מסיק 2025: המתנחלים תוקפים – והצבא מסלק את החקלאים
עונת המסיק התחילה לפני פחות משבועיים, וכבר נרשמו עשרות תקיפות נגד מוסקים ופעילים שמלווים אותם. "בשנה שעברה באנו לעבוד 15 יום עם כל המשפחה. עכשיו אנחנו מגיעים לעבוד מהר, ליום-יומיים. הם באים להרוג אותנו", מספרים חקלאים
דיווחים על תקריות אלימות מתקבלים מדי יום. מתנחלים מציתים רכב במהלך מסיק בכפר ביתא, ב-10 באוקטובר 2025 (צילום: אבישי מוהר / אקטיבסטילס)
עונת המסיק החלה לפני פחות משבועיים, וכבר נראה שזו אחת השנים האלימות ביותר. במקומות רבים בגדה המערבית הצבא מונע ממוסקים להגיע לאדמותיהם, גם במקומות שבשנה שעברה לא היתה כל בעיה למסוק בהם. במקביל, התקפות המתנחלים מתגברות ומחריפות.
על פי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מתוך 71 מתקפות מתנחלים שתועדו בין 7 ל-13 באוקטובר ברחבי הגדה המערבית, 36 (כ-50%) היו קשורות לעונת המסיק, שנפתחה רשמית ב-9 באוקטובר. מהנתונים עולה כי 27 כפרים סבלו ממתקפות. "התקריות כללו מתקפות על העובדים במסיק, גניבת יבול וציוד המשמש למסיק, והשחתת עצי זית", נכתב בהודעת המשרד.
דיווחים על תקריות אלימות מתקבלים מדי יום. לדוגמה, ב-10 באוקטובר, ביום שבו נפתח קמפיין הסולידריות "זייתון" שמלווה חקלאים, תקפו מתנחלים מלווים בחיילים מוסקים בכפר ביתא, באזור הר קמאס, שהגישה אליו אינה מצריכה תיאום מוקדם עם הצבא. לאחר שהחקלאים סירבו לעזוב, הצבא השתמש נגדם בגז מדמיע ומתנחלים יידו אבנים והיכו מוסקים ועיתונאים. באירוע הוצתו 12 כלי רכב, בהם מכונית של צלם סוכנות הידיעות הצרפתית, ג'אפר אשתייה.
ב-11 באוקטובר גילו חקלאים פלסטינים שנכרתו לפחות 200 עצי זית השייכים לתושבי ח'רבת אבו פלאח ותורמוסעיא. ב-18 באוקטובר, בכפר כובאר שליד רמאללה, חיילים חסמו וירו גז מדמיע על חקלאים ועיתונאים בפאתי השטח הבנוי של הכפר.
התקיפה החמורה ביותר, שגם תועדה בווידאו, היתה בכפר תורמוסעיא ביום ראשון. כמאה מתנחלים תקפו באלות ואבנים מוסקים ופעילים, והציתו כמה כלי רכב. ישראלי רעול פנים ועוטה ציציות היכה את עפאף אבו עוליא, אישה בת 53, בראשה באמצעות אלה, והיא מאושפזת ביחידה לטיפול נמרץ בבית חולים ברמאללה. העיתונאי האמריקאי ג'ספר נתניאל תיעד את התקיפה.
באופן חריג, מפקד מחוז ש"י ניצב משה פינצ'י – שבעבר קבע כי הגנה על ההתיישבות קודמת לאכיפת החוק והסדר באזור ושתחת פיקודו אלימות המתנחלים הגיעה לשיא – כתב בקבוצה פנימית של המשטרה ש"התמונה הדירה שינה מעיני". למרות זאת, עד כה לא בוצעו מעצרים, ומהחקירה שמנהלת המשטרה עולה כי הכוונה היא להתרכז במתנחל הספציפי, ולא במתקפה המאורגנת שזכתה לגיבוי מהרשויות.
אבו עליא סיפרה בראיון מבית החולים, שפורסם ב"מידל איסט איי": "חשבתי שזהו, שאני הולכת למות. הם היכו אותי בכל מקום".
ל"שיחה מקומית" היא סיפרה על התקיפה ממיטתה בבית החולים ברמאללה: "הספקתי למסוק רק עץ אחד כשמתנחלים החלו להתקרב מהמאחז הסמוך. השארנו את הרכב של אחי עם הציוד שלנו בתוכו, וברחנו כשהם התקרבו. זמן קצר לאחר מכן, המתנחלים התקרבו לרכב מכיוון אחר, בליווי חיילים ואנשי ביטחון של ההתנחלות. כשחזרנו למכונית כדי לברוח גילינו שהמתנחלים פינצרו את כל הגלגלים. נסענו לקחת את הציוד, אך חיילים שהגיעו עיכבו את אחי וירו גז לעברנו.
"התרחקנו מהם, נחנקתי מגז וישבתי מתחת לעץ לחכות לאחי. לפתע ראיתי מתנחלים רצים לעברי. ניסיתי לברוח, אבל אחד השיג אותי והיכה אותי עם מקל בראש. הם גם יידו אבנים לעבר הצירים שהיו באזור. לאחר מכן שני בני משפחה פינו אותי למרפאה סמוכה ומשם אמבולנס לקח אותי לרמאללה. יש לי חבלות ביד ונזקקתי ל-18 תפרים בראש".
"חשבתי שזהו, שאני הולכת למות". עפאף אבו עוליא, שהוכתה בראשה על ידי מתנחל בעת מסיק בתורמוסעיא, בבית חולים ברמאללה, ב-22 באוקטובר 2025 (צילום: אורן זיו)
נתניאל סיפר ל"שיחה מקומית" כי "נחסמנו על ידי מתנחלים מצד אחד. ניסינו דרך אחרת, והצבא חסם אותנו. יצאתי מהמכונית לדבר עם החיילים. הם כיוונו אליי את הנשקים שלהם. אמרתי להם שאנחנו צריכים עזרה כדי לצאת ושהמתנחלים חוסמים אותנו. הם אמרו שיעזרו ויזיזו את המתנחלים, אבל אז נסעו במהירות והשאירו אותנו לבד עם שני מתנחלים על טרקטורון, אחד מהם חמוש. שתי דקות לאחר מכן הופיעו 100 מתנחלים משום מקום ותקפו אותנו.
"אני בטוח שהחיילים ידעו על המתנחלים שחיכו לתקוף", אומר נתניאל. "הם ידעו שאנחנו צריכים עזרה, והשאירו אותנו לבד. המתקפה נמשכה 20-15 דקות, והצבא לא הגיע. בתקשורת טענו שכוחות ישראליים הגיעו ופיזרו את המתנחלים. זה מעולם לא קרה".
"מתקפה מתואמת, בתמיכת הצבא והמדינה"
ביום שני, יממה אחרי התקיפה, המוסקים חזרו לאדמותיהם, שעל גבעה מול המאחז אור נחמן – היושב בשטח B וחוסם את דרך הגישה הראשית שמחברת בין תורמוסעיא לכפר אל מוע'ייר. המאחז פונה כמה פעמים, אך בכל פעם הוקם מחדש. המוסקים לווו בפעילי יוזמת "זייתון" ובעיתונאים פלסטינים. לאורך הדרך היה ניתן לראות כלי רכב שהוצתו יום קודם לכן.
במקום נכחו גם כוחות צבא ומנהל אזרחי, ככל הנראה בגלל הרעש התקשורתי והעניין הדיפלומטי שעוררה התקיפה, ובגלל שבכפר גרים אזרחים אמריקאים רבים. חיילים אמרו למוסקים כי הם רשאים למסוק עד קו מסוים, כמה מאות מטרים מהמאחז הלא חוקי, ושאלו מדוע הזמינו עיתונאים למקום. החקלאים הסבירו כי כלי התקשורת לא "הוזמנו", אלא הגיעו בגלל התקיפה. גם נוכחות הצבא לא מנעה ממתנחל מוכר, שתועד גם יום קודם לכן במהלך המתקפה, לנסוע במקום ברכב שטח ולצלם את המוסקים.
בשעות הצהריים הגיע למקום שוטר, והוא נסע ליד אותו מתנחל מוכר. השוטר ציין כי הגיע לבחון את ה"תקרית" (התקפת המתנחלים; א"ז). כשנשאל מדוע הוא מגיע עם מתנחל לסייר באזור, השיב שמותר לו לנסוע עם כל אחד. בהמשך הגיע גם צוות מז"פ (זיהוי פלילי) וחוקרים – אף שספק אם ניתן לאסוף ממצאים רלוונטיים יממה וחצי אחרי האירוע. עם זאת, עצם הגעתם היא אירוע נדיר בגדה כשהקורבנות פלסטינים.
נתניאל הגיע גם הוא למקום ודיבר עם השוטרים. לדבריו, "הצילומים של האירוע קיבלו מספיק תשומת לב, ולכן הצבא והמשטרה הגיעו לטעון שהם חוקרים. זיהיתי את החייל שאמר שיעזור לנו ואז עזב, אמרתי לו שהוא השאיר אותי ואת האחרים למות. הוא אמר שראה את הסרטון של מה שקרה והוא מאוד מצטער וזו היתה טעות בתום לב. אני לא מאמין לו לשנייה אחת".
לדברי נתניאל, המשטרה מעולם לא יצרה איתו קשר לפני שחזר למקום התקרית, אך כשהגיע לשם זיהו אותו מהסרטונים וביקשו ממנו למסור עדות. "השיחה (במשטרה ביום שלישי) היתה עוינת. הייתי צריך להזכיר לקצין שכמעט נהרגתי, ושהוא אמור לחקור מי עשה את זה. זה תפס אותו לא מוכן".
בסופו של דבר, "הם היו מוכנים להודות שאדם אחד עבר על החוק, זה שתקף את האישה המבוגרת. אבל היה ברור שהוא לא רוצה להפליל חיילים או אפילו מתנחלים אחרים… הם אפילו שאלו אותי איך אני יודע שמתנחלים ולא ערבים רדפו אחרי. שאלו אם שמעתי עברית. סירבתי לשחק את המשחק הזה. אמרתי להם שהם יודעים בדיוק כמוני שמדובר במתנחלים. הייתי עם פלסטינים שנרדפו והותקפו, זה היה ברור מאוד מי הם היו". נתניאל מדגיש כי לא מדובר בקבוצה קטנה של עבריינים. לדבריו, "זו היתה מתקפה מתואמת, בתמיכת הצבא והמדינה".
אחד המוסקים שחזרו ביום שני לאדמות בתורמוסעיא היה עלי קוק, בן 59, שבבעלותו 80 עצים בני כ-50 שנה, ולחלקם הוא מנוע מלהגיע. בזמן שהפריד זיתים שנמסקו מהעלים ומהענפים, סיפר: "בעבר יכולת להגיע לאדמה שלך. היום לחלק גדול מהאזורים אי אפשר להגיע. אנשים מפחדים. היום עצרו אותי ואמרו שהאזור (שמרוחק כמה מאות מטרים מהמאחז; א"ז) אסור. אין השפלה גדולה יותר מכך שאדם לא יכול להגיע לאדמה שלו, בזמן שהמתנחלים מוגנים על ידי הצבא. גם אחרי המתקפה, המתנחלים מפטרלים פה כדי להפחיד את האנשים".
לצידו של קוק עבד חקלאי נוסף, נאסר, שסיפר כי בעבר הם נהגו להגיע למקום עם כל המשפחה לימי כיף. "בשנה שעברה באנו לעבוד 15 יום עם כל המשפחה, הבאנו משאית ועבדנו כל היום. עכשיו אנחנו מגיעים לעבוד מהר, ליום-יומיים. הם באים להרוג אותנו, זה לא הוגן".
עאיד ע'פארי, פעיל מהכפר הסמוך סינג'יל, תיאר כיצד השתנתה המציאות לרעה: "הצבא מוציא עכשיו צווי שטח צבאי סגור באופן מיידי. ב-99% מהמקרים הצבא עושה את העבודה עבור המתנחלים, וסוגר את השטח. היום אנחנו רואים את המתנחלים לובשים מדי צבא, יושבים במאחזים, הם נהיו מערכת אחת. יש אזורים שסגורים מתחילת המלחמה, והמתנחלים נכנסים מכיוון אחר ומתמקמים שם עם קרוואנים. כשמנסים להגיע, הצבא עוצר אותך ומורה לך להסתובב חזרה. הם לא עוצרים את המתנחלים, הם מגינים עליהם. הם יורים לעבר המוסקים. פעם היו מגיעים לכאן 2,000 איש, אנשים הגיעו עם המשפחות, עם הילדים. עכשיו כולם מפחדים".
לדברי ע'פארי, המתנחלים מתמקדים במסיק כי "אנשים עובדים את האדמה, עצי הזית קדושים בשבילנו. זו אדמת אבותינו וסבינו. בנוסף, אנשים תלויים בעצי הזית לפרנסתם. החקלאי עובד ומשקיע כל השנה בהמתנה למסיק, כגמול על עמלו. עכשיו רבים מגיעים לאדמות ורואים שהמתנחלים כבר מסקו את הזיתים שלהם".
"יש תחושה שהצבא ממהר לגרש"
השנה הרשויות החריפו את המאבק גם בפעילים הבינלאומיים שהגיעו לעונת המסיק במסגרת קמפיין "זייתון", וקבוצות נוספות. בשבוע שעבר נעצרו בכפר בורין שליד שכם 32 פעילים, לאחר שהוצא צו שטח צבאי סגור לכל הכפר. בתחילה נעצרו רק שבעה פעילים, שהמשטרה טענה שענדו סמלים המזוהים עם "איגוד ועדות העבודה החקלאיות" (UAWC), שהוגדר לפני כמה שנים כ"ארגון טרור", אך בהמשך הוחלט לפתוח נגד כולם בתהליך גירוש.
מרלין, אחד הפעילים שהגיע מאנגליה והשתתף במסיק בתורמוסעיא במסגרת קמפיין "זייתון", סיפר: "הגענו בעקבות קריאה לפעילי סולידריות להשתתף במסיק, לעמוד עם משפחות הנמצאות תחת איום. לגבי הצעדים נגדנו, של מעצרים וגירושים, אני חושב שהפעילים שמגיעים מודעים לסיכונים היטב. זה רק מחזק את האמונה שלנו במה שאנחנו עושים, אם הרשויות בישראל לוקחות כל כך ברצינות את העובדה שאנחנו פשוט עומדים פה, מוסקים זיתים ומתעדים את ההתקפות כשהן קורות. אם זה עניין כול כך גדול מבחינתם, זה מוכיח שזה מאוד חשוב שפעילים בינלאומיים ימשיכו להגיע".
בשנה שעברה הקים השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מנגנון במחוז ש"י, שנועד לעצור ולגרש פעילים בינלאומיים. פעילים שנעצרו העידו על איומים, הפחדות והאשמות שקריות במהלך החקירות. מנתונים שאספו בקרן למגיני זכויות אדם (קז"א) עולה כי בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2024, נעצרו וגורשו 16 פעילי זכויות אדם. נראה כי החודש נעצרו וגורשו יותר מכפול מכך.
עורכת הדין ריהאם נסרה, שייצגה חלק מהפעילים הבינלאומיים שגורשו, ביחד עם עו"ד ענבר שקד ורדי, אמרה: "ניכר שההחלטה לגרש את הפעילים והפעילות התקבלה מראש, וכל ה'הליכים' היו בגדר פרוצדורה לפרוטוקול ותו לא. ההחלטות לגרש פעילי סולידריות ופעילי זכויות אדם הן לא תוצאה של בחינה משפטית נאותה, אלא של שיקולים פוליטיים ומדיניות קבועה מראש כדי להותיר את הפלסטינים בשטח לבד אל מול אלימות מתנחלים והיעדר אכיפה מצד הרשויות".
בשנה שעברה הצבא ירה והרג את הפעילה הטורקיה-אמריקאית בת ה-26, איישנור אזגי אייגי, במהלך הפגנה בכפר ביתא. היא הגיעה לגדה כדי להשתתף בפעילות המסיק, ונהרגה בפעילות הראשונה שלה בשטח.
הרקע לפעילות הצבא הוא לחץ מצד המתנחלים. מתנחלים מיידים אבנים לעבר משתתפים במסיק בכפר ביתא, ב-10 באוקטובר 2025 (צילום: אבישי מוהר / אקטיבסטילס)
אבי דבוש, מנכ"ל "קול רבני לזכויות אדם", שמארגנים מתנדבים ישראלים למסיקים ביחד עם ארגונים נוספים כמו "עומדים ביחד ו"לוחמים לשלום", העיד כי מאז החלה עונת המסיק הנוכחית, הם נתקלו בצווי שטח צבאי סגור כמעט מדי יום. "יש תחושה שהצבא ממהר לגרש. לפני 7 באוקטובר היו שנים שבהן קיבלנו רק שלושה צווים בכל העונה, וגם אז היה ניתן לקיים משא ומתן או להגיד 'מסיימים תוך שעה-שעתיים ונלך' או 'נרד לחלקה אחרת'. עכשיו זה הרבה יותר קשוח. עד לפני שנתיים היינו נפגשים עם הצבא לפני ההגעה, אנחנו מהארגונים שבעד תיאום, לטובת העניין. בשנתיים האחרונות לא הצלחנו להיפגש".
לדברי דבוש, בשני המקרים שבהם פעילים הותקפו בשבוע שעבר – בסילוואד ובדיר עמאר, "קיבלנו בסוף צו שטח צבאי סגור, סילקו אותנו עם אפס מעוכבים ועצורים מקרב התוקפים". הוא מזכיר כי הרקע לפעילות הצבא הוא לחץ מצד המתנחלים: "יש קמפיין של המתנחלים, שטוען שמנצלים את המסיק לטרור. בשנה שעברה היה מסר של מניעת מסיק 200 מטר מהתנחלויות. השנה המסר הוא לבטל את המסיק כליל. לפני חודש הייתי בדיון בכנסת שיזמה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, ועכשיו יש קמפיין של 'אם תרצו' בעניין".
ביום שישי התקיים מסיק באדמות הכפר סילוואד, סמוך למאחז שקם לפני כמה חודשים וחוסם גישה של פלסטינים לאזור. אחרי שעה שבה פעילים וחקלאים מסקו במקום, הגיעו כמה מתנחלים צעירים והחלו לצעוק ש"מדובר בשטח צבאי סגור", אף שאינם חיילים. בהמשך הגיעו מתנחלים נוספים, שאמרו לפעילים כי כדאי להם לעזוב, ואז הגיעו שלושה חיילים שהורו לחקלאים ולפעילים לעזוב אך אפשרו למתנחלים להישאר.
מתנחלים חסמו שני כלי רכב של פלסטינים שעליהם הועמסו הזיתים. כשהחיילים פינו בעדינות את המתנחלים כדי לאפשר לכלי הרכב לעזוב, הם החלו לרדוף אחריהם עד לתוך הכפר הסמוך יברוד, הצמוד לרמאללה. לדברי פעילים, ההשתלטות והגירוש של המתנחלים כבר חורגת מזמן משטחי C, ונכנסת גם לשטחי A ו-B (שבשליטת הרשות הפלסטינית). "האדמה פה היתה של סבא שלי", אמר אחד החקלאים. "הקימו פה מאחז לפני שבעה חודשים, ומאז קשה להגיע. כל הזמן מכים, ושרפו שישה כלי רכב".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "האירוע התרחש בשטח באחריות מלאה של צה"ל, בהתאם לחלוקת הסמכויות הברורה באיו"ש. עם זאת, מיד עם קבלת הסרטון המתעד את האירוע, פתחה המשטרה ביוזמתה בחקירה מקיפה בשיתוף שירות הביטחון הכללי. מאז מבוצעות פעולות חקירה ומודיעין אינטנסיביות לאיתור המעורבים, לגיבוש ראיות ולמיצוי הדין עימם.
"נציין כי לא הוגשה כל תלונה במשטרה על האירוע, אך חרף זאת, המשטרה פעלה מיוזמתה באופן מיידי, ובתיאום עם גורמי הביטחון הרלוונטיים. מפקד מחוז ש"י, ניצב משה פינצ'י, קיים הערכת מצב מיוחדת, הגדיר את האירוע כחמור ביותר, והנחה להפעיל את כלל היכולות והמאמצים של המחוז עד למיצוי החקירה. הניסיון להציג את המשטרה כמי שאינה פועלת באירועי אלימות מסוג זה הוא עיוות של המציאות ופוגע באמון הציבור בכוחות הביטחון הפועלים בנחישות מדי יום לשמירה על הסדר והביטחון".
במשטרה לא הגיבו לשאלות אם הם חוקרים את האירוע בכללותו או רק את אירוע תקיפת האישה, אם בוצעו מעצרים, ולמה צוותי המז"פ הגיעו רק יממה וחצי אחרי האירוע.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מכיר בחשיבות המסיק לטובת שמירה על אורח החיים באזור ונערך לאפשר את עונת המסיק באופן תקין ובטוח לכלל התושבים כבכל שנה. ככלל, רוב שטחי המסיק ביהודה ושומרון אינם דורשים תיאום עם כוחות הביטחון, ותושבים פלסטינים רשאים למסוק ללא צורך בתיאום מוקדם. במקומות בהם נדרש תיאום, תותר כניסה לשטח עבור בעלי הקרקעות. במקרים בהם יש הפרעה למסיק, ניתנת הנחיה לכוחות לנקוט בצעדים הנדרשים על מנת לאפשר את המשך קיומו, ללא הפרעה. צה"ל מגנה בתוקף אלימות מכל סוג, נוכח היותה פסולה ומסיטה את הקשב של המפקדים ולוחמים מעיסוק במשימתם – הגנה וסיכול טרור.
"באשר לאירוע במרחב דיר עמאר שבחטיבת בנימין, ביום חמישי התקבל דיווח על מספר ישראלים אשר הגיעו לאזור המסיק ויידו אבנים לעבר הפלסטינים. עם קבלת הדיווח, כוחות הביטחון קפצו לנקודה לפיזור החיכוך, במסגרתו הוטל שטח צבאי סגור. כוחות מג"ב ומשטרת ישראל הגיעו לנקודה על מנת לאכוף את הצו.
"בנוגע לאירוע בתורמוסעיא, ביום ראשון התקבל דיווח על הפרות סדר שכללו הצתות רכבים ואלימות פיזית בסמוך ליישוב שילה שבחטיבת שומרון על ידי אזרחים ישראליים. עם קבלת הדיווח, כוחות צה"ל ומשטרת ישראל קפצו לנקודה לפיזור הפרות הסדר. בהגעת הכוחות, החיכוך פוזר. המשך הטיפול הועבר למשטרת ישראל".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
