שלא יעבדו עלינו: גם בסוף השנה חיוני לחוקק תקציב

שר האוצר טוען כי כיוון שתקציב המדינה כבר עבר בממשלה, אין צורך להעביר תקציב בחקיקה. אך התנהלות כזו לא רק מוחקת סעיפים חשובים שאינם בבסיס התקציב, היא מרוקנת בפועל את הכנסת מתפקידה כמחוקקת וגם כמפקחת על הממשלה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום שלישי שעבר התראיין שר האוצר ישראל כץ בתוכנית הבוקר של קלמן וליברמן. השר כץ הסביר בשידור מדוע לא צריך לחוקק תקציב מדינה: כי תקציב המדינה כבר עבר בממשלה, לדבריו, וזה מספיק. שמעתי את שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, טוען טענות דומות. מדובר בלא פחות מזריית חול בעיניים.

כשחושבים על זה בצורה הגיונית, אכן אפשר לתהות האם באמת אנחנו צריכים עכשיו, באוקטובר, לחוקק תקציב מדינה? הרי עד שיסיימו לדון על תקציב 2020 השנה הזו כבר תגמר. על כן חשוב להעמיד דברים על דיוקם:

חוק תקציב המדינה צריך לעבור שלבי אישור קבועים בממשלה ובכנסת. תקציב 2020 לא עבר את כל הליכי החקיקה הנדרשים הללו. למעשה המדינה פועלת על תקציב של 1/12 לחודש מהתקציב האחרון שאושר, עם תוספות תקציביות ספציפיות שאושרו בממשלה לרגל משבר הקורונה. לא היה דיון ממשלתי מסודר על תקציב 2020 עם ראייה כוללת, החלטה על יעדים כלכליים, והחלטות על יעדים לפי משרדים או תוכניות. לא הונח חוק תקציב על שולחן הכנסת והכנסת לא דנה ולא הצביעה על חוק התקציב.

זריית חול בעיניים. שר האוצר ישראל כץ (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)

זריית חול בעיניים. שר האוצר ישראל כץ (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)

לאי-אישור הזה יש משמעויות כבדות:

תקציב 2020 לא עבר את העיבוד והביקורת של הכנסת. למעשה לכנסת לא היה שום תפקיד בהקשר של התקציב הזה – ובהתנהלות הזו הממשלה יחד עם הקואליציה רוקנו את הכנסת מתפקידה המשמעותי של ביקורת על הממשלה, ושל גוף המחוקק. הממשלה הפכה להיות הגוף המחוקק והמבצע, וזה כרסום משמעותי במשטר הדמוקרטי שלנו.

נקודה נוספת היא שמכיוון שלא עבר תקציב מסודר, נושאים שאינם חלק מ"בסיס התקציב" – החלק בתקציב שנשמר גם בשנים שאין בהם תקציב – לא ניתנים לביצוע על ידי משרדי ממשלה. לדוגמא: אנשים בוגרים עם צרכים מיוחדים שבשנות תקציב רגילות עוברים הליך במשרד הרווחה שבסופו הם מקבלים מימון למסגרת מגורים שמתאימה להם. בחודשים האחרונים התשובות שמקבלים הבוגרים ובני משפחותיהם בלשכות הרווחה הן: לא עבר תקציב המדינה, אין תקציב להשמה. יש עוד סעיפים רבים שאין אפשרות לקיים ותוכניות שלא מתבצעות, כי אנחנו עובדים על בסיס התקציב ותוספות הקורונה. בתוך מצב החירום הנוכחי אנחנו לא יודעים את היקף כל התוכניות שלא מתבצעות בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות, ומה ההשלכות העתידיות שלהן.

donate

על פי התוכנית הנוכחית של משרד האוצר, חקיקת תקציב 2021 תסתיים במקרה הטוב בפברואר 2021. המשמעות היא שנתחיל את השנה בתקציב של 1/12, אבל אם לא עבר תקציב 2020, אזי מדובר ב-1/12 של התקציב האחרון שעבר. משמעות הדבר היא שגם אם יש בתוספות השונות שנעשו לא דרך חוק התקציב סעיפים שאמורים להמשיך – הם לא ימשיכו כי הם לא חלק מהתקציב.

עוד טענה שמושמעת בראיונות: חוק ההסדרים לא עבר ולכן אי אפשר לקדם רפורמות ותוכניות ממשלתיות. לאורך השנים יכולת החקיקה של משרד האוצר התנוונה. פקידי משרד האוצר התרגלו להצמיד את הרפורמות לחוק התקציב, מכיוון שאם חוק התקציב לא עובר, נופלת הממשלה. כך, חוק ההסדרים שצמוד אליו הפך להיות חוק שחייב לעבור גם הוא כדי לשמור על הממשלה, והדיונים שנעשים עליו מהירים לפי סד הזמנים לחקיקת התקציב. אבל זו ממש לא חובה.

לא תמיד היו לנו חוקי הסדרים, וחקיקה מתנהלת בכנסת כל השנה. האוצר יכול היה להביא את הרפורמות השונות לכנסת – הוועדות היו דנות, ח"כ, נשות החברה האזרחית, נציגות ארגונים ופעילות היו מגיעים – מציגות את עמדתם, ואם הם היו מצליחים לשכנע, סעיפים היו משתנים. הכנסת מקיימת מעין שימוע ציבורי לתוכניות המוצעות, ומאפשרת חשיבה עליהן. ח"כ לשעבר מטעם מרצ, חיים אורון, אמר פעם בדיון ציבורי כי הכנסת משפרת את התוכניות השונות המובאות לה, וכי עדיף לתת לכנסת לחוקק בנחת. הוא הביא לדוגמא את רפורמת בכר שעברה לא דרך חוק ההסדרים.

שר האוצר אמר בראיון כי בכירי משרד האוצר עובדים כעת על תקציב 2021. אבל רוב הפקידים שאמורים לעבוד על תקציב המדינה התפטרו: שבעה בכירים במשרד, מהמנכ"לית ומטה, עזבו בשבועות האחרונים. רבים מהעוזבים הם בכירים באגף התקציבים שתפקידו להכין את תקציב המדינה. האנשים שנותרו במשרד האוצר ושמונו להיות ממלאי מקום מעבר לתפקידים שכבר יש להם מגיעים מאגפים אחרים, שזו לא ההתמחות שלהם. כנהוג בממשלה הזו, לא נראה כי ימונו בזמן הקרוב א.נשים לתפקידים אלו. אז מי בעצם עובד שם על תקציב היום?

הדבר המטריד והמדאיג ביותר בכל ההתנהלות הזו הוא ריקון הכנסת מתפקידה, גם כמחוקקת וגם כמפקחת על הממשלה. כאשר שרים בממשלה טוענים בתוקף שתקציב 2020 חוקק הלכה למעשה, והשדרנים לא מעמתים אותם עם העובדות – השומע לא יודע שממשלת ישראל הלכה עוד צעד אחד קדימה בריקון המשטר הדמוקרטי שלנו מתוכן.

מדינה דמוקרטית תאבת חיים לא מוותרת על חקיקה ופיקוח פרלמנטרי. ריקון הכנסת מתפקדיה הוא עוד סיבה שבגללה אסור לנו לעזוב את הרחובות, ולתבוע את החזרת הדמוקרטיה המהותית לישראל.

הרבּה עידית לב היא פעילה חברתית

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חתונה (אילוסטרציה: pxfuel)

חתונה (אילוסטרציה: pxfuel)

רוצה להתחתן בסוריה? קודם כל תתאסלם

תחקיר על נישואים מעורבים בסוריה חושף הפרות קשות של זכויות אדם ושל זכויות הילד. התחקיר תיעד זוגות שחייהם הפכו לבלתי אפשריים בעקבות החוק שאינו מכיר בנישואים בין אישה מוסלמית לגבר לא מוסלמי, וחלקם נאלצו לעקור לשבדיה ולברזיל

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf