newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מאות בהפגנה פלסטינית-ישראלית לציון יום האישה

עם מסרים אופטימיים, שלטים, דגלים ובלונים צבעוניים צעדו המפגינות והמפגינים אל מחסום המנהרות. יחד העבירו מסר של פמיניזם, שלום ואי אלימות. לתשומת לב שר הביטחון: גם משפחות שכולות משני הצדדים היו שם

מאת:

למעלה מ-500 מפגינות ומפגינים השתתפו היום (שישי) בצעדה הפלסטינית-ישראלית המשותפת לציון יום האישה ובקריאה לסיום הכיבוש והאלימות. הצעדה יצאה מצומת חוסאן על כביש 60, קצת דרומית לירושלים, והתקדמה לאורך הכביש עד מחסום המנהרות, שם התקיימה עצרת קצרה.

המפגינות קראו קריאות נגד אלימות כלפי נשים בישראל ובפלסטין, נגד הריסות בתים ולמען פתרון של שלום במסגרת שתי מדינות, וכן הניפו שלטים עם אותם המסרים, הפריחו בלונים מעל החומה הצמודה לכביש, והכריזו שוב ושוב שמדובר בהפגנה לא אלימה.

כ-500 מפגינות ומפגינים צעדו לרגל יום האשה בהפגנה משותפת פלסטינית-ישראלית מצומת חוסאן למחסום המנהרות לאורך כביש 60. המפגינות צעדו לאורך החומה, ושחררו בלונים לשמים כשהן קוראות: די לרצח של נשים, די להרס של בתים. עומדות יחד. 4 במרץ 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת יום האישה אל מחסום המנהרות. 4 במרץ 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

זוהי ההפגנה החודשית המשותפת הרביעית מסוגה במחסום המנהרות, ובניגוד לפעמיים הקודמות – הפעם השוטרים והחיילים במקום רק ליוו את הצועדות ולא עצרו אף אחת. בעוד שהמפגינות התפרסו לאורך כביש 60 חלפו על הציר הראשי מאות מכוניות של מתנחלים ופלסטינים. כולם האטו את נסיעתם, חלק קיללו, חלק תמכו, אבל להתעלם מהמראה הססגוני של הצועדים והבלונים על רקע הבטון והחומה – אי אפשר היה.

הצעדה – ביוזמת "עומדים ביחד", לוחמים לשלום ופורום המשפחות השכולות – גם הייתה הגדולה ביותר מבין ארבע ההפגנות, והמארגנות התחייבו להמשיך לקיים אירועים דומים בכל יום שישי הראשון בחודש, באותו המקום. "אנחנו יותר ויותר מפעם לפעם, ובקרוב כבר נצטרך מערכת הגברה חדשה כדי שכולם ישמעו אותנו", צחקה יעל אדמי, יו"ר פורום המשפחות השכולות שנאמה בעצרת.

כשבוע לאחר ששר הביטחון והמפכ"ל תיארו את חווית השכול הפלסטינית כשונה ונחותה מזו הישראלית, ביקשו חברי פורום המשפחות להראות את הדמיון בין חוויות האובדן והאבל, והרצון למנוע עוד הרוגים.

> "הנגב של כולנו, יהודים וערבים": מאות הפגינו נגד הריסת הכפר אום אל-חיראן

כ-500 מפגינות ומפגינים צעדו לרגל יום האשה בהפגנה משותפת פלסטינית-ישראלית במחסום המנהרות. 4 במרץ 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

כ-500 מפגינות ומפגינים צעדו לרגל יום האשה בהפגנה משותפת פלסטינית-ישראלית במחסום המנהרות. 4 במרץ 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

פעילי לוחמים לשלום מחלקים בלונים למפגינים (חגי מטר)

פעילי לוחמים לשלום מחלקים בלונים למפגינים (חגי מטר)

בין הדוברות בעצרת הייתה גם בסמה אל-אפנדי ממחנה הפליטים דהיישה, אחות במקצועה ופעילת הסתדרות העובדים הפלסטינית, שביקשה לקשר בין מאבקי עובדים, מאבקי נשים והמאבק לסיום הכיבוש. "נשים צריכות לעמוד במחסום שלוש שעות כל יום בדרך לעבודה בירושלים, וזה מחיר כבד לשלם בשביל הפרנסה", אמר אל-אפנדי. "אבל עכשיו אני רואה אתכן פה, ונזכרת בימים היפים יותר של מחנה השלום, ומאוד מקווה שעם עוד מחאות כאלה נגיע לשינוי".

"נשים בפלסטין הן מובילות המאבק לשוויון ולעצמאות. הילדים שלנו משלמים את מחיר הסכסוך. ואנחנו רוצות להגן על הילדים. המסר שלנו הוא שדרוש צדק לפלסטין, וביטחון לישראל. אי אפשר שיהיה אחד בלי השני", הוסיפה הודה אבו אל-ערקוב, מנהלת ארגון "ברית למען שלום" (Alliance For Peace).

חייל רעול פנים מלווה את צעדת יום האישה לאורך כביש 60 (חגי מטר)

חייל רעול פנים מלווה את צעדת יום האישה לאורך כביש 60 (חגי מטר)

בסמה אל-אפנדי, פעילת הסתדרות העובדים הפלסטינית, בהפגנת יום האישה במחסום המנהרות (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בסמה אל-אפנדי, פעילת הסתדרות העובדים הפלסטינית, בהפגנת יום האישה במחסום המנהרות (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עוד דיברה בעצרת הסופרת והמתרגמת אילנה המרמן, שקראה לישראלים – ובעיקר לישראליות – לנקוט באי ציות לא אלים נגד החומות וההפרדה, ונתנה כדוגמא את פעילותה להבריח נשים פלסטיניות במחסומים לתוך ישראל.

"עמידה יחד של ישראלים ופלסטינים דווקא בימים הקשים האלה היא מקור של תקווה", אמר חבר הכנסת דב חנין (חד"ש, הרשימה המשותפת), שצעד בהפגנה. "מאות המשתתפים בהפגנה היום ובהם גם משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות, מסמנים את הדרך שבה שני העמים חייבים ללכת".

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> זעם בהפגנת יוצאי אתיופיה: קריאות למרי אזרחי וסרבנות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים של אוניברסיטת SOAS בלונדון, ב-15 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מאחר שאילוז אינה יכולה להכחיש את המוסר של תנועת הסטודנטים, היא טוענת שהיא מושפעת מהיבטים אנטישמיים הטמונים ברבדים תרבותיים עמוקים של הלא מודע. מחאת סטודנטים של אוניברסיטת SOAS בלונדון, ב-15 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

כשחוקרת ממירה מדע בעיסוק בלא מודע: תגובה לאווה אילוז

אילוז מקדישה מאמר שלם להוכחת הטענה כי מחאות הסטודנטים במערב הן אנטישמיות. אך כיוון שטענה זו משוללת כל בסיס עובדתי, היא גולשת לפסאודו-מדע ואף ממציאה הגדרה מוזרה משלה לאנטישמיות. זה מה שקורה כשמתעקשים לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf