newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משרד החינוך קורץ ל"פוסט אמת" בהתייחסות למשבר האקלים

תגובת משרד החינוך לחשיפה כי תוכנית לימודי הגיאוגרפיה בנושא האנרגיה מבוססת על סרטונים של נובל אנרג'י מלמדת הרבה על גישתו. נראה כי במשרד תומכים בעמדה שמשבר האקלים אינו מציאות איומה שרק תלך ותחריף, אלא רק "אמת" סוביקטיבית אחת מיני רבות

מאת:

בכתבה ב"הארץ" מיום שישי שעבר, מגלה לי ירון לקוראים שתוכנית הלימודים בגיאוגרפיה בנושא אנרגיה מבוססת כולה על סרטונים של חברת האנרגיה נובל אנרג'י, קונגלומרט בינלאומי, שהוא וחברות ענק נוספות הם בין האחראים העיקריים לזיהום כדור הארץ שמחולל את משבר האקלים כיום.

כמה ימים קודם לכן נחשף ב"שקוף" כי משרד החינוך רכש בכסף ציבורי לומדות, שהוצגו לעשרות אלפי תלמידים, והציגו טיעונים חד צדדיים בשבחי הגז – ללא אזכור הנזקים מהתעשייה ולחלקה בהחרפת משבר האקלים.

אילוסטרציה: Marco Verch, CC BY 2.0

משרד החינוך לא נוקט עמדה (אילוסטרציה: Marco Verch, CC BY 2.0)

לא מפתיע שמשרד החינוך נוקט הלכה למעשה צד בדיון אולי החשוב ביותר של המאה ה-21. מה שבכל זאת הפתיעה אותי לרעה היתה תגובת המשרד לדיווח.

המשרד מסר בתגובה לכתבתה של לי ירון כי "חלק מהפעילויות המוצגות באתר עברו תהליך אישור ממושך, הכולל ייעוץ מדעי מאוניברסיטת תל אביב וייעוץ פדגוגי. במסגרת הפעילויות מוצג דיון על היתרונות והחסרונות של הגז הטבעי, כדי להציג בפני התלמידים את השוני בין העמדות הקיימות בנושא, ולאפשר להם לפתח חשיבה ביקורתית בסוגיות אלו. משרד החינוך רואה חשיבות עצומה בהתאמת תוכניות הלימודים למציאות המשתנה". תגובה דומה בעניין הייעוץ נמסרה גם ל"שקוף".

בהמשך, יש לומר, משרד החינוך עידכן את תגובתו ומסר כי "ילמד את הדו"ח החדש (של ועדת המומחים של האו"ם) ויעדכן את תוכנית הלימודים בהתאם לממצאיו". אך ההגיון המנחה את התגובה המקורית והמילים שנבחרו להביע אותו מלמדים הרבה מאוד על הגישה.

ראשית, משרד החינוך אומר לנו שאין כאן נקיטת עמדה, חלילה, אלא תהליך מקצועי יסודי. אבל מה זה אומר "אישור ממושך"? שהמשרד לא הבין מהי האמת לאמיתה והלך לקבל עמדות לכאן ולכאן בנוגע לעמדותיה של נובל אנרג'י? ו"ייעוץ מדעי" זה אולי מובן, אבל מה זה "ייעוץ פדגוגי" כאן? מה נבדק, עד כמה התכנים יכולים להשפיע על תודעת הילדים כך שישתכנעו שטוב להפיק גז מזהם?

כל המלל הזה נכרך ביחד עם המושג המטעה והמבלבל של "חשיבה ביקורתית" ב"מציאות משתנה". המילים הרדודות האלה הן הלכה למעשה קריצה ל"פוסט אמת", כלומר לכך שאין אמת מוחלטת, וצריך להמשיך לבדוק. מאחוריהן מסתתרת המציאות, שבה קול זעקתם של עשרות מיליוני אנשים בכדור הארץ שנשרף ונשטף בהצפות מול עינינו, שקול לסוגיית רווחי חברות האנרגיה.

ה"פוסט אמת" קיים כאן כבר שנים רבות בסוגיית האקלים. לצד הקונצנזוס הכמעט מלא של המדענים, שמזעיקים את תשומת לבו של העולם להתחממות הגלובלית והשלכותיה הקשות עם הוכחות מוצקות, תמיד היה מיעוט של "מדענים" ולוביסטים מטעם חברות הפקת האנרגיה שמנסים לחבל בדיון.

באתר משרד החינוך עצמו היה כתוב עד לא מזמן כי "בסוגיית התחממות כדור הארץ אין תמימות דעים בקהילה המדעית", ומוצגת דעת המיעוט שטוענת כי משבר האקלים הוא תהליך טבעי. כעת, ככל הנראה לנוכח הביקורת, הטקסט שונה.

התפיסה שלפיה יש יותר מאמת אחת במצבים אוביקטיביים, והסוביקט יכול – ומותר לו – לבחור בין אפשרויות שונות, היא אחת הצרות הצרורות של השיח במאה שלנו. כדור הארץ הוא עגול או אולי שטוח? אפשר "להאמין" בתיאוריית האבולוציה של דרווין או בפרק א' בבראשית? האם הקורונה היא מחלה איומה או סתם עוד צורה של שפעת? וכן הלאה, עד אין סוף.

אלה דיונים של מסיבת התה בארה"ב, של הימין המשיחי בארץ, ושל כל צורות הפונדמנטליזם בעולם. זו נסיגה לשיח קדם מדעי, עם קריצה לכל מיני תיאוריות חסרות בסיס שלרוב משרתות אינטרסים חיצוניים. במובנים האלה, אין דבר כזה, "מציאות משתנה".

בתוך המציאות האוביקטיבית, הבלתי ניתנת להפרכה, יכולות להיות – ועדיף שיהיו – כמה אפשרויות ואלטרנטיבות שבני האדם בסופו של דבר יכריעו ביניהן. אבל אין כבר ספק שאנחנו נמצאים במדרון שמוביל לאבדון. ככל שעדיין קיים ערעור על עצם קיומה של המציאות האוביקטיבית, כך גדל הסיכון שנתעורר מאוחר מדי, ולא נוכל לתקן את הנזק שלו גרמנו ביחס לטבע.

קיים הבדל עצום בין "חשיבה ביקורתית" (כפי שמשרד החינוך משתמש במושג) לבין ביקורת המציאות. חשיבה ביקורתית משמעה שיש הרבה אפשרויות להבין את המציאות האוביקטיבית; שלכל אחד יש זכות לדעה משלו, ללא קשר למדדים אוביקטיביים במדעים ולמה שעינינו רואות במציאות.

לעומת זאת, ביקורת המציאות היא מודל עבודה מעמיק יותר, שמשמעו ערעור על היסודות שמנחים את הבנת המציאות על ידי בני אדם, שמונחית על ידי ערכים, תפיסות עולם סוביקטיביות, יחסי כוח וכדומה. הערעור הוא לא על המציאות עצמה, אלא על פירושה – מה נאמר במפורש ומה לא.

לדוגמה, ביקורת המציאות במקרה של התוכנית ללימודי גיאוגרפיה תעורר שאלות ביקורתיות כמו: מדוע זה קורה? מי עומדים מאחורי ההחלטה? האם זה מקרי? מה ההבדל בין תיאוריות קונספירציה לבין תפיסת עולם ומדיניות שתומכת בחברות ענק מזהמות? ובמיוחד: מהם הפתרונות האפשריים?

הפרדיגמות של המדע משתנות כל הזמן. חלק מעבודת המחקר הוא לשאול שאלות בנדון. אבל אין בכך כדי לערער על המציאות האוביקטיבית שהוכחה כנכונה.

ד"ר מרסלו מנחם וקסלר הוא מרצה בסמינר הקיבוצים, ויועץ לארגונים בנושאי חינוך לילדים, נוער וקהילות מוחלשות ובסיכון בארץ ובעולם

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
משפחה בכפר ולאג'ה עומדת ליד הריסות ביתה (צילום: דהרמה מעורבת חברתית)

משפחה בכפר ולאג'ה עומדת ליד הריסות ביתה (צילום: דהרמה מעורבת חברתית)

כאלף תושבי ולאג'ה בסכנת גירוש מירושלים

בחמש השנים האחרונות הרסו הרשויות כ-30 בתים בכפר. בלי תוכנית מתאר ומול אכיפה אגרסיבית, המשפחות בינתיים מצטופפות או עוזבות. החודש יתקיים דיון בעליון, שצפוי להכריע אם לאפשר למדינה להרוס עשרות בתים נוספים במקום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf