שופט מחוזי על גירוש צעיר לעזה: "יותר בטוח שם מאשר בישראל"
ה' הוא צעיר פלסטיני יליד עזה, שקרוב לעשור התגורר בגדה עם אביו. לאחר שהמדינה החליטה "להחזיר" אותו לרצועה, הוגשה עתירה בה נטען כי הדבר יסכן את חייו באופן ממשי, אך השופטים הרגיעו: "צה"ל פועל רבות להימנע מפגיעה באזרחים"

"ספק אם הסכנה הנשקפת לאזרחים תמימים המתגוררים באזורים ההומניטריים בעזה גדולה מהסכנה הנשקפת לאזרחי ישראל". פלסטינים נושאים גופת תושב שנהרג במתקפה ישראלית ב"אזור ההומנטרי" באל-מוואסי, 29 בדצמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
"ספק אם הסכנה הנשקפת לאזרחים תמימים המתגוררים באזורים ההומניטריים בעזה להיפגע באופן בלתי מכוון מפעולות מלחמתיות גדולה מהסכנה הנשקפת לאזרחי ישראל החשופים לפגיעה מירי רקטי וממעשי טרור". בנימוק זה דחה אילן סלע, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, את בקשתו של יליד עזה, שהתגורר בשנים האחרונות בגדה המערבית, לא להיות מגורש לעזה. הפלסטיני גורש בסופו של דבר לעזה בימים האחרונים.
מדובר בה', פלסטיני בן 30 יליד רצועת עזה, שקיבל אישור לצאת לירדן דרך הגדה. לאחר שחזר מירדן ב-2016 הוא נשאר לחיות בגדה המערבית, שם מתגורר גם אביו, ובשמונה השנים האחרונות הוא חי ברמאללה ואף רכש שם דירה. משפחתו הקרובה כבר עזבה את עזה לירדן. במהלך השנים הוא ביקש להעביר את כתובתו לגדה המערבית, אולם בקשותיו סורבו.
>> ה"אזור ההומניטרי" בעזה: אדמה צחיחה, ריקה מצורכי קיום בסיסיים
בפברואר 2024 ה' נתפס גונב רכב ונשפט למאסר. לקראת שחרורו בנובמבר, החליטו הרשויות בישראל "להחזיר" אותו לעזה, אף שכאמור משפחתו כבר לא חיה שם. ארגון "גישה" עתר נגד החלטת הגירוש בטענה שהעברתו לעזה תסכן את חייו. "כל רצועת עזה הינה כיום אזור מוכה אסון שהחיים בו בלתי אפשריים ובמצב דברים זה, חל על מדינת ישראל איסור מוחלט לגרש כל אדם לרצועת עזה", כתבה עו"ד אסנת כהן-ליפשיץ, מנהלת המחלקה המשפטית ב"גישה" והזכירה כי על פי סעיף 33 לאמנת הפליטים שישראל חתומה עליה, "אין לגרש אדם למקום שבו יועמדו חייו או חירותו בסכנה".
בגישה גם טענו שאף שה' רשום כתושב רצועת עזה, הרי שהרישום הזה צריך להיחשב כ"ראיה לכאורה", כפי שנפסק בעבר בערכאות שונות, ומה שצריך לקבוע הוא המגורים שלו בפועל בגדה המערבית ולשם צריך להחזירו לאחר שחרורו ממאסר. "זכותו של אדם שלא להיות מורחק מביתו ומאזור מגוריו הינה זכות יסוד מרכזית ומהותית", נאמר בעתירה.
השופט סלע דחה כאמור את העתירה. בפסק הדין שלו מ-24 בנובמבר הוא ציין שבית המשפט העליון אישר שוב ושוב את מדיניות ה"בידול" בין רצועת עזה לגדה, לפיה יש סכנה ביטחונית בכך שתושבי עזה יעברו לגדה. לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שישראל הכריזה על חמאס, כתב השופט, קיימת "חשיבות מיוחדת" למנוע מילידי עזה לגור בגדה.
השופט גם דחה לחלוטין את הטענה שעצם מגוריו של ה' בגדה מקנה לו זכות לחיות שם, וקבע שיש לדחות את העתירה בגלל "חוסר ניקיון כפיים", שכן השמיט מהעתירה את העובדה שהבקשות שלו להעתיק את מגוריו לגדה נדחו, וגם עצם המעבר שלו לגדה נעשה ב"מרמה". השופט גם קבע כי הטענה של ה' כי בן דודו נרצח על ידי חמאס ב-2006 וכי הוא "תומך באבו מאזן" הושמעה בשלב מאוחר של ההליכים, ובכל מקרה הוא המשיך לחיות בעזה עוד 10 שנים אחרי המקרה.
אולם חלק ניכר מפסק הדין הוקדש לטענה שעלתה בעתירה ולפיה החזרתו של ה' לעזה תסכן את חייו ובכך היא מנוגדת לאמנת הפליטים ולמחויבות אחרות של המדינה. בפסיקתו כתב השופט כי הטענות שהחיים בעזה הם בלתי אפשריים, אפילו ב"אזורים ההומניטריים" שישראל הכריזה עליהם, מבוססות אך ורק על כתבות בעיתונים ולפיכך הן לא יכולות לשמש כראיות.
השופט סלע הזכיר כי המדינה הצהירה בפני בתי המשפט בהליכים רבים שהתקיימו לאחרונה כי "צה"ל פועל רבות להימנע מפגיעה באזרחים שאינם מעורבים במלחמה… באופן שדומה שהוא חסר תקדים בהיסטוריה המלחמתית". הצבא דואג לפנות אוכלוסייה מאזורי קרבות לאזורים הומניטריים שבהם מחולק להם סיוע, כתב השופט, "אף שהדעת נותנת שמחלק לא מבוטל מאזרחים אלה היו שותפים באירוע הטבח בשמחת תורה".

נזק שנגרם מההפצצות הישראליות באל-מוואסי, ב-10 בספטמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
לגבי הסכנה לחיים ברצועת עזה, כתב השופט כי "אין לכחד כי החיים ברצועת עזה אינם קלים", אבל משום שישראל עושה מאמץ לא לפגוע באזרחים "אפשר גם שהן בישראל והן באיו"ש הסיכוי לפגיעה של אזרחים גדול יותר (מאשר ברצועת עזה, מ"ר), בהעדר אזור הומניטרי מוגדר והעדר ניסיון של האויב להימנע מפגיעה באזרחים". לפיכך, כותב השופט, "מכאן ועד הסקת המסקנות הקשות אותן מבקשים העותרים להסיק, כי חייהם של אזרחי עזה עומדים בסכנה, הן בדרכים ואפילו באזורים ההומניטריים, הדרך רחוקה, רחוקה מאוד".
השופט סלע מותח ביקורת על כך שבעתירה שלו, ארגון "גישה" התעלם מהטבח שביצע חמאס ומכך שעשרות אלפי ישראלים נאלצו לעזוב את בתיהם. "אין זכר במצע העובדתי של העותרים לכך שבניגוד לרצועת עזה, שם יש אזור הומניטרי לגביו נעשה מאמץ מיוחד שלא לפגוע בנמצאים בו… הרי במדינת ישראל, בכלל זה באיו"ש, אין אזורים הומניטריים", כתב השופט. "במדינת ישראל כל מקום הוא אזור שאזרחים עלולים להיפגע בו… בלי שניתנה להם אפשרות לעזוב למקום בו חייהם לא יעמדו בסכנה".
מפשיטים את הפלסטינים מאנושיותם
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון חזרו נציגות "גישה" על הטענה כי המצב ברצועת עזה "לא ראוי לקיום אנושי" והזכירו כי כאשר ישראל שקלה לגרש פליטים לאוגנדה ורואנדה, היא שלחה לשם שליחים כדי לוודא שחייהם שם לא יעמדו בסכנה. נציגות "גישה" אמרו כי יש קושי להגיע למצג עובדתי לגבי מה שמתרחש ברצועת עזה, גם משום שישראל מונעת מגופי תקשורת עצמאיים להיכנס לרצועה ובכך מסרבת "לחשוף את הזוועות ברצועת עזה". השופט דוד מינץ, אחד משלושת השופטים בהרכב, גער בעותרים ואמר: "מדינת ישראל היא שעושה שם זוועות? באמת, יש גבול".
נציג המדינה אמר בדיון בעליון כי לא מדובר בדיני פליטים, אלא ב"תושב עזה שניצל היתר יומי ורוצה להישאר באיו"ש". בפסק הדין של העליון שפורסם ב-31 בדצמבר 2024 דחו השופטים את הערעור, כשבתשובתם בחרו שלא לעסוק בשאלת מידת הסכנה של החיים בעזה בימים אלה. "לא ראינו מקום לדון בשאלות הכלליות שהועלו בערעור בדבר מצבם של האזרחים בעזה", כתבו השופטים, "נקודת המוצא בענייננו, גם בעיני באת כוח המערער, היא שמדינת ישראל מקיימת אחר הדין הבינלאומי, זאת ודאי מבלי שהונחה לפנינו כל תשתית עובדתית אחרת הסותרת הנחה זו".
>> השפלות, התעללות וסיסמאות כפויות נגד חמאס: "הפרוזדור הבטוח" בעזה
זמן קצר לאחר הפסיקה בעליון, ה' אכן גורש לעזה. ב"גישה" לא ידעו לומר אם הוא הגיע ל"אזור ההומניטרי" במואסי, שכן הוא גורש ללא טלפון נייד וקשה ליצור אתו קשר.
"מדינת ישראל מבצעת פשעי מלחמה מחרידים ברצועת עזה ולא מהססת לגרש את ה' לגיהינום עלי אדמות שהיא יצרה שם", אומרת עו"ד כהן-ליפשיץ מ"גישה" בתגובה. "האיסור על החזרת אדם למקום בו נשקפת לו סכנת חיים הוא עקרון במשפט הבינלאומי שהתקבל במשפט הישראלי לפני שנים. מאז תחילת המלחמה, אנחנו רואים שוב ושוב שלא רק רבים בציבור הישראלי מפשיטים את הפלסטינים מאנושיותם, אלא גם בתי המשפט. שני פסקי הדין שניתנו בעניינו של ה' מופרכים מבחינה עובדתית ואין בהם משפט".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן