newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך הופך משרד האוצר למונופול ששולט במשרדי הממשלה

תחת שם הקוד "תחרות" פועל האוצר כדי לשנות את מבנה המשק. מנגנונים כמו חוק ההסדרים, כלל ההוצאה וה"נומרטור" החדש מאפשרים לאוצר לשלוט במשרדי הממשלה ולצמצם את ההוצאה הציבורית לטובת ההון הפרטי

מאת:

כותב אורח: דותן לשם

מי שבוחן את מראית העין של הדמוקרטיה בישראל יכול למצוא כמה שלטי ניאון בוהקים בתחום החקיקה הכלכלית שעוזרים להעלים גם את המראית הזאת. שני כלים ותיקים ומוכרים הם "חוק ההסדרים" ו"כלל ההוצאה". השלישי, גימיק חדש מבית היוצר של נערי האוצר שצפוי להיכנס לחיינו הוא "הנומרטור", מנגנון מעקב אחרי התחייבויות עתידיות של משרדי הממשלה.

מה הבעיה בכל אחד מאלה? מה כל כך לא דמוקרטי פה? טוב ששאלתם.

החל מ-1985 שולט אגף התקציבים באוצר בכלכלה שלנו באמצעות חקיקת חירום הידועה בכינויה "חוק ההסדרים". באמצעות חוק זה מושעים חוקים של הכנסת כמו דיור ציבורי, השקעה באנרגיות מתחדשות, יום חינוך ארוך וכדומה. ביטול חוקים אלה באמצעות חוק ההסדרים הוא חלק מן הפרויקט של פירוק מדינת הרווחה, שהציבה הגנות על חיינו מפני כוחות השוק.

לצד פעולת הפירוק הזאת משתמש האוצר בחקיקת החירום על מנת להציג שינויים גורפים במבנה המשק, שעיקרם הסרת ההגנות שסיפקה המדינה על חיי אזרחיה העניים מפני כוחות השוק. בקיצור, פעולות המקודמות תחת שם הקוד "תחרות" מן הסוג החביב על הגורואים גיא רולניק וירון זליכה, שחרדתם לדמוקרטיה בישראל נעלמת כל עוד עקיפת הכנסת מקדמת את מטרותיהם.

כלי נוסף שבאמצעותו אגף התקציבים נוטל לעצמו את סמכויות הרשות המחוקקת הוא "כלל ההוצאה", שחוקק ב-2004. מאז הוא מתפקד כאבן הראשה בעשור הצנע החברתי מבית נתניהו וזליכה (שוועדת טרכטנברג, יש להזכיר, תמכה בהשארתו). "כלל ההוצאה" מנטרל את הכנסת כגוף הקובע את אופי הכלכלה בישראל (ראו סרטון). הכלל כופה את ירידת שיעור ההוצאות החברתיות בתוצר, וגוזר מסירת עוד ועוד חלקים מחיינו (כגון חינוך, בריאות, דיור ופנסיה), שסופקו בעבר לכלל האזרחים על ידי המגזר הציבורי, לידי כוחות השוק הפרטי. שוב, זו המדיניות לה מטיפים זליכה ורולניק מזה למעלה מעשור.

את התוצאות ניתן לראות בגרף של מכון שורש. עיבוד הנתונים בגרף למספרים מלמד שכתוצאה מאותו כלל לא דמוקרטי הצליחו נתניהו וזליכה, בעידודו של רולניק, להעלים מתקציב המדינה 130 מיליארד ש"ח הוצאות חברתיות, שחסרים בתקציב 2015. מדובר על כ-4,500 ש"ח הוצאה למשק בית בחודש (!) – על בריאות, חינוך, דיור ציבורי, תחבורה ציבורית באנרגיה ירוקה, קצבאות זקנה וילדים מכבדות ועוד.

לאן הלכו אותם 130 מיליארד ש"ח? לכיסי העשירים ובעלי ההון, שבמקום לשלם אותם כמסים שישפרו את רווחת חיי כלל האזרחים, משקיעים אותם בין היתר בבועת הנדל"ן, ההשקעה החביבה על בני המעמד העליון בישראל מאז שהתשואה על השקעות פיננסיות "רגילות" התאפסה.

התוצאה של כל זה היא שחיקת התקציב. ליבת החקיקה של הכנסת, התקציב השנתי, הפכה לקרב קבצנים על הסטת שאריות מכיס זה או אחר תוך שיסוי הקבוצות השונות בחברה הישראלית אלה באלה. ישבו החרדים בקואליציה – ינדדו אחוז או שניים מהתקציב למימון מוסדותיהם. ישבו יש עתיד – ההפך. ישב הבית היהודי – תקציב החטיבה להתיישבות יתנפח. וכן הלאה. הכל בגבולות הצרים שהכתיב לנו כלל ההוצאה.

אבל תאוות השלטון של החברים היקרים מאגף התקציבים לא יודעת שובע. עכשיו הם רוצים ליטול מהכנסת גם את כבשת הרש של האפשרות לשחק בשאריות. זאת על ידי "ניהול מיקרו" של כל חקיקה וחקיקה באמצעות הגימיק החדש: "נומרטור". כיצד? באמצעות חקיקת החירום בשם חוק ההסדרים.

כפי שמתואר בכלכליסט, מדובר למעשה במערכת ממוחשבת שיושבת במשרד האוצר ומנהלת מעקב מתמשך אחרי כל הוצאה והתחייבות של משרדי הממשלה, ונותנת בידי אגף התקציבים כח להתערב בכל החלטה של הכנסת והממשלה להן השלכות תקציביות כלשהן עד כדי פסילתן. מה מקור הכח? כי אין תקציב לממן את ההוצאה. מדוע אין תקציב? כי כלל ההוצאה אינו מאפשר הגדלת התקציב.

כמו בעוד ועוד תחומים של חיינו בעת האחרונה, המשטר נהיה סמכותני יותר ויותר תוך זלזול בוטה במראית עין של דמוקרטיה. בחסות ההסוואה של העיסוק הבלתי פוסק בסיפור הגז – חביבם של רולניק וזליכה – משרד האוצר ממשיך לדהור כמונופול מוחלט, שעולה לנו הון, ומעשיר מעטים.

ד”ר דותן לשם הוא מרצה בחוג לרעיון מדיני וממשל באוניברסיטת חיפה. ניתן לעקוב אחר כתיבתו על ענייני כלכלה בדף הפייסבוק שלו.

> בישראל עובדים יותר, לומדים יותר והמשפחה נותרת ריקה מתוכן

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf