פחות מאחוז מתלונות אסירים על אלימות סוהרים מובילות לכתב אישום

נתונים שהעבירה המשטרה לידי שיחה מקומית חושפים כי מתוך 2,354 תלונות שהוגשו נגד סוהרים מאז ינואר 2012 ועד חודש יולי השנה, נפתחה חקירה רק ברבע מהמקרים, פחות מאחוז אחד מהם הפכו לכתבי אישום, ואפילו פחות מזה הסתיימו בהרשעה. המספרים האלה מדאיגים מאוד כשמביטים בתלונות שמוגשות מדי שנה נגד סוהרים בשב"ס, שחלקן כוללות טענות לעינויים, אלימות, ויחס אכזרי לכלואים שחלקם עדיין קטינים.

יאח"ס, או היחידה הארצית לחקירות סוהרים, היא חלק מיחידת לה"ב 433 של המשטרה. ביחידה, נכון ל-2010, היו כ-11 תקנים (דו"ח טירקל, עמ' 262), שתפקידם לבדוק את מאות התלונות המוגשות מדי שנה נגד אלפי הסוהרים המשרתים בשב"ס (מעל 9,000 עובדי שב"ס בסך הכל).

בכל שנה בממוצע, כך על פי הנתונים, מוגשות מעל 500 תלונות, שאמורות להיבדק על ידי אותם 11 שוטרים. מתוך סך כל התלונות שמוגשות ליחידה רק כרבע מהן (24%) הופכות לחקירות. השאר פשוט נגנזות. מתוך החקירות שנפתחות, רק כרבע (23%) הופכות לתיקים, ומתוך התיקים, רק 16% הופכים לכתבי אישום, שהם פחות מאחוז אחד (0.93%) מסך התלונות. הרוב המכריע של כתבי האישום נגמרים בהרשעה.

עילות סגירת התיקים (שכאמור, מהווים רק כרבע מכמות החקירות וכ-5% מכמות התלונות) הן "חוסר עניין לציבור, ו"חוסר ראיות", כך שמתוך 134 התיקים שנפתחו, רק 22 הסתיימו בהגשת כתב אישום.

על פי הסטטיסטיקה הזו, סוהר יודע שכמעט אין סיכוי שיואשם במשהו ולא משנה מה יעשה, ולפי עדויות שהגיעו אלינו, זה בדיוק מה שהם עושים, ולא משנה איזה תלונות יוגשו נגדם.

בעיטות בתא

תלונה אחת כזו, למשל, הוגשה על ידי הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל בעניינו של קטין בן 15, נקרא לו נביל (השם האמיתי שמור במערכת). נביל נעצר בסוף דצמבר 2015 והובא לבית המעצר בירושלים המופעל על ידי שב"ס. כחלק מתהליך הקליטה סיפר נביל לרופא שב"ס כי הוא סובל מכאבים קשים ברגלו בעקבות ניתוח שעבר. הוא הושם בתא בו פעל מיזוג האוויר במשך 24 שעות ביממה, שם שהה כל הזמן פרט לחצי שעה ביום, בה הותר לו לצאת לחצר, כך על פי עדותו.

כשלושה שבועות אחרי שנעצר, ביקש נביל להתקשר להוריו. הוא נלקח לחדר המתנה שם, על פי עדותו, צווה עליו לעמוד, ומכיוון שהכאבים ברגלו היו קשים, הוא ביקש לשבת. אחד הסוהרים הוציא אותו מחדר ההמתנה לפינה מרוחקת, שחרר לו את האזיקים, ואז, לפי התלונה, החל לתקוף אותו באמצעות בעיטות ואגרופים לכל חלקי הגוף. הוא נגרר לתאו, שם הפיל אותו הסוהר לרצפה והמשיך לבעוט ולחבוט בו בפנים בגב ולכיוון רגל שמאל. נער בן 15, נזכיר.

> ההתנגדות לכליאה בדרך למיינסטרים

תלונה אחרת, שגם היא הוגשה על ידי הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, מפרטת את תקיפתו, לכאורה, של מוסטפה (גם הוא שם בדוי), בן 18. מוסטפה נעצר בחודש ינואר, והושם בצינוק קטן בו דולקת נורה במשך 24 שעות ביממה, ואוויר קר מוזרם אליו. בצינוק אין ברז מים, ויש בו חור ברצפה לצורך עשיית צרכים. לפני מעצרו נורה מוסטפה בראשו, הוא איבד את עינו, והושתלה לו פלטינה בגולגולת. למרות זאת, על פי עדותו והתלונה שהגיש, שני סוהרים היכו אותו באכזריות, תוך שהם חונקים אותו ומטיחים את ראשו בקיר, מפילים אותו לקרקע, ובועטים בו בכל חלקי גופו. קצין שב"ס הפסיק את התקיפה, והוציא את הסוהרים מהתא.

תלונות אחרות מספרות על יחס משפיל כלפי אסירים, אלימות, כפיתה למשך שעות ארוכות בניגוד לנהלים, מניעת שתיה ומזון, והתעללות. בנוסף, אסירים מספרים על קשיים רבים בהתנהלות מול יאח"ס, שכן הם נדרשים להגיע לחוקרים במקום שהחוקרים יגיעו אליהם, דבר הגורר שעות וימים של היטלטלות בין בתי כלא.

וזה עוד כלום

מהנתונים שהגיעו לידי שיחה מקומית עולה כי הסיכוי של סוהר להיות מורשע בעקבות תלונה שמוגשת נגדו היא 0.85%. סיכון זניח, המעניק כרטיס חופשי לסוהרי שב"ס לעשות ככל העולה על רוחם כמעט בלי חשש מעונש.

עוד נתון שיש לקחת בחשבון כשמביטים במספרים הללו, הם סוגי העבירות בהם מורשעים הסוהרים. רובן הגדול של ההרשעות כלל לא מתייחסות ליחס אכזרי לאסירים, שכפי שראינו גובל בעינויים, אלא לעבירות אחרות דוגמת הברחות טלפונים, הברחות סמים, זיוף, עבירות מין, ועוד, כך שבפועל שיעור ההרשעות של סוהרים בעקבות תלונות של אסירים ועצירים נמוך הרבה הרבה יותר. עם זאת, הנתון הזה, מגוחך ככל שיהיה, גבוה בהרבה מאחוז התלונות שמסתיימות בכתבי אישום כשמדובר באנשי שב"כ ושנחקרות על ידי גוף במשרד המשפטים שנקרא המבת"ן: אפס כתבי אישום על מאות תלונות נגד אנשי שב"כ.

הסופר הרוסי פיודור דוסטוייבסקי אמר "אפשר לשפוט חברה על פי הדרך בה היא מתייחסת לאסירים שלה". על פי נתוני המשטרה על אכיפת החוק נגד סוהרים, גם במבחן הזה אנחנו נכשלים.

> אלימות מדינה יומיומית: שיא של עשור בהריסות בתים