newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

גל הריסות: הצבא החריב את בתיהם של 331 פלסטינים בפברואר

זה היה החודש עם הכי הרבה הריסות מבנים מזה שבע שנים לפחות בגדה המערבית. רוב ההריסות נעשות בשל היעדר היתרי בנייה, אבל רק אחוז וחצי מבקשות הפלסטינים להיתרים נענות בחיוב

מאת:

כותבת אורחת: נטשה רוט

הצבא החריב 235 מבנים פלסטינים בגדה המערבית בחודש פברואר לבדו – כך לפי נתוני הסוכנות ההומניטרית של האו"ם (OCHA). מדובר במספר הגדול ביותר של הריסות בחודש אחד מאז שהסוכנות התחילה במעקב בשנת 2009.

מהסוכנות נמסר שההריסות גרמו לכך ש-331 פלסטינים איבדו את בתיהם, בהם 174 ילדים. 740 איש נוספים נפגעו בדרכים שונות מההריסות.

חודש מרץ התחיל באותה רוח של פברואר, עם הריסת 41 מבנים בחרבת טאנא, דרום מזרחית לשכם, מה שהוביל לעקירתם של 36 אנשים נוספים מבתיהם, בהם 11 ילדים. בין המבנים היו תריסר שסופקו על ידי ארגון הסהר האדום הפלסטיני והרשות הפלסטינית כסיוע הומניטרי. כמו כן נהרס בית ספר יסודי.

בסך הכל מתחילת 2016 הרס המנהל האזרחי – הזרוע הצבאית שמנהלת את החיים האזרחיים בגדה המערבית – לפחות 323 מבנים. מדובר ביותר משלושה רבעים ממספר המבנים שנהרסו במהלך שנת 2015 כולה.

> מאות בהפגנה פלסטינית-ישראלית לציון יום האישה

ילדה חוזרת מבית הספר לביתה ההרוס. חרבת אל-חלווה, שטח אש 918, דרום הר חברון. 2.2.16 (אקטיבסטילס)

ילדה חוזרת מבית הספר לביתה ההרוס. חרבת אל-חלווה, שטח אש 918, דרום הר חברון. 2.2.16 (אקטיבסטילס)

רוב רובן המכריע של ההריסות בוצעו בשל בנייה ללא היתרים. זאת על אף שבין השנים 2010 ו-2014 רק אחוז וחצי מהבקשות שהגישו פלסטינים לצבא בשביל לקבל היתרי בנייה נענו בחיוב.

בנוסף, 18 אחוז משטחי הגדה המערבית מוגדרים כשטחי אש צבאיים, והבנייה בהם נאסרה על פלסטינים. בכיר בצבא הודה בעבר שהגדרת שטחי אש היא כלי שמשרת את הצבא במטרה לגרש פלסטינים מחלקים מהגדה.

מי שמושפעות הכי הרבה מגל ההריסות האחרון הן הקהילות הפלסטיניות בדרום הר חברון, בבקעת הירדן ובאזור 1E שליד מעלה אדומים. הגל הנוכחי של ההריסות מגיע אחרי תקופה של רגיעה מסוימת בסוף 2015, שבעצמה הגיעה אחרי גלי הריסות משמעותיים במהלך הקיץ האחרון.

מאז 1988 המדינה הוציאה יותר מ-14 אלף צווי הריסה למבנים פלסטינים שנמצאים בשטחי סי, שמהווים יותר מ-60 אחוז משטחי הגדה המערבית ונמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה. בתקופה הזאת מומשו בערך 3,000 מהצווים האלה (שבחלקם הוצאו נגד יותר ממבנה אחד), כך שבערך 11 אלף צווי הריסה עדיין מרחפים ומאיימים על כ-17 אלף מבנים.

נטשה רוט היא עיתונאית, עורכת ואקטיביסטית שמתגוררת ביפו. הפוסט פורסם במקור באנגלית בבלוג שלה באתר 972+, ותורגם על ידי חגי מטר.

> "הנגב של כולנו, יהודים וערבים": מאות הפגינו נגד הריסת הכפר אום אל-חיראן

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מדינות אירופה שיחררו ניצרה והצטרפו לגשמי הזעם הניתכים עלינו במקביל. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם (צילום: אמיר לוי / פלאש90)

סוף סוף צונאמי

הצונאמי המדיני שהזהרנו מפניו שנים ניתך עלינו באחת, ובמלוא העוצמה. זה שיושב בקודקוד יודע היטב שאם הצונאמי הזה יימשך, תהיה מדינה פלסטינית בלי שישאלו אותנו בכלל. עדיין אפשר לשנות כיוון, אבל לשם כך צריך להחליף את ההגה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf