"הסרטן שלך עומד להתפשט למוח. אם אתה רוצה טיפול, דבר איתי"
עדויות של חולים פלסטינים מציגות את הצד השני של עדויות 8200: האנשים שנסחטו באיומים כדי שיהפכו למשת"פים. במקום לתקוף את הסרבנים, הקשיבו לעדויות שלהם ושל קורבנותיהם
סיפור ענת קם חוזר על עצמו בגרסת 8200. אז העבירה מי שהייתה חיילת משוחררת מפיקוד דרום מסמכים לעיתונאי אורי בלאו, שבאמצעותם חשף עיתון "הארץ" את העובדה שצה"ל מצפצף על בג"ץ, הורג מבוקשים בגדה גם כשניתן לעצור אותם, בכירי הצבא מאשרים הרג של חפים מפשע, ומבוקש שמוגדר פצצה מתקתקת באורח נס מפסיק את תקתוקו כאשר מזכירת המדינה האמריקאית מגיעה לישראל. ועוד, כמובן.
מרבית הדיון לאחר חשיפת העובדה כי השב"כ עצר את קם עסק בקם עצמה, הגדרת המעשה שלה, המניעים שלה, גינויים בדבר בגידה מצד אחד, וגילויי תמיכה בה ובמעשה האמיץ שעשתה מצד שני. בתוך כך נשכח כמעט לגמרי המידע המדהים שחשף בלאו בסיועה של קם.
בסוף השבוע האחרון פורסם מכתב הסירוב של 43 חיילי וחיילות מילואים מיחידת המודיעין 8200. מאז פרסום המכתב הצבא ואישי הציבור עוסקים רק בדבר אחד: החותמים על המכתב. לשלי, לבוז'י, לפייגלין וללימור לבנת שהגדילה לעשות והגיבה לגופו של עורך הדין שמסייע לסרבנים – לכולם יש מה להגיד על אנשי ונשות המילואים שחתמו על המכתב: בוגדים, פחדנים, אמיצים, מפונקים, פריבילגים. אבל לאף אחד אין מילה על המידע שחשפו הסרבנים. אף אחד לא חושב לדרוש דין וחשבון מהצבא, מהשב"כ (שהוא זה שעושה שימוש במידע פעמים רבות), מראשי המדינה.
אז בואו נתמקד במידע: ישראל אוספת מידע פרטי על כל הפלסטינים. אין הבחנה בין חפים מפשע ללא חפים מפשע. המידע נאגר ומשתמשים בו בכל פעם שיש צורך. בעזרת המידע הזה מגייסים משת"פים במטרה ליצור סכסוכים בתוך החברה הפלסטינית. בעדויות שפרסמו חשפו הסרבנים והסרבניות גם חלק מהשיטות בהן נוקט מערך המודיעין של צה"ל, צבא הסחיטה (והאיומים) לישראל. הם נתנו דוגמאות קטנות, מבודדות, כלליות, אלה שאושרו לפרסום על ידי הצנזורה, על הדרכים שמשמות את הצבא לליקוט מודיעין.
להאמין לדובר השב"כ או לחיילים ולחולים?
"אם את נזקקת לטיפול רפואי דחוף בישראל, בגדה המערבית או בחו"ל –אנחנו חיפשנו אותך", נכתב באחת העדויות. "¬מדינת ישראל תתן לך למות לפני שתתן לך לצאת לטיפול בלי שנתת מידע על בן דודך המבוקש".
העדות הזאת נשמעת מוכרת מאוד מהמציאות, לכל מי שמכיר את החברה הפלסטינית. "רפואה על תנאי: סחיטת חולים פלסטינים בידי השב"כ בחקירות במעבר ארז", זה שמו של דו"ח של רופאים לזכויות אדם (רל"א) שפורסם באוגוסט 2008. הדו"ח מתאר את האופן בו מגייסים גופי המודיעין השונים משתפי פעולה פלסטינים באמצעות מה שלא ניתן לכנות בשום צורה אחרת אלא "סחיטה באיומים".
חולים מעזה מוזמנים לתחקורים במעבר ארז במהלכם הם מתבקשים למסור מידע או להפוך למשתפי פעולה, כתנאי לקבלת היתר יציאה מעזה לטיפול רפואי. בדו"ח הוצגו עשר מתוך למעלה משלושים עדויות של חולים שאסף הארגון באותה שנה, שעברו תחקורי שב”כ, וחוו מדיניות זו על בשרם.
אלו שתי דוגמאות מתוך העדויות שמופיעות בדו"ח:
הגיע איש שב”כ, שגילו 27 בקירוב ושאל: 'האם אתה צריך לקבל טיפול בבית החולים?'. השבתי: 'נכון'. אמר: 'עליך להשיב על מספר שאלות'. אמרתי: 'בוא נשמע'… איש השב"כ שאל: 'מי האחראי הראשי באזור המרכזי?'. עניתי: 'אני לא יודע'. אחר כך הוא דיבר בעברית, ואני לא הבנתי. אמר לי איש השב"כ: 'אם אתה רוצה ללכת לבית החולים, קח את מספר הטלפון הנייד הפרטי שלי, תדבר איתי ותיתן לי מידע על אנשים'. (מתוך עדותו של א').
זה נמשך בערך שעה וחצי ואחר כך אמר לי (החוקר י.מ) 'אתה חולה בסרטן, ועוד מעט זה יתפשט לך למוח, כל זמן שאתה לא עוזר לנו, או שתחכה למעבר רפיח'. אמרתי לו 'אין בעיה. זה הגורל שלי'. (מתוך עדותו של חולה סרטן מעזה בן 38)
בתגובת השב"כ לדו"ח של רל"א, שפורסמה בכלי התקשורת, נאמר כי "השב"כ אינו מתנה קבלת היתר כניסה לישראל לצורך הומניטרי בנכונות המבקש למסור מידע כלשהו, למעט מידע מהימן אודות מצבו הרפואי. הליך האבחון, שחלק ממנו הוא התחקור הביטחוני, הינו הליך מקצועי שנועד להעריך את מידת המסוכנות הנשקפת מן המבקש. עמדת השירות נקבעת בכל מקרה קונקרטי תוך עריכת איזון ראוי בין הערכת המסוכנות לבין הצורך הרפואי כשהדילמה הנובעת מהתנגשות אינטרסים זו ברורה לכל".
אז למי להקשיב? להכחשות הצבא או השב"כ? לעשרות הפלסטינים שנתנו עדות בשבועה ותיארו את אותה שיטה בדיוק? או אולי לחיילים ולקצינים מהיחידה שאמונה על איסוף מודיעין ואומרים עכשיו – כן, עשינו את זה?
עדויות וטענות של פלסטינים מוצגות באופן שיטתי ועקבי כשקר חסר בסיס, כ"דמיון מזרחי", "פאליווד" (על משקל הוליווד הפלסטיני), חלק ממזימה להשמיץ את ישראל וכטרור הסברתי.
אבל עכשיו באים סרבני 8200 וחושפים כי לא מדובר בדמיון, אלא במציאות יומיומית מפחידה. וכן- מדובר במזימה, אך ההוגים והמבצעים שלה הם ישראלים, והמטרה שלה היא המשך והעמקת השליטה הצבאית על העם הפלסטיני.
כל החומרים שפרסמו הסרבנים עברו דרך הצנזורה, ובדיקה קפדנית של עורכי דין. מי מבין הסרבנים שהתראיינו לכלי התקשורת הונחו להקריא עדויות מודפסות שעברו את ביקורת הצנזורה. אם זה מה שהצנזורה אפשרה לגלות, אפשר רק להצטמרר מהמחשבה על מה שהיא מחקה וטשטשה, וממה שאנחנו לא יודעים.
> העוקץ: תגובת ארגוני הקהילה הגאה הוכיחה שהם דואגים למעשה רק לזכויות הלהט"ב היהודים
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן