newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נתוני המשטרה: עשרות כתבי אישום נגד ערבים על הסתה, אפס נגד יהודים

אפליה באכיפה: מבין תיקי ההסתה שנפתחו ב-2016 הוגשו 37 כתבי אישום נגד ערבים בעבירות הסתה. לא הוגש אף כתב אישום נגד יהודים. לפי דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון בשנה האחרונה נרשמו 175 אלף קריאות מסיתות בעברית

מאת:

הפוסט נכתב בשיתוף עם נעם רותם

על פי נתוני המשטרה מתחילת 2016 הוגשו נגד ערבים פלסטינים 37 כתבי אישום בעבירות "הסתה", לעומת אפס שהוגשו נגד יהודים – זאת מתוך התיקים שנפתחו השנה. לפי משרד המשפטים, כן הוגשו השנה שלושה תיקים (בלבד) נגד יהודים בגין הסתה משנים קודמות.

שרת המשפטים איילת שקד התגאתה לאחרונה בכך שהפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה הגישו בתקופה האחרונה 170 כתבי אישום על הסתה ברשתות החברתיות. בניגוד לפלסטינים, אף אזרח יהודי מעולם לא נשלח למאסר בשל פרסום ברשת חברתית.

את המידע מהמשטרה קיבלנו לידינו זמן לא רב לאחר שפירסמנו כאן כי המשטרה מסרבת לספק נתונים על פעילותה נגד הסתה. בעקבות הפרסום חזרה בה המשטרה, יותר משלושה חודשים מאז הגשנו את בקשת חופש המידע ביחד עם פורום דו-קיום בנגב, והעבירה לנו את הנתונים. התוצאות אמנם לא מפתיעות, אך מעוררות שאלות רבות.

האם יהודים לא מסיתים?

עם עליית קצב הגשת כתבי האישום על הסתה נגד פלסטינים בחודשים האחרונים, ניסו מספר נאשמים (לא יהודים, כמובן) לטעון בבתי המשפט ל"הגנה מן הצדק" בשל אכיפה מפלה. כך למשל, המשוררת דארין טאטור עומדת בימים אלו לדין על שיר שהקריאה ביוטיוב, אשר התוכן שלו לא מתקרב לאף אחת מהקריאות הרצחניות ביום רגיל בדף של "הצל" ועדת מעריציו, וגם סאמי דעיס, שטען להגנה מן הצדק לאחר שהועמד לדין על פרסום סטטוסים בפייסבוק. אולם בכל המקרים שנתקלנו בהם עד כה, השופטים דחו את העתירה מכיוון שהנאשמים לא הצליחו להוכיח אפליה כזו, ופרקליטות המדינה סירבה לחשוף את הנתונים. כעת עם חשיפת הנתונים הרשמים של משטרת ישראל, קיים בסיס ברור לטענה זו.

> המשטרה מודה: תושב מז' ירושלים נעצר כדי למנוע ממנו להפגין

האם לערבים יש יכולות הסתה שליהודים אין?(צילום מסך מתוך פייסבוק)

האם לערבים יש יכולות הסתה שליהודים אין? (צילום מסך מתוך פייסבוק)

עוד לפי נתנוני המשטרה, בשנת 2015 כולה הוגשו 43 כתבי אישום, רק 3 מהם (כ-7%) נגד יהודים והשאר נגד ערבים. כשמדובר במעצרים, גם כאן אפשר למצוא הטייה ברורה כלפי ערבים: 82% מהמעצרים שבוצעו בשנת 2016 היו של ערבים, ו-18% בלבד של יהודים. בשנת 2015 הנתון כמעט זהה: 81% מהמעצרים על "הסתה" היו של לא יהודים.

האם אפשר לייחס את הפער המדהים הזה לכך שיהודים אינם מסיתים? כמובן שלא. לפי דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון בשנה האחרונה נרשמו 175,000 קריאות מסיתות, שליש מהם איומים מפורשים לרצח, כלפי ערבים, שמאלנים, ומבקשי מקלט. כלומר כמעט כל 3 דקות איש ימין מסית ברשת. כל 9 דקות איש כזה קורא במפורש לרצח פלסטיני או מבקש מקלט. כאן אפשר למצוא כ-5,000 תגובות כאלו.

ביולי האחרון שידר ערוץ 10 תחקיר מעניין. יהודי ופלסטיני כתבו פוסטים מקבילים על כוונתם הקונקרטית לבצע פיגוע. היהודי בשל רצח הנערה הלל יפה אריאל בקריית ארבע, הפלסטיני בגלל הכיבוש. היהודי קיבל 1,100 לייקים, תגובות האוהדות, ובקשות להצטרף לפיגוע. הפלסטיני קיבל 7 לייקים, ללא תגובות אוהדות, וזימון למשטרה לאחר כמה שעות.

> תחקיר בצלם: פלסטיני שנהרג על ידי חייל בסילוואד נורה בגבו

הסתה 2 מוכן

מהי הסתה?

הסעיפים בהם מואשמים משתמשי פייסבוק הם "איסור פרסום הסתה לגזענות", "הסתה לאלימות או לטרור", וחלקם גם ב"תמיכה בארגון טרור". הסעיף הראשון הוא פשוט: כל מי שמפרסם אמירות “מתוך מטרה להסית לגזענות”, בלי קשר להסתברות של תוצאה מסוימת – אשם. הסעיף השני קובע שהסתה לאלימות או לטרור תיאסר רק אם על פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, קרי, יש לבדוק (ולהוכיח) האם באמת מישהו הוסת לאלימות או לטרור. הסעיף השלישי של תמיכה בטרור לא דורש דבר. כל מי שמביע תמיכה – אשם. גולשים פלסטינים הואשמו בסעיף זה לאחר שהעלו תמונה של סמל "החזית העממית" ואת המילים "החזית העממית לשחרור פלסטין" לדף הפייסבוק שלהם.

דוגמא טובה, לכאורה, להסתה לאלימות ולטרור אפשר למצוא בתגובה הבאה, בה המשתמש כעס על לכידת המחבל ששרף את הנער מוחמד אבו-חדיר, ביטא תמיכה במעשה, ותאר, בצורה ציורית מאוד, כיצד יש לבצע רצח לאומני בדרך הנכונה, בעיניו.

הסתה 3 מוכן

או בתמונת פרופיל בה מתנחלים מסיתים ותומכים ברוצחים מדומא.

לא קל לחזות מתי הנסיבות בהן פרסום סטטוס ברשת חברתית יביא לאלימות. הרבה יותר קל לעשות זאת בדיעבד, כפי שנעשה באישומים רבים נגד פלסטינים, אז גם אם לא מנסה המדינה לקשר בין פרסום ספציפי לאלימות ספציפית. די שהיה פרסום, ודי שהיתה אווירת אלימות, כדי שמפרסם הסטטוס יהיה אשם. למשל, ב-30 ביוני בשנת 2014, לאחר שנמצאו גופותיהם של שלושה נערים יהודים, התפרסמו שלל סטטוסים אלימים ומסיתים מאלפי חשבונות של משתמשים יהודים ברשת. הנה שלושה לדוגמא:

הסתה 4 מוכן

לכל המפרסמים היה ברור כי מדובר בתקופה רגישה. כמה שעות לאחר הפרסומים הללו יצא מתנחל דתי לשרוף נער פלסטיני. שלושת המשתמשים הללו היו צריכים לתת את הדין על הסתה. במקום זאת שניים מהם לא נחקרו ולא נשפטו, ואילו השלישית מונתה לשרת המשפטים. הפוסט של שקד זכה -ל4,950 לייקים ו-1124 שיתופים. לעומתה, פלסטינים נשלחים למאסר על פוסטים שזוכים למספר חד ספרתי של לייקים, אשר לא מתקרבים לקריאה לשרוף יהודים, או לקריאה להרוג יהודים באשר הם כמו שנכתב בפוסט של שקד. שרת המשפטים זיהתה, כנראה, את פוטנציאל ההסתה בפוסט שלה, ולאחר הרצח מחקה אותו, אולי בנסיון לטשטש את מעורבותה בהסתה הבוטה הזו.

הבעיה חמורה יותר כמובן כאשר אנחנו מדברים על מנהיגי ציבור. ב-23 ביולי 2012 השרים דהיום מירי רגב, דני דנון, ויריב לוין, הסיתו נגד מבקשי מקלט בהפגנה בדרום תל-אביב. מול ההמון המשולהב שרת התרבות הנוכחית אמרה אז כי "מבקשי המקלט הם סרטן בגוף שלנו". אחר-כך שיקרה וטענה כי אמרה שהתופעה דומה לסרטן. דקות אחרי ההפגנה יצא המון משולהב לפגוע במבקשי מקלט וחנויות בבעלותם. איש מחברי הכנסת האלה לא נחקר. לעומת זאת, לבית המשפט לא היתה בעיה לשלוח את ראאד סלאח למאסר בעוון הסתה בעקבות דרשה שנשא, למשך חודשים ארוכים.

קצרה היריעה מלהכיל את עומק ההסתה הימנית ורוחבה, מקמפיינים של שנאה, עד תמיכה מפורשת במשטר הנאצי. כל יום. זה, למשל, סטטוס מהיום שנכתב כתגובה לפוסט שפורסם בפייסבוק על השופטת במשפט אלאור אזריה. סבג, מסתבר, הוא תומך נלהב של תאי גזים ודורש לטבוח בני אדם האוחזים בדעה פוליטית איתה הוא אינו מסכים:

הסתה 5 מוכן

הסכנה בעיני המתבונן

כפי שהראינו כאן, הפער במספרי כתבי האישום המוגשים נגד יהודים ואלה המוגשים נגד ערבים לא מסתדר עם המציאות. הסבר אפשרי לפער הזה אפשר למצוא בזהות הלאומית של הפרקליטים המגישים את כתבי האישום הללו, אשר בוחרים לראות בפלסטינים סכנה גדולה הרבה יותר מאשר ממילים קשות יותר הנאמרות על ידי אחיהם היהודים.

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג טען כי אין להרוס בתי מחבלים יהודים כי "השוני עולה על הדמיון בכמה וכמה היבטים, ובעיקר לצורך ענייננו – ביחס הסביבה: גינוי תקיף והחלטי מקיר לקיר במגזר היהודי, מה שאין כן בצד שכנגד".  אז האם ייתכן שאותו רציונל עומד מאחורי הפער כאן?

קודם כל נציין כי מדובר באכיפה פסולה בכל מקרה, אשר מתאימה אולי לאדם כמו סולברג המתגורר בהתנחלות שעצם קיומה מביעה עמדה מובהקת לגבי מקומם של הפלסטינים במרחב, אך איננה מתאימה למדינה דמוקרטית. שנית, ברור שמדובר בשקר, כפי שראינו לעיל. עשרות אלפים, לכל הפחות, תומכים ברצח ערבים, ותומכים ברצח שמאלנים. הספר "תורת המלך", שזכה לתמיכה רבנית, קורא לרצוח תינוקות פלסטינים. אישי ציבור רבים קוראים להוצאה להורג של פלסטינים ללא משפט. האם בכל זאת ניתן לומר שהסתה פלסטינית מסוכנת יותר מכיוון שפלסטינים מבצעים יותר פיגועים?

התשובה לכך היא שלילית. דת וגזע אינן לב העניין כאן. דעות פוליטיות, חינוך, ומגדר, הם דברים שמשפיעים הרבה יותר. רובם המכריע של הטרוריסטים היהודים הם גברים. פוליטית, אפשר לשייך אותם למחנה הימין, וכולם גם דתיים או מסורתיים שלמדו במוסדות חינוך אמוניים. האם ראוי לסמן את כל הקבוצה הזו, של גברים יהודים מסורתיים ודתיים המצביעים לימין, ככזו הראויה לאכיפה נוקשה בנושאי הסתה?

אין בכוונתנו לטעון כי יש להקים מחנות מעצר, מהסוג המבוקש על משתמשי הרשתות החברתיות מהימין, לעשרות אלפי מסיתים יהודים ברשת. זה לא עניין לבתי המשפט אלא לבתי הספר. אנחנו מבקשים לומר כי האכיפה הגזענית הבוטה חייבת להיפסק, וכי האחראים לה צריכים לעשות חשבון נפש אמיתי ועמוק, עדיף בחשכת בתיהם ולא כמשרתי ציבור.

תגובות: "הפרקליטות היא עיוורת צבעים"

יו״ר הרשימה המשותפת, ח״כ איימן עודה הגיב לממצאים: "הנתונים קשים אך לא מפתיעים. רשויות אכיפת החוק מסמנות מראש את האזרחים הערבים כאויבים שיש להגן מפניהם ולא כאזרחים שיש להגן עליהם. אנו רואים היום יותר ויותר לגיטימציה לאמירות גזעניות ואף להסתה לאלימות כאשר היא מופנית כלפי ערבים. אך כשההסתה מקורה גם בראש הממשלה ובשרים, מובן מדוע גם חלקים בציבור וגם רשויות המדינה מתיישרות בהתאם".

בתגובה לכתבה הקודמת, טען השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, כי האכיפה הגזענית בנושא הסתה היא לא באחריות המשטרה, אלא, לצערו, באחריות משרד המשפטים. במובן מסויים הוא צודק, ולמרות שהמשטרה בבירור אוכפת את החוק בצורה גזענית, היא אכן עצרה יהודים חשודים בעבירות הסתה, אך משרד המשפטים לא הגיש נגדם כתבי אישום, בעוד שנגד פלסטינים הוגשו בכמעט מחצית מהמעצרים.

לעומת זאת ממשרד המשפטים נמסר לנו כי נתוני המשטרה לא מדוייקים, ושהפרקלטות הגישה שלושה כתבי אישום נגד יהודים בעבירות הסתה השנה. לגבי הטענה הברורה הנובעת מהנתונים לאכיפה גזענית נאמר שם: "ככלל, מדיניות האכיפה ביחס לעבירות המשיקות לחופש הביטוי הינה מדיניות זהירה. עם זאת, עבירות ההסתה לאלימות ולגזענות פגיעתן רעה, והפרקליטות מובילה שורה של מהלכים במאבק נגד תופעה מכוערת ומסוכנת זו. הפרקליטות היא עיוורת צבעים, וככלל, הגשת כתבי אישום בעבירות הסתה, ככל כתב אישום אחר, נעשית בהתאם לתשתית הראייתית והמשפטית שגובשה, ללא כל קשר ללאום או למוצאו של החשוד".

אשרי המאמין.

[הפוסט עודכן ותוקן מעט ביום 20.9 בשעה 14:20]

> אלאור אזריה צריך לדרוש הגנה מן הצדק

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf