"הרגו את איישנור כדי שפעילים זרים יפחדו להגיע לתמוך בפלסטינים"

ההפגנה בעיירה ביתא ביום שישי התחילה כמו בכל שבוע: התושבים והפעילים התכנסו לתפילות הצהריים על גבעה מול המאחז אביתר. המאחז, שממוקם דרומית לעיר שכם שבגדה המערבית, הוקם במאי 2021, על אדמה ששייכת לתושבי ביתא. מאז הקמתו, התושבים מקיימים הפגנות שבועיות, שהצבא הישראלי מדכא בצורה קטלנית. מאז הקמת המאחז, נהרגו במקום 16 פלסטינים. בשבוע שעבר, מספר הקורבנות עלה ל-17.

ביום שישי האחרון, מיד אחרי שהתפילות הסתיימו, הכוחות הישראלים התחילו לירות גז מדמיע ותחמושת חיה על התושבים והפעילים, שנסוגו במורד הגבעה לכיוון הבתים. כמה צעירים מביתא זרקו אבנים לכיוון החיילים, אבל במהרה המצב נרגע. אולם אחרי כמה דקות של שקט, חייל ישראלי שתפס עמדה על גג אחד הבתים במעלה הגבעה ביצע פתאום שני סבבי ירי חי. הראשון פגע בתושב פלסטיני ברגלו, והשני פגע בפעילה הטורקיה-אמריקאית בת ה-26, איישנור אזגי אייגי, ישירות בראשה.

"עמדנו שם, לא עשינו כלום, והצבא ראה אותנו בבירור", אמרה מריה, פעילה איטלקיה בת 32, ל"שיחה מקומית". "פתאום שמעתי שתי יריות. שנייה לאחר מכן, מישהו קרא בשמי. הסתובבתי וראיתי שאיישנור שוכבת חסרת הכרה על הקרקע, כשדם ניגר מראשה. קראתי לאנשים לבוא, והזמנו אמבולנס שלקח אותה לבית חולים בשכם. הם ניסו לבצע בה החייאה, אבל היא מתה כעבור זמן קצר".

יונתן פולק, שמשתתף בקביעות בהפגנות בביתא, היה גם הוא בסמוך כשנשמעו היריות. "מיד אחרי הירייה השנייה שמעתי מישהו צועק לעזרה", הוא אמר ל"שיחה מקומית". "רצתי לכיוון, הקריאות היו בערך 15 מטר משם. כשהגעתי, הראש שלה (של אייגי; א"ז) היה מלא דם. כרעתי לידה ושמתי יד מאחורי הראש שלה כדי לנסות לעצור את הדימום, אבל זה היה בלתי אפשרי. ניסיתי לבדוק את הדופק שלה, והוא היה חלש מאוד. הרמתי את הראש והיה קו ראייה ישיר ביני לבין מיקום החיילים שכבר ראיתי קודם על הגג".

כשהתחילו להתפרסם דיווחים על הירי, מדובר צה"ל נמסר כי "הכוח הגיב בירי לעבר מסית מרכזי שהשליך אבנים לעבר הכוחות, והיווה איום עליהם". אך לפי עדי ראייה, זריקת האבנים הסתיימה כ-20 דקות לפני הירי באייגי והתרחשה בחלק אחר לגמרי של העיירה. אייגי לא היתה מעורבת בעימותים, ורק עמדה במטע עצי הזית של התושבים – במרחק של כ-230 מטר מהגג שבו היה ממוקם החייל היורה, כפי שעלה מבדיקת "שיחה מקומית" לאחר ביקור במקום ביום ראשון.

"כשזה קרה המצב היה רגוע לגמרי, והיית צריך להיות זורק אבנים אולימפי כדי להגיע משם לחיילים", אמר פולק. יתרה מכך, לדבריו, שלא כמו בשבועות אחרים, המפגינים לא ניסו להתקרב למאחז המרוחק כמה מאות מטרים מהמקום שבו התקיימו התפילות.

ויוי, עדת ראייה נוספת, אמריקאית בת 30, אמרה ל"שיחה מקומית": "(אייגי) היתה עם פעילים בינלאומיים אחרים וניסתה למצוא צל. אין ספק שהצבא הישראלי ידע שהיא מתנדבת בינלאומית. ראשית, היא עמדה ליד פעילים בינלאומיים אחרים. שנית, אין נשים מקומיות בהפגנות האלה".

אחרי שאייגי נהרגה, תושבי ביתא הניחו אבנים על הקרקע כדי לציין את המיקום המדויק שבו נורתה. לפי מוניר ח'דיר, בן 65, הכוחות הישראלים הגיעו לאתר כמה פעמים מאז – פעם אחת כדי להחרים דגל פלסטין, ופעם נוספת כדי לקחת משם אבן ספוגה בדם. "הם רצו להראות שפלסטיני הרג אותה, אבל אמרתי (לחייל), 'ישבנו כאן; אתם יריתם בה'".

מוחמד חמאיה, תושב נוסף, אמר ל"שיחה מקומית": "קבוצה של פעילים (בינלאומיים) תמיד מגיעה להפגנות כדי לשמש עדי ראייה למה שקורה בביתא וכדי לדווח לעולם שהמתנחלים גנבו את האדמה שלנו ושהצבא תוקף אותנו. אנחנו עצובים מאוד שדמה של איישנור נשפך על אדמות ביתא. המילים שלה ורצונה לעמוד לצידנו לא הגיעו לעולם, אבל דמה ישלח מסר למי שעומד לצד ביתא ולצד פלסטין.

"אני בטוח שהצבא יודע שהם פעילים עם קשרים בינלאומיים, ולכן מקשיבים להם יותר מאשר לנו", המשיך חמאיה. "בגלל זה הם רוצים להשתיק אותם".

"ישראל רוצה להרוג בלי עדים"

פעילים בינלאומיים וישראלים משתתפים במחאות של פלסטינים בגדה המערבית כבר כמה עשורים, מתוך הנחה שנוכחותם עשויה לרסן, אפילו במעט, את אלימות הכוחות הישראלים. זה בלט במיוחד בתחילת שנות ה-2000 בזמן ההפגנות נגד בניית גדר ההפרדה; חיילים היו צופים מרחוק ומעריכים אם יש במקום פעילים ישראלים או בינלאומיים, לפני שהחליטו כיצד לפזר את ההפגנה.

אייגי הגיעה לנתב"ג ב-1 בספטמבר מטורקיה, שם היתה בביקור משפחתי. אחרי שבילתה כמה ימים במזרח ירושלים, היא השתתפה בהכשרה בגדה המערבית של תנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM), ארגון שדרכו מתנדבים מרחבי העולם מצטרפים להתנגדות פלסטינית לא אלימה לכיבוש הישראלי. ההפגנה ביום שישי היתה הפעולה הראשונה שלה במסגרת ISM.

אייגי היא המתנדבת השלישית של ISM שנהרגה על ידי חיילים ישראלים, והראשונה מזה שני עשורים. במרץ 2003, המתנדבת האמריקאית רייצ'ל קורי נדרסה למוות על ידי בולדוזר ישראלי בזמן הפגנה נגד הריסת בתים של פלסטינים ברפיח שברצועת עזה. בחודש שלאחר מכן, המתנדב הבריטי טום הורנדל נורה בראשו על ידי חייל ישראלי באותה עיר ושקע בתרדמת. הוא מת תשעה חודשים מאוחר יותר. פעילים רבים אחרים של ISM נפצעו קשה במהלך השנים, ולחלקם נגרם נזק בלתי הפיך.

א"נ, חבר של אייגי מארה"ב שמתנדב גם הוא ב-ISM, אמר ל"שיחה מקומית" שאף אחד מהם לא היה קודם בפלסטין, והם החליטו להגיע לשם ביחד כדי להתנדב. "חווינו את היופי וההיסטוריה של האדמה ואת הידידותיות והכנסת האורחים של האנשים שעימם נפגשנו, לצד המציאות של המשטר הקולוניאלי והאפרטהיידיסטי", הוא הסביר. "זו היתה חוויה סוריאליסטית עבור שנינו".

ההפגנה ביום שישי היתה הפעולה הראשונה של שניהם. "היינו חדשים לגמרי", אמר א"נ. "רצינו במיוחד ללכת לפעולה הראשונה ביחד, אבל ביקשו ממני לא להצטרף כי חליתי בקורונה. אני חושב שהיא היתה מודעת לסיכונים. היא הבינה טוב ממני את המצב הנוכחי בחלקים שונים של הגדה המערבית. היא מכירה אנשים מכאן. היתה לה תמונה מפוכחת של המציאות בעקבות שיחות עם אנשים, מחקר והיכרות עם אנשים שחוו טרגדיות. אבל עדיין קשה לקלוט את זה אם לא מבלים כאן הרבה זמן. איך אפשר לדעת שיירו בך בראש בשעה-שעתיים הראשונות שלך בשטח? היא לא היתה בחזית, היא היתה מאחור, והם עדיין רצחו אותה".

לדברי א"נ, אייגי אירגנה גיוס תרומות לעזה בחודשים האחרונים, והיתה פעילה במאהל הסולידריות עם עזה באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, שם סיימה את לימודיה לאחרונה. לפני כמה שנים היא היתה גם מעורבת במחאה של האמריקאים הילידים נגד צינור הנפט דקוטה אקסס בסטנדינג רוק, שמורה ילידית בצפון דקוטה.

"היא היתה צעירה מבריקה, פעילה למען חירות ושחרור לכל בני האדם ונגד קולוניאליזם", אמר א"נ. "היא יצאה מהחוויה הזאת (במאהל באוניברסיטה) והחליטה לבוא לפה, מכיוון שלמרות המאמצים שלה ושל אחרים, למאהל כמעט לא היתה השפעה ממשית. זה היה מדכא. אנשים כמוה חיפשו דרכים אחרות לפעול".

נטע גולן, אחת ממייסדות ISM שמתגוררת בגדה המערבית, אמרה ל"שיחה מקומית" שהיא רואה בהרג של מתנדבת בינלאומית ראיה לכך שהצבא הישראלי "רוצה להרוג (פלסטינים) בלי עדים. זה כמו קנרית במכרה פחם, זה מראה את הרמה הג'נוסיידית שאליה המצב הגיע". לגבי הסכנה למתנדבי ה-ISM, אמרה גולן כי הארגון "מוודא שהם מבינים את הסכנות ומקבלים בעצמם את ההחלטה מה הם רוצים לעשות".

זי, פעילה קנדית בת 30, שהיתה בהכשרה של ISM ביחד עם אייגי, אמרה ל"שיחה מקומית": "היא היתה בן אדם עדין מאוד, מלא אהבה. לא היתה שום אלימות בלב שלה. היא לא רצתה להיות ליד אלימות והתכוונה רק להגן על אנשים. היא הגיעה לכאן מתוך אהבה: אהבה לפלסטינים ואהבה לעולם. היא הזמינה אותי לבקר אותה ואת החברים שלה בסיאטל, ואני מקווה שעדיין אוכל לעשות את זה.

"ידענו שביתא היא מקום מסוכן, אבל היא עדיין בחרה ללכת ולתמוך במטרה, להיות חלק מהשחרור, והיא נהרגה כתוצאה מכך", אמרה זי. "היא נהרגה כדי להפחיד את שאר המתנדבים הבינלאומיים, כדי שלא נבוא לתמוך בפלסטינים. בהכשרה שלנו תרגלנו קבלה של החלטות משותפות אם קורה משהו. היא היתה תמיד אומרת, 'נישאר עם הפלסטינים. לא ננטוש אותם'".

"אכפת לנו מפלסטין, ולכן לממשלה שלנו לא אכפת מאיתנו"

ביום ראשון התאספו כ-20 פעילים בינלאומיים מ-ISM ופזעה – קבוצה נוספת שמביאה מתנדבים בינלאומיים לפלסטין, שגם המתנדבים שלה נורו בביתא והותקפו על ידי מתנחלים בשבועות האחרונים – מחוץ לחדר המתים בבית החולים רפידיה בשכם, להלוויה סמלית. אפשרו להם להיכנס לזמן קצר כדי להיפרד, ואז התקיים טקס קצר בהובלת הרשות הפלסטינית. הקונסול הכללי של טורקיה בירושלים נכח באירוע לצד עשרות פלסטינים, בהם מושל שכם וראש הוועדה להתנגדות לחומה ולהתנחלויות של הרשות. לאחר מכן, גופתה של אייגי הועברה לשדה התעופה לקראת הטסתה לטורקיה.

"ביקשנו מהמדינות שמהן מגיעים המתנדבים ומהאו"ם להגן על מגיני זכויות האדם", אמר מוחמד ח'טיב, אחד מהפעילים בפזעה, ל"שיחה מקומית". "צריך שיגיעו עוד מתנדבים, מכיוון שקהילות בגדה המערבית מתמודדות עם אלימות גוברת מצד המתנחלים והצבא. הצבא רוצה להבריח את הפעילים הבינלאומיים, כדי שיהיה להם יותר קל לבודד ולגרש קהילות פלסטיניות מאדמתן".

לולו, מתנדבת אמריקאית-סורית בפזעה, בת 22, השתתפה בהלוויה ביום שני כשזרועה מגובסת. היא נפצעה בשבוע שעבר במהלך התקפת מתנחלים בכפר הסמוך קוסרה. "התקשרנו לשגרירות האמריקאית וניסינו לדווח על ההתקפה, והם אפילו לא ענו", היא אמרה. "אכפת לנו מפלסטין, ולכן לא אכפת להם מאיתנו, אף שאנחנו אזרחים אמריקאים. הם לא רוצים לדעת מה קורה לאזרחים שלהם. אני לא אעצור לעולם, ואשאר כאן כמה שאוכל. אני מוכנה למות עם הפלסטינים".

גם מריה משוכנעת שלמרות הטרגדיה, פעילי ISM ימשיכו לפעול בגדה המערבית. "אנחנו מתאבלים על חברינו ועמיתינו, אבל הצוות שלנו עדיין בשטח", היא אמרה. "הקהילה רוצה שנהיה כאן, ואנחנו מאמינים שהנוכחות שלנו מספקת שכבת הגנה. אנחנו יודעים שישראל מדכאת את כל מי שעומד בסולידריות לצד העם הפלסטיני. אנחנו מודעים לסכנה, אבל אנחנו חושבים שזו מטרה צודקת. והממשלות שלנו הן אלה שמממנות ומתדלקות את כל מה שקורה כאן בפלסטין".

זי מקווה גם היא שהנוכחות של הפעילים תועיל לפלסטינים. "הייתי רוצה לחשוב שזה משנה משהו", היא אמרה. "בחלק מהמקומות שבהם אנחנו פועלים, המתנחלים מתרחקים קצת כשאנחנו שם. לפעמים הצבא לא מתקרב כל כך ולא מטריד אותנו יותר מדי. זו הסיבה שאנחנו עדיין כאן, מכיוון שאנחנו מאמינים שזה עדיין עוזר. וחלק מהפלסטינים שמובילים את המחאות מאמינים שזה עדיין עוזר. אבל הצבא הישראלי מוכיח שאין קווים אדומים – הם מוכנים עכשיו להרוג גם פעילים בינלאומיים".

בקרב הפעילים קיים קונצנזוס שדמה של אייגי אינו רק על ידיה של ישראל. "זאת לא רק אשמתו של הצבא הישראלי או של החייל שירה בה, אלא גם אשמתה של ממשלת ארה"ב שלא עושה דבר כדי להגן על אזרחיה", אמרה ויוי. "לפני כשבועיים, אזרח אמריקאי נוסף נורה ברגלו בביתא, והממשלה האמריקאית לא הגיבה. בגלל זה איישנור מתה. אנחנו כאן כדי לכבד את זכרה ואת הקורבן שהקריבה. אנחנו שולחים ברכות, אהבה וניחומים למשפחתה, שתמיד נמצאת בליבנו ובמחשבותינו".

"זה לא אירוע מבודד", אמר פולק, שעמד ליד האנדרטה המאולתרת שהציבו לאייגי באתר הריגתה ביום ראשון. "זה קרה במסגרת ההסלמה האלימה של ישראל בגדה המערבית. הכדור שהרג את איישנור הוא אותו כדור שהרג ילדה פלסטינית בת 13 באותו יום, כמה קילומטרים דרומית משם (בכפר קריות; א"ז). זה אחד מאותם הכדורים במימון אמריקאי שבהם משתמשת ישראל כדי לבצע רצח עם בעזה, בלי שתידרש לשום דין וחשבון. וזה קורה כי העולם לא דורש דין וחשבון".

פולק בטוח שהירי היה מכוון, ונועד להרתיע פעילים זרים. "הצבא שולח מסר שהוא לא מוכן לסבול את ההתנגדות, בין אם מדובר בפלסטינים או בפעילי סולידריות בינלאומיים שבאים לתמוך בהם. הם יודעים שכל מה שהם צריכים לומר זה שהם חשו איום על חייהם, ואז המערכת תפטור אותם מאשמה. לא משנה כמה אלימות הם מפעילים, אנחנו נמשיך לעמוד לצד הפלסטינים ולהיאבק על חירותם".

"הם רוצים להפחיד אותנו", אמרה זי מחוץ לחדר המתים בשכם. "הם רוצים שאנשים יישארו בביתם. הם לא רוצים שעוד אנשים יגיעו לעזור לפלסטינים ולראות את המצב האמיתי בשטח. אבל זה לא ירתיע אותנו. אנחנו מסרבים לפחד, אף שהמצב מפחיד. כולנו רוצים לחיות, אבל אנחנו גם רוצים שהפלסטינים יהיו חופשיים".

בדובר צה"ל בחרו שלא לענות ביום שני לשאלת "שיחה מקומית" לגבי העדויות והממצאים מהשטח. לאחר מכן, ביום שלישי, נמסר מדובר צה"ל כי "האירוע שבו נהרגה האזרחית הזרה, איישנור אזגי אייגי, בצומת ביתא בשומרון, תוחקר בשטח על ידי המפקדים".

לפי דו"צ, "מהממצאים עולה כי בסבירות גבוהה האזרחית נפגעה כתוצאה מפגיעה עקיפה ולא מכוונת של ירי כוח צה"ל, שכוון לעבר מסית מרכזי. האירוע התרחש במהלך התקהלות אלימה של עשרות חשודים פלסטינים, אשר הבעירו צמיגים ויידו אבנים לעבר הכוחות בצומת ביתא.

"בעקבות המקרה נפתחה חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת. עם סיומה יועברו הממצאים לבחינת הפרקליטות הצבאית. ישראל העבירה את בקשתה לבצע נתיחה של הגופה. צה"ל מצר על מותה של האזרחית איישנור אזגי אייגי".

בארגון יש דין הגיבו לתחקיר הצבאי, וציינו כי הצבא היה אמור לפתוח בחקירה פלילית, "ולא לקבוע מסקנות פזיזות על סמך תחקיר מבצעי שטחי ובלתי מקצועי". בארגון ציינו כי "דוקטרינת 'המסית המרכזי', שהצבא מצדיק באמצעותה מקרי הרג רבים בשנים האחרונות, עומדת בניגוד לדין הבינלאומי, מפני שהיא מאפשרת פגיעה ללא קיומה של סכנת חיים ברורה ומיידית, ובנוסף הובילה לא פעם לפגיעה בחפים מפשע".