מעצרו של נדאל בדארנה: "האם סאטירה מותרת רק ליהודים?"

"מי מחליט מהי קומדיה?" הקומיקאי נדאל בדארנה (באדיבות המצולם)

"מעודתש אעידהא" ("אני לא אעשה את זה שוב"), כתב הקומיקאי נדאל בדארנה בעמוד הפייסבוק שלו לאחר שחרורו אתמול (יום שלישי), והכריז שזה יהיה שם המופע הבא שלו, שיעלה בחודש הבא.

בשבועות האחרונים בדארנה נמצא תחת מתקפה, בעקבות פוסט בחשבון האינסטגרם של "הצינור" שבו הוצגו קטעים ממופעים שלו, ובהם התייחס באופן סאטירי לנושאים הקשורים למלחמה, ל-7 באוקטובר ולחטופים. קמפיין ההסתה הוביל להתערבות המשטרה ולמניעת מופעיו של בדארנה.

>> אזרחים ערבים חושבים על הגירה: "מוכיחים לנו שאין לנו כאן עתיד"

במשך כשבועיים ניסתה המשטרה למנוע מבדארנה לקיים את המופע הקומי שלו, תוך שהיא מאיימת על אולמות בחיפה ובאזורים נוספים בשלילת הרישיון שלהם ובצעדים נוספים אם יארחו את המופע. גם כאשר מצא בדארנה אולם בנצרת שהסכים לארחו, איימו עליו אישית שלא לקיים את המופע. בעקבות זאת, בדארנה הודיע כי החליט לדחות גם את המופע בנצרת, ואמר שמצער שניסיונות כאלה מונעים מאנשים לצחוק ופוגעים באמנות.

ביום שני בערב נעצר בדארנה בביתו בחיפה, נחקר במשך שעות ולאחר מכן שוחרר. "הדבר המוזר הוא שהמשטרה דיברה איתי באותו יום וזימנה אותי לחקירה בתחנת משגב, והסכמתי להגיע", אומר בדארנה, "ואז מישהו החליט לעצור אותי בצורה כזו – אזיקים, בריונות, מעצר בכוח והמתנה של שעות במהלך החקירה בתואנה שאני מסכן את שלום הציבור. איזה שלום ציבור אני עלול לסכן? בחקירה נשאלתי על תכני המופעים שלי ועל נושאים נוספים. אני שואל – מה הגבול של הקומדיה? ומי מחליט מהי קומדיה?"

פרק נוסף ברדיפה הפוליטית

בתגובה על מעצרו של בדארנה, מגיבים פלסטינים כתבו ברשתות: "מדוע אם כך לא נעצרים המשתתפים בתוכנית 'ארץ נהדרת', שגם הם מתייחסים לנושא החטופים ולמשפחותיהם וצוחקים על הכל? האם הסאטירה מותרת רק ליהודים?". ח"כ אחמד טיבי הזכיר בעקבות המעצר כי בדארנה "לא קרא לשרוף פלסטינים בבנזין כמו עופר לוי, ולא השתמש בקריאות לרצח עם כפי שעשו לא מעט אמנים ישראלים לאחרונה. הוא פשוט התבדח. הומור שחור. ההופעות שלו נמנעו על ידי משטרת ישראל שלא מטפלת במעשי הרצח הרבים, אבל מטפלת בהצגות של קומיקאי ערבי".

"מעצרו של נידאל בדארנה הוא פרק נוסף ברדיפה הפוליטית של פלסטינים אזרחי ישראל באמצעות החוק הפלילי", אומרת עו"ד הדיל אבו סאלח ממרכז עדאלה, שייצגה את בדארנה. "לאחר שהמשטרה פעלה לביטול מופעיו של נדאל בשבועיים האחרונים בחיפה ובנצרת, היא החריפה את ניסיונות ההשתקה ורדפה את נדאל עד למעצרו כדי לרצות קבוצות ימין קיצוניות, שהובילו קמפיין הסתה נרחב נגדו בשבועות האחרונים.

"ההאשמות שהופנו נגד נדאל ריקות מתוכן, והמשטרה משתמשת בהן באופן נרחב מאז 7 באוקטובר כדי להרתיע ולהשתיק דעות. עבירות כמו 'הפרת הסדר הציבורי', או 'פגיעה בשלום הציבור', הפכו כלי להצדקת מעצרים שרירותיים ולעקיפת הדרישה לקבלת אישור מהפרקליטות לפני חקירה בעבירות שקשורות לחופש הביטוי. נדאל נעצר בביתו ונחקר על תכנים שפורסמו ברשתות החברתיות לפני זמן רב – מבלי שאף אחד ממרכיבי העבירה המיוחסת לו התקיים באופן שמצדיק את מעצרו בצורה כזו".

עו"ד אבו סאלח מדגישה כי הרדיפה נגד בדארנה היא חלק ממסע הרדיפה הפוליטית המופעל נגד כל פלסטיני מאז תחילת המלחמה: "תיעדנו מעל 200 כתבי אישום שהוגשו על עבירות הקשורות לחופש הביטוי מאז 7 באוקטובר, נוסף למאות מעצרים שרירותיים ובלתי חוקיים".

בשנים האחרונות הצטמצם משמעותית מרחב החופש התרבותי של הפלסטינים בישראל. נשללו תקציבים מתיאטראות, ואמנים נתקלו בניסיונות למנוע מהם להציג את יצירותיהם. אחד המקרים הבולטים היה הסרט "ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי, שבית המשפט אסר על הקרנתו והורה להחרים את עותקיו. הזמרת דלאל אבו אמנה, שנעצרה והוטרדה בתחילת המלחמה, עזבה את הארץ ומתגוררת כעת בארה"ב.

הזמרת דלאל אבו אמנה (באדיבות המצולמת)

האשמה: תמיכה בילדי עזה

אתמול חשפה הזמרת אמל מורקוס כי הוחלט לבטל את השתתפותה בפאנל תרבותי בעכו. "ביום שני בערב נמסר לי כי השתתפותי בפאנל תרבותי בעכו בוטלה, בטענה שהתקבלו מסרים ושיחות מגורמי ימין בעיר המתנגדים להשתתפותי באירוע. זאת לאחר שהופצו סרטונים של שיריי, בטענה שהם 'תומכים בילדי עזה', כפי שנאמר לי בשיחת הביטול".

לדברי מורקוס, "הפאנל היה מתוכנן ליום שלישי, 25 בפברואר, במסגרת ערב תרבותי משותף לקהל הערבי והיהודי בעכו, שאורגן על ידי קבוצה יהודית-ערבית בשם קשת. נודע לי כי הוחלט להעביר את האירוע לאולם אחר, אך גם שם הופעל לחץ עד שהוחלט לבטל את השתתפותי, מחשש לתגובות הימין".

מורקוס התייחסה למקרים נוספים: "לפני שנה, מסיבות דומות, בוטלה השתתפותי באירוע של ארגון יהודי-ערבי בנצרת, ונמנע ממני להשתתף בתוכניות נוספות בטענה שיצירותיי הלאומיות מעוררות ביקורת. גם במכללה שאני מלמדת בה בצפון, הוקטן מספר השיעורים שלי כי סטודנטית סירבה שאלמד אותה. לא דיברתי על כך בעבר כי זה נראה לי אבסורדי לדבר על נושאים כאלה, חמורים ככל שיהיו, בעוד המלחמה נמשכת ואנשים ממשיכים לשלם בחייהם.

"בעוד שירים ישראליים המוחים נגד הפשיזם כמעט ואינם קיימים, השירה שלנו מלאה בשירי מחאה, עמידה איתנה וקריאה לחירות".

הזמרת אמל מורקוס בהפגנת האמנים הפלסטינים בחיפה, ב-8 באוגוסט 2020 (צילום: סמאח סלאימה)

במהלך המלחמה בעזה, נשמעה פעמים רבות בקרב האזרחים הפלסטינים בישראל האמירה: "התור שלנו עוד יגיע"; כעת התחושה היא שזה כבר קורה. באותו היום שבו נעצר בדארנה, נעצר גם מזכ"ל הוועד המרכזי של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית), פאדי אבו יונס, ששוחרר בהמשך היום. במקביל, נפתח קמפיין הסתה נגד העיתונאי סעיד חסנין בעקבות ראיון שהעניק לערוץ פלסטיני, שבו אמר כי חמאס נהגה באנושיות כלפי החטופים במהלך שחרורם.

חסנין השתמש במונח "צבא האויב" בהתייחס לצבא הישראלי – המונח הרווח בתקשורת הפלסטינית – מה שהוביל למסע הסתה רחב היקף נגדו. אך ההשלכות לא הסתיימו בכך: נשללה ממנו תעודת העיתונות הממשלתית, תחנת הרדיו "א-נאס" פיטרה אותו, וגם קבוצת איחוד בני סכנין נאלצה להפסיק את העסקתו ככרוז בהתנדבות. הלילה (יום שלישי) המשטרה פשטה על ביתו ועצרה אותו. בהודעת המשטרה נאמר כי "לאחר איסוף ממצאים ובחינתם יחד עם הגורמים הרלוונטיים הוחלט כי יש בדברים שאמר חשד לעבירת הסתה".

"אנחנו לא על ספסל הנאשמים – אנחנו המאשימים!" כך הגיב יו"ר ועדת המעקב העליונה, מוחמד ברכה, על ההתפתחויות האחרונות. "הצעדים הדרקוניים הללו הם ניסיון לכפות עלינו את השפה המכוערת של המשטר, לחסום את רגשותינו, לשלול את הנרטיב שלנו ואת זהותנו הלאומית. מדובר בהמשך ישיר של מדיניות האפליה הגזענית נגד האזרחים הפלסטינים מאז הנכבה, שהפכה לפשיסטית וברוטלית במיוחד מאז תחילת המלחמה והגירוש ההמוני שישראל מבצעת בעזה ובגדה המערבית".

ברכה הדגיש כי התגובה לכל זה מחייבת אחדות לאומית ופעולה משותפת: "עלינו להיות דרוכים מול ההסתה הישירה. המאבק צריך להתנהל גם בזירה הפוליטית, התקשורתית והציבורית, ובמקביל, יש לפעול בזירה הבינלאומית כדי למנוע מהממשלה, שרואה בעצם קיומנו בעיה, לבודד אותנו ולפגוע בזכויותינו".

בדארנה מסכים עם ברכה בנוגע לחשיבות הפעולה המאורגנת נגד מסעות ההסתה: "אם לא נפעל באופן מאורגן ומאוחד, נישאר מבודדים – כל אחד בנפרד. כל יום הם יכולים לרדוף אמן או אדם אחר, ובכל פעם בתירוץ אחר.

"אם לא נפעל ברצינות ובאופן מאוחד, באמצעות תנועה תרבותית וחברתית רחבה שתכלול את ההנהגה ואת הציבור כולו – ולא רק קבוצת אינטלקטואלים ואמנים – הרדיפות האלו רק יתגברו. ההשתוללות הזו לא התחילה ב-7 באוקטובר, והיא גם לא תיגמר כאן אם לא נשים לה סוף. אם היינו מתארגנים כקבוצה כבר בהתחלה, לא היינו מגיעים למצב הזה. עכשיו יש מחשבה לארגן מפגש ראשוני לדיון ולהחלפת רעיונות, ולהזמין אליו אנשים מתחומים שונים".