newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מת ג'ילבר נקאש, יהודי תוניסאי שנאבק נגד הציונות

נקאש היה פעיל פוליטי נגד הדיקטטורה בתוניסיה וישב בכלא עשר שנים. הוא נודע גם בזכות ההתנגדות לישראל והקריאה שלו להבחין בין היהדות לציונות. נקאש היה "אחד מסמלי השחרור הלאומי", ספד לו הנשיא קייס סעיד

מאת:

תוניסיה איבדה את הוגה הדעות השמאלי ג'ילבר נקאש, הנחשב לאחד המתנגדים הבולטים למשטרים של בורגיבה ובן עלי (חביב בורגיבה וזיד בן עלי, הנשיאים הרודניים של תוניסיה – המתרגם), מעבר למחויבותו המוחלטת לזכויות אדם וההתנגדות שלו לישראל, והקריאה שלו להבחין בין הדת היהודית ובין התנועה הציונית.

העיד בוועדת האמת והכבוד על העינויים שעבר בכלא. ג'ילבר נקאש

העיד בוועדת האמת והכבוד על העינויים שעבר בכלא. ג'ילבר נקאש

ג'ילבר נקאש נפטר ביום שבת בגיל 81, כפי שאישר בנו סלים. הבן אמר שאביו סבל בגלל עמדותיו נגד המשטרים הרודניים ונגד ישראל.

נקאש נולד בשנת 1939 בבירה תוניס, לזוג הורים יהודים. הוא השלים את לימודיו בצרפת, ואחרי שובו לתוניס, הצטרף לתנועת "פרספקטיב", שסטודנטים תוניסאים, שהיו שייכים לזרמים מרקסיסטיים ולאומיים שונים, הקימו בפאריז.

בגלל פעילותו הפוליטית, הוא נדון למאסר לתקופה של 14 שנים, שבמהלכם עבר סדרת עינויים על ידי משטרו של חביב בורגיבה. הוא שוחרר ממאסר אחרי עשר שנים, אבל נשאר תחת מעקב ומעצר בית.

הוא סבל מעינויים ומפגיעות גם תחת שלטונו של זין עבאדין בן עלי, לפני שהוגלה לצרפת, שם נשאר עד לפרוץ המהפכה שהביאה להדחתו של בן עלי בשנת 2011.

נקאש ניצל את שהותו הארוכה בכלא כדי לכתוב את ספרו הראשון, "הקריסטל", שעל העטיפה שלו הופיעה חפיסה של סיגריות "קריסטל" מתוצרת תוניסיה.

בשנת 2016 קיימה ועדת האמת והכבוד ישיבה פומבית של קורבנות העינויים, ובמהלכה העיד נקאש על העינויים והדיכוי שסבל מהם בזמן שלטונם של בורגיבה ובן עלי.

נקאש היה מרקסיסט ונודע בעמדתו נגד ישראל והציונות כתנועה קולוניאלית גזענית. הוא גם מתח ביקורת במשך עשרות שנים על הפגיעות המתמשכות של מדינת הכיבוש נגד הפלסטינים, וקרא להבחין בין הדת היהודית ובין התנועה הציונית, מה שהוביל את ישראל להוקיע אותו כאנטישמי.

הדרג הפוליטי בתוניסיה הביע אבל על מותו של נקאש. הנשיא קייס סעיד אמר שנקאש הוא "אחד מסמלי השחרור הלאומי ואף אחד מסמלי שחרור בני האדם כולם, (הוא) אחד הלוחמים הנאמנים שהאמינו בעקרונות השחרור והצדק ונאבקו למענם עד נשימתו האחרונה".

הנשיא הדגיש שעם מותו של נקאש תוניסיה איבדה את "אחד האנשים שלא ויתרו, דבקו והתעקשו חרף אפלת הכלא שם איבדו שנים ארוכות מנעוריהם וחרף השלשלאות שפצעו את ידיהם, והם לא נשברו בנחישותם, ברצונם ובמסירותם".

תנועת "אל נהדה" (המפלגה  האסלאמית – המתרגם) מסרה שתוניסיה "איבדה את אחד הלוחמים למען החירויות וזכויות האדם במשך עשרות בשנים, ודמות לאומית שהיתה חלוצה בהתמודדות עם הרודנות והעריצות, למען ניצחון החירות, הצדק החברתי וההתנגדות לציונות".

הנשיא לשעבר מנסף אלמרזוקי כתב: "נפטר היום האדון ג'ילבר נקאש שהכרתיו במהלך שנות השמונים. איחדו בינינו אותם ערכים של השמאל החברתי ותנועת זכויות האדם, והוא היה גם בין הבודדים שהעזו לפרסם כמה מספרי בצרפתית. לאחר מכן הפרידו בינינו מחלוקות אידיאולוגיות סביב העמדה כלפי האיסלאמים, אולם מעולם לא חדלתי מהכבוד שרחשתי ללאומיות שלו, ולנאמנות ולדבקות שלו בעקרונות שלאורם הלך בשנות הכלא הארוכות, הדיכוי והבידוד החברתי, שלא לדבר על הגזענות והאפליה שסבל מהן בגלל דתו היהודית. היה שלום איש מובחר וכל תנחומי וידידותי למשפחתו כולה".

מפלגת הזרם הדמוקרטי (סוציאל דמוקרטית – המתרגם) הודיעה כי חייו של נקאש היו "מלאים בנתינה ומאבק למען החירות, הכבוד והצדק, הוא שילם עליהן בשנים ארוכות מנעוריו באפלת הכלא והרודנות, והיה המאושר באדם כאשר פרצה המהפכה והוא האמין בה עד לשד עצמותיו והגן בנחישות על עקרונותיה בזירות שונות".

המאמר פורסם במקור ב"אלקודס אלערבי". תרגם מערבית: מירון רפופורט

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf