמסר מתי או באיזה שלב צולמו הסרטונים, אך רואים בהם אנשים שצועדים צפונה עם שקי קמח על השכם כשהמשאיות כבר ריקות ממטען, ומכך ניתן להבין שהאירוע כבר קצת אחרי שיאו.
תיעוד אווירי של המבצע להכנסת סיוע הומניטארי לצפון רצועת עזה, המראה כיצד ההמון פלסטיני התנפל על המשאיות וכתוצאה מכך נהרגו עשרות מצפיפות, דוחק ודריסה>> pic.twitter.com/a7DqU9kKFB
— צבא ההגנה לישראל (@idfonline) February 29, 2024
צפייה בסרטונים מגלה שבדקה 1:38 רואים שני רשפים, שיצאו מקנים של שני כלי ירייה:
בהינתן שאכן טנק/טנקים ירו באירוע, נראה שמדובר בירי משני המקלעים של הטנק שהיה מוצב שם. למשל:
בנוסף, בדקה 0:53 רואים שחלק מההמון התחיל לרוץ, וב-1:24/25 ניתן להתרשם שחלק מהאנשים שם ממש ברחו, נסו על נפשם והתרחקו לכיוון מערב (בהנחה שהמשאיות שבסרטון אכן נסעו צפונה). למשל:
בסרטון, שצולם מכלי טייס, אין שמע, ולכן אי אפשר לדעת מה גרם למה שנראה כמו תחילת ריצה – או מנוסה – של חלק מההמון. האם זה קרה בגלל ירי הטנקים? בקטעים האלה של הסרטון לא רואים טנקים, אך חזקה על הצבא שמיקומם המדויק ידוע, וכך גם הזמנים בהם ירו.
ב-20:35, 16 שעות אחרי האירוע, מסר דובר צה"ל: "לפנות בוקר במהלך מבצע להכנסת סיוע הומניטרי לצפון הרצועה, 30 משאיות שעשו את דרכן לצפון הרצועה, נתקלו בהמון פלסטיני שהחל להתקהל סביבן ולבזוז את הסיוע שעליהן. ניתן לראות בתיעוד כיצד הטנקים עוברים סמוך להמון ולא פוגעים בו. אני מדגיש – לא ירינו לעבר מבקשי הסיוע, בניגוד להאשמות – לא ביצענו ירי לעבר השיירה ההומניטרית – לא מהאוויר ולא מהיבשה".
לדיווח צורף סרטון באורך 12 שניות. שעת הצילום לא צוינה בסרטון, וגם לא בהודעת הדובר. צפייה בו מעלה שני פריימים רלוונטיים, בשנייה 2 ובשנייה 10:
מכיוון שבתחילת ובסוף הסרטון שתי המשאיות הנראות בו עדיין עמוסות, וההמון עוד לא טיפס עליהן, אפשר להבין שמדובר בקטע קצרצר מתחילת האירוע, כנראה בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר. הטנק שנראה בסרטון אכן לא ירה.
לסיכום, ביום האירוע דווח באתר צה"ל בבוקר ובצהריים על נפגעים כתוצאה מהתנפלות המון שבזז את משאיות הסיוע. זאת, חרף העובדה שבקטע הקצרצר ששוחרר לידיעת הציבור רואים ירי של טנק אחד, מטווח קרוב מאוד, ויש אינדיקציות לכאורה לעוד שני מקרים של ירי. בלילה נמסר עוד עדכון, ובו קטע וידיאו עוד יותר קצרצר, שבו רואים את תחילת האירוע, לפני שהביזה התחילה – ואז דווח שלא בוצע ירי לעבר השיירה ההומניטרית.
האם אי אפשר היה לדעת מראש שזה עלול לקרות?
קשה להבין איך אפשר לטעון שלא בוצע ירי לעבר השיירה, כאשר ב"טווח אפס" ממנה רואים רשפים המעידים על ירי, אולי ממקלעים של טנק. גם אם כיוונו לאנשים סמוכים לטנק, אי אפשר לשלוט על פגיעות הכדורים.
מה שדווח כתוצאות התחקיר הפיקודי נמסר באופן סכמטי, שאינו מאפשר להבין מה קרה שם, מתי ובמיוחד כמה ירי בוצע.
להלן לוח הזמנים שהתחקיר הפיקודי מצא:
אולי מה שנמסר בהקשר לשעה 04:30 – "ירי אזהרה (כמה? א"ל) של הכוחות לכיוון מזרח ומיד אחריו ירי לעבר חשודים מטרים בודדים מטנק" – הוא מה שרואים ושצוין לעיל שאפשר להתרשם ב-0:53, 1:24 ו-1:38 בסרטון שהועלה ליוטיוב ולטוויטר.
אם זה נכון, מדוע הצבא נדרש לחמישה ימים כדי לפרסם את מה שרואים בסרטון, מכלי טיס, כאשר מודיעין הפיקוד מטפל בשגרה באינספור כאלה מדי יום? בנוסף, גם אם החשודים היו מטרים בודדים מהטנק, הטנק עצמו היה במרחק מטרים בודדים מהשיירה.
מכל אלה גם קשה להבין את תוצאות התחקיר הפיקודי: "ניסיון פיזור נוסף בירי אזהרה על ידי טנקים". כמה טנקים ירו? כמה זמן? לאן כיוונו? איפה פגעו? כל זה נותר עמום.
נכון, ההמון מזה-הרעב התנפל על המשאיות. רואים זאת, גם בלי ההסברים של דובר צה"ל. הדעת נותנת שסביר מאוד שכך יקרה, בהינתן הרעב השורר שם. ואכן רבים נפגעו מהצפיפות והדוחק. האם ייתכן שירי הטנקים החמיר והקצין את תחושות ההמון המורעב? במילים אחרות, האם אי אפשר היה לדעת מראש שזה עלול לקרות? התחקיר כמובן לא מתייחס לזה, ולא מסביר כמה תרם ירי האזהרה, הירי לעבר חשודים וניסיון פיזור נוסף בירי של טנקים לכאוס שכבר שרר במקום.
>> המילים האלה נכתבות מתוך רעב, והאנרגיה שלי אוזלת
על פניו, מדובר בתחקיר של אירוע קצר ופשוט, שצולם מתחילתו וכנראה עד סופו, ושבו רק כוחותינו ירו. למרות זאת, התשובות חלקיות, ומעוררות רושם של מריחה. בנוסף, דווח כי "האירוע ימשיך להיות מתוחקר על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי – גוף בדיקה עצמאי האמון על בדיקת אירועים חריגים שהתרחשו תוך כדי הלחימה, שיבחן את הממצאים והתחקיר באופן עצמאי ויגבש את ממצאיו ביחס לאירוע".
מדוע תחקיר כל כך בסיסי צריך להעסיק בימים טרופים אלה גם את מנגנון הבירור המטכ"לי? ניתן לרק לתהות.
התחקיר ותגובת הפיקוד מזכירים מקרים קודמים, כמו הירי באום אל חיראן והירי בשירין אבו עאקלה, שבהם כוחותינו ירו, ומיד אחר כך חירטטו.
אלא שנדמה שזו הבעיה הקטנה עם התחקיר הפיקודי הנ"ל. אם כך תוחקר אירוע שנמשך פחות מחצי שעה, שבו נפגעו רק תושבי עזה, מי יכול להבטיח שהתחקיר הצה"לי הענק שהתחיל בימים אלה, אודות האירוע הביטחוני החמור בתולדות המדינה, יתנהל באופן שקוף וברור יותר? הרי מדובר באותם מתחקרים, באותם מפקדים ובאותם ראשי מערכת, ש"לקחו אחריות" כבר לפני עידן ועידנים.
פנינו לדובר צה"ל בשאלות מדוע חסרים פרטים, כמו שעה וכיוונים, בסרטונים שפורסמו, מדוע לא פורסם הסרטון המלא של האירוע, כיצד נוהל האירוע בזמן אמת ומהן מסקנות התחקיר הפיקודי בנוגע להתנהלות הזאת. בנוסף, תהינו מדוע חל עיכוב של שלושה ימים בין הצגת התחקיר לרמטכ"ל לבין פרסומו לציבור.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "ממצאי תחקיר רצף האירועים במבצע ההומניטרי שהתקיים ב-29 בפברואר להכנסת שיירות אספקה לצפון הרצועה הופצו בשקיפות לציבור".
אריאל ליבנה הוא ד"ר לקרימינולוגיה
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן