דו"ח חדש: עלייה ניכרת בנטל ההוצאה על חינוך ילדים עד גיל חמש

לפני כשבוע התפרסם דו"ח מצב המדינה לשנת 2016 של מרכז טאוב. זהו דוח עב כרס ועמוס בנתונים, מתוכו בחרתי להציג רק שלושה תרשימים מהפרק: "הוצאות משקי בית על חינוך טרום חובה" (נכתב בידי קיריל שרברמן ונחום בלס). צריך לומר שהדוח עוסק בנושאים מגוונים, ויש בו ממצאים רבים, שחלקם מוצגים על ידי החוקרים כהישגים חיוביים של מדיניות הממשלה.

הגדלת הנטל על המשפחות הצעירות

התרשים הראשון מציג את הגידול שחל משנת 2003 ועד שנת 2014 בממדי ההכנסה וההוצאה לנפש, וכן בהוצאה לחינוך לפי דרגות גיל. יש הרבה קווים בתרשים, אבל נצלח אותו ביחד: הנתונים לשנת 2003 בכל מדד הוגדרו כמאה, והגידול בשנים הבאות הוא ביחס לכך. למשל, ההכנסה הממוצעת לנפש בישראל (הקו השחור) בשנת 2003 היא כאמור מאה, ולפיה בשנת 2014 ההכנסה הממוצעת הייתה 130. כלומר עלתה ב-30 אחוזים.

> הקורבן של אלאור אזריה הוא לא טוהר הנשק

ניתן לראות כי ההוצאה לחינוך על ילדים בגיל טרום חובה (קו ירוק עליון) עלתה באותה תקופה בארבעים אחוזים. כלומר, העלייה בהוצאה לחינוך ילד בגיל שנתיים עד חמש הייתה גבוהה יותר משיעור העלייה בהכנסה הממוצעת ובהוצאה הממוצעת לנפש. עוד ניתן לראות כי ההוצאות על ילדים בבתי הספר, מיסודי ועד תיכון, עלו בשיעור נמוך משיעור ההוצאה הממוצעת. במילים אחרות, חינוך ילד עד גיל חמש בישראל הולך ומתייקר מעבר לכל הילדים האחרים ומעבר להכנסה הממוצעת.

ניתן לראות בתרשים שעיקר העלייה בנטל החינוך של ילדים עד גיל חמש התרחשה בין השנים 2005 עד 2007. על רקע זה ניתן להבין מדוע בפרוץ המחאה החברתית, בשנת 2011, הייתה מחאתם של ההורים לילדים צעירים ("מחאת העגלות"), בולטת יותר מאשר הורים אחרים. ואכן מתעוררת השאלה: מה קרה בעקבות המחאה החברתית?

נתניהו הבטיח חיסכון של 800 שקלים

כזכור, אחד הצעדים המרכזיים של הממשלה בעקבות המחאה החברתית היה יישום חלקי של המלצות ועדת טרכטנברג, בהם: הרחבת היצע מעונות היום המפוקחים והמסובסדים, יישום חוק חינוך חינם מגיל 3, ומתן שתי נקודות זיכוי מס הכנסה עבור כל ילד עד גיל 3. לפני חמש שנים, ב-3 בינואר 2012, הציג בנימין נתניהו את "מהפכת החינוך", ובין היתר הבטיח שיישום "חוק חינוך חובה חינם מגיל 3, יחסוך 800 שקל בחודש להורים לילדים בגילים הרלוונטיים". האמנם?

התרשים הבא מציג את התשובה: ההוצאה החודשית הממוצעת לחינוך במעונות יום, גנים פרטיים וציבוריים, לא צנחה ב-800 שקלים. למעשה, כפי שנראה בתרשים, מגמת הירידה בתשלומי הורים על ילדים בגיל 3 החלה כבר בשנת 2010, ובסופו של דבר ההוצאה נותרה סביב ה-800 שקלים בממוצע. עם זאת, ההוצאה על ילד בגיל שנתיים הייתה ונותרה במגמת עלייה.

> מחקר בינלאומי: בישראל המשפחה חלשה, המדינה לא עוזרת והילדים נופלים

אז לאן נעלם החיסכון של 800 שקלים בחודש שהבטיח נתניהו? באותה שנה (2012) היו קצת יותר מ-300 אלף ילדים בשני השנתונים, בני שלוש וארבע. אלה התחלקו לשלוש קבוצות: על שליש מהם, שהתגוררו ביישובים ושכונות מדרוג כלכלי נמוך ובאזורי עדיפות לאומית, חל חוק חינוך חינם כבר משנת 1999. כלומר, המהפך של שנת 2012 לא שינה עבורם דבר. 40 אחוזים נוספים מהילדים למדו גם הם במוסדות מפוקחים, והוריהם קיבלו סבסוד בהתאם למבחני הכנסה. כלומר גם בקבוצה זאת, החלשה יותר, לא נהנו מחיסכון כלשהו עם הנהגת חינוך חינם. בקבוצה השלישית נותרו 75 אלף ילדים שטופלו באופן פרטי בבית או במסגרות פרטיות, ללא סבסוד המדינה. הם, שרובם משכבות האולוסייה החזקות, היחידים שזכו לחיסכון בזכות החלת החוק.

מדיניות רגרסיבית

ואכן התרשים הבא משלים את התמונה. בתרשים מוצגת הירידה שהניב החוק על ההוצאה לחינוך טרום חובה בגנים ציבוריים, להורים לילדים בגיל 3 עד 4, לפי מצב חברתי כלכלי של ההורים בחמש קבוצות. המעוין הבהיר מייצג את ההוצאה בשנת 2011 והריבוע הכהה את ההוצאה בשנת 2014. הרווח ביניהם מייצג את החיסכון למשפחה בעקבות חוק חינוך חינם. ניכר שהחיסכון הגדול ביותר נפל בחלקם של ההורים העשירים ביותר: כשלוש מאות שקלים בחודש. החיסכון הולכת ופוחתת עם החמישונים, עד שאינו קיים כלל בקרב ההורים העניים ביותר.

אמנם ההורים העניים משלמים פחות, אבל יישום חוק חינוך חובה חינם לגילי 3 עד 4 בשנת 2012 היה רגרסיבי באופיו. הוא העביר כסף מכיס אחד של העשירים (שמשלמים יותר מיסים) לכיס שני של העשירים (שמשלמים פחות על חינוך).

חשוב להדגיש: הנתונים בגרף הזה מצביעים על ירידה רק בעלויות גנים ציבוריים, להבדיל מהעלייה הכוללת בכל סוגי החינוך בגילאים אלה, שראינו בתחילת הפוסט.

אם כך לא התרחש חיסכון של 800 שקלים אצל אף קבוצה באוכלוסייה, ונטל ההוצאה לחינוך במסגרות טרום חובה (התרשים הראשון) עלה במידה ניכרת ביחס להוצאות משק הבית והכנסותיו.

הנתון המסכם הוא שאכן לא חל שינוי ביחסה של המדינה לילדים הצעירים. ההוצאה לילד בגיל שנתיים עד חמש כאחוז מהתמ"ג לנפש, ירדה מעט מ-13.3 אחוזים בשנת 2011 ל-12.9 אחוזים מהתמ"ג בשנת 2013. ואם אתם ממש רוצים להתרגז, אז תדעו שבאותה תקופה בממוצע של מדינות ה-OECD ההוצאה לחינוך לגיל טרום חובה כאחוז מהתמ"ג עלתה מ-20.3 ל-20.7 אחוזים. ככה אנחנו מפגרים ביחסנו אל הילדים הצעירים.

> החיים הסודיים של הצעירות הפלסטיניות בתל אביב נחשפים על המסך הגדול