קידום מכירות מעל לראשינו: הכלכלה הפוליטית של המלחמה באיראן

בתקופה של אי-יציבות, מניות של חברות ביטחוניות נתפסות כהשקעה יציבה יחסית. דוכן בתערוכת דיפנס.טק אקספו בתל אביב, ב-17 בפברואר 2026 (צילום: אורן זיו)

בשבועות האחרונים, בזמן שמיליוני אזרחים רצים למקלטים כמה פעמים ביום, מערכת החינוך מושבתת וחלקים גדולים מהמשק פועלים במתכונת חירום – במציאות של חרדה מתמשכת ושל מחיר אישי וכלכלי כבד – מתרחש בשוק ההון תהליך דרמטי. שלא כמו ההתפתחויות הביטחוניות, האירוע המסתמן אינו מקבל תשומת לב רבה מחוץ לגבולות העיתונות הכלכלית, אף שהוא חושף חלק ממארג התמריצים והאינטרסים שברקע המלחמה עם איראן.

בהקשר הזה, כל יירוט של טיל בליסטי, כל הפעלה של מערכת הגנה אווירית וכל תיעוד של פיצוץ בשמי הלילה אינם אירוע ביטחוני בלבד; הם גם הזדמנות להדגמת יכולות ולקידום מכירות. עבור התעשיות הביטחוניות זו הזדמנות להציג מוצרים ומערכות חדשים בפני שוק בינלאומי של לקוחות ומשקיעים. החשיפה הזו עשויה להניב עסקאות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בייחוד בימים אלה, לאחר שמשרד הביטחון אישר אתמול (שני) לקדם את תהליך ההנפקה בבורסה של שתיים מהחברות הביטחוניות הגדולות בישראל: התעשייה האווירית ורפאל.

מערכות ההגנה האווירית שינו בעשורים האחרונים את האופן שבו החברה הישראלית חווה מלחמה. איום שהיה פעם קטסטרופלי הפך במידה רבה למופע של יירוטים בשמיים, והחיים ממשיכים להתנהל, בקושי, בין אזעקה לאזעקה. כך הפכה מציאות של מלחמה אינסופית, שבתנאים אחרים היתה עולה בחיי רבים, לנסבלת עבור מקבלי ההחלטות, בעודה גוזרת על האזרחים חיים רוויי ביקורים במקלטים ובממ"דים.

בינתיים, אותם שמיים שבהם מתרחשים יירוטים לאורך כל שעות היממה הם גם הזירה שבה מערכות הנשק הישראליות נבחנות בזמן אמת לעיני העולם. בעולם התעשייה הביטחונית יש לכך שם: combat proven – מערכת שנוסתה בתנאי לחימה אמיתיים. עבור צבאות רבים זו לעיתים תעודת האיכות המשכנעת ביותר, המספקת רוח גבית למכירות, לתחזיות ולתוכניות ההנפקה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

ההנפקה המתוכננת של שתי חברות הענק האלה היא מהלך פיננסי עצום בהיקפו. השווי של התעשייה האווירית ושל רפאל מוערך ביותר מ-150 מיליארד שקל, וההנפקה עשויה להיות אחת הגדולות שנראו בבורסה בתל אביב. אך מעבר לגודל העסקה, יש משמעות גם לעיתוי.

בשוק ההון, תזמון של הנפקה ציבורית ראשונה (IPO) נחשב לאחת ההחלטות האסטרטגיות החשובות ביותר שחברה יכולה לקבל. חברות אינן נרשמות למסחר בבורסה ברגע אקראי; מנהליהן בוחרים בקפידה את הרגע שבו הסיפור העסקי שלהן נראה משכנע במיוחד, ולא פעם דוחים הנפקות כשתנאי השוק משתנים לרעתם. הזמן המועדף להנפקה ציבורית הוא הרגע שבו צפי הביקוש למוצרי החברה גבוה, הפוטנציאל לצבר הזמנות גדל – והמשקיעים מוכנים לשלם פרמיה על המניה מתוך ציפייה להמשך צמיחה.

במקרים של חברות גדולות כמו התעשייה האווירית או רפאל, ההבדל בין הנפקה בתנאי שוק סבירים לבין הנפקה בתקופת שיא ובתנאי שוק אופטימליים יכול להתבטא בפערים של עשרות אחוזים בהערכות השווי – כלומר בהפרשים של עשרות מיליארדי שקלים. מכיוון שמדובר בחברות ממשלתיות, לפערים האלה יכולה להיות השלכה ישירה גם על קופת המדינה: על פי הערכות, מכירת מניות התעשייה האווירית לבדה עשויה להזרים לקופת המדינה סכום של 20–30 מיליארד שקל.

תזמון כמעט מושלם

בהקשר הזה, המלחמה עם איראן מספקת הזדמנות להציג לעולם שימוש "על רטוב" במגוון טכנולוגיות חדשות, והיא תזמון כמעט מושלם לקידום תהליך ההנפקה של רפאל ותע"א. עוד לפני פרוץ המלחמה, התעשיות הביטחוניות הישראליות היו מהמרוויחות הגדולות מהתגברות האלימות באזורנו ובעולם. הביקוש למערכות הגנה אווירית, טילים, רחפנים וטכנולוגיות מודיעין נמצא בשנים האחרונות בעלייה חדה.

הפלישה הרוסית לאוקראינה האיצה את החימוש באירופה. ביוני האחרון התקבלה בנאט"ו החלטה המחייבת את כל המדינות החברות בברית להגדיל את היקף ההשקעה בהגנה צבאית מ-2% ל-5% מהתוצר; התחרות האסטרטגית בין ארה"ב לסין מניעה השקעות אדירות בטכנולוגיות צבאיות; ומדינות רבות במזרח התיכון ובאסיה מגדילות את תקציבי הביטחון שלהן בקצב שלא נראה זה שנים.

עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות, מדובר ברגע עסקי יוצא דופן. צבר ההזמנות של החברות הגיע לעשרות מיליארדי דולרים. חוזים חדשים נחתמים עם מדינות המבקשות לרכוש מערכות שנחשבות אמינות ומוכחות, והוכחת תפקודן בשדה הקרב מקפיצה את המחירים שהרוכשות מוכנות לשלם עבורן. בשוק ההון, בתקופה של אי-יציבות, מניות של חברות ביטחוניות נתפסות כהשקעה יציבה יחסית, שכן זהו תחום שבו הביקוש אינו נפגע כאשר העולם נעשה מסוכן יותר, אלא דווקא גדל. כל אלה יוצרים עבור החברות הללו סביבה עסקית יוצאת דופן בעוצמתה.

אולם תצוגה. יירוט של רחפן שנורה מלבנון, ב-21 באוגוסט 2024 (צילום: איל מרגולין / פלאש90)

כבר במהלך צעדות השיבה ליד גדר ההפרדה בין ישראל לעזה בשנת 2018 תוארה הזירה כמעין "אולם תצוגה" לטכנולוגיות חדשות. דו"ח של פרויקט "חמושים", שפורסם באותה תקופה, מצא כי אמצעים שונים – רחפנים לפיזור גז מדמיע, מערכות ניטור חכמות ועוד – נוסו בשטח בזמן אמת, ולאחר מכן הוצגו ללקוחות זרים כמוצרים שנבחנו בתנאים מבצעיים.

התעשייה הביטחונית אינה מגזר תעשייתי אחד מיני רבים – היא ממנועי הצמיחה הבולטים במשק. חברות ביטחוניות הן מהגדולות בבורסה המקומית, ותחום הסטארטאפים הביטחוניים מושך השקעות גדולות מקרנות הון סיכון הרואות בטכנולוגיות צבאיות – מבינה מלאכותית לשדה הקרב ועד סייבר ומערכות רובוטיות ואוטונומיות – אחד התחומים הצומחים ביותר בהייטק הישראלי.

במשך שנים טיפחו ממשלות ישראל את התעשייה הביטחונית כנכס אסטרטגי כפול: גם מקור ליתרון צבאי וגם מנוע כלכלי. ראש הממשלה בנימין נתניהו נתן לכך ביטוי חד במיוחד כאשר תיאר את חזונו לישראל כ"סופר-ספרטה" – מדינה קטנה אך עוצמתית המבוססת על עליונות צבאית-טכנולוגית ומייצאת ביטחון לעולם. באמירה הזו היה יותר מרטוריקה פוליטית; היא ביטאה תפיסה שלפיה היתרון הביטחוני של ישראל אינו רק אמצעי הישרדות, אלא גם נכס כלכלי.

כאשר מסתכלים על המערכת הזו כמכלול, מתגלה מארג אינטרסים ברור למדי. המדינה זקוקה ליתרון צבאי ולמערכות מתקדמות; התעשייה הביטחונית זקוקה לביקוש למוצריה; ושוק ההון מחפש חברות צומחות להשקיע בהן. במציאות שבה מערכות נשק נבחנות בלחימה אמיתית, כל הצלחה מבצעית מחזקת את המוניטין של המערכת, המוניטין הזה מגדיל את המכירות, והגידול במכירות מעלה את שווי החברות.

כאשר מביטים על הרגע הנוכחי, קשה שלא להבחין בצירוף הנסיבות: מלחמה אזורית מתרחבת, שיא בביקוש עולמי לנשק, מניות ביטחוניות מזנקות – ותוכניות להנפקת חברות נשק בשווי עתק. מבחינה ביטחונית זהו אחד הרגעים המסוכנים ביותר שידעה ישראל בעשורים האחרונים. מבחינה כלכלית, עבור התעשייה שמייצרת את כלי המלחמה, זו תקופה שבה התנאים כמעט אידיאליים.