newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בנבכי המנגנון של בן גביר לגירוש הפעילים הבינלאומיים

בשבועות האחרונים, התגברו המאמצים לעכב ולגרש פעילים ממדינות זרות שמגיעים לגדה המערבית. פעילים שנעצרו מעידים על איומים, הפחדות והאשמות שקריות במהלך החקירות. "נראה שהם רוצים נקמה על הסנקציות שהוטלו על מתנחלים"

מאת:
פלסטינים ופעילים בינלאומיים מוסקים באדמת הכפר בורקה שליד רמאללה, בקרבת מאחז לא חוקי, ב-20 באוקטובר 2024 (צילום פלאש90)

פעילים מדווחים שהואשמו כי הם "מחבלים", "שונאי ישראל" ובעלי כוונות "לתקוף יהודים וחיילים". פלסטינים ופעילים בינלאומיים מוסקים באדמת הכפר בורקה שליד רמאללה, בקרבת מאחז לא חוקי, ב-20 באוקטובר 2024 (צילום: פלאש90)

בשבועות האחרונים, הרשויות הגבירו את המאמצים לעכב ולגרש פעילים בינלאומיים, שמגיעים לקיים נוכחות מגינה בגדה המערבית במהלך עונת מסיק הזיתים. מאז תחילת אוקטובר נעצרו שמונה פעילים. חמישה מהם גורשו או שהופעל עליהם לחץ לעזוב מרצון, ושלושה הורחקו מהגדה המערבית.

המעצרים הם הסלמה של מדיניות ארוכת שנים להגבלת הגישה לגדה המערבית. היישום שלה הוחרף מאז שהוקם באפריל כוח משימה מיוחד לעניין, תחת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. כוח המשימה מתמקד בפעילים שמגיעים לגדה, ופועל תחת היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז ש"י (יהודה ושומרון). הוא מתואם עם רשות האוכלוסין וההגירה שפועלת תחת משרד הפנים, כדי להאיץ את המעצרים והגירושים. החמרת היחס לפעילים הבינלאומיים מתרחשת במקביל להתגברות אלימות המתנחלים, שזוכה לרוב להתעלמות מצד משטרת מחוז ש"י.

מנתונים שאספו בקרן למגיני זכויות אדם (קז"א) עולה כי בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2024, נעצרו וגורשו 16 פעילי זכויות אדם: חמישה גורשו רשמית בעקבות דיוני גירוש ברשות האוכלוסין וההגירה, ו-11 הנותרים גורשו באופן בלתי פורמלי באמצעי כפייה, כמו התניית השחרור לאחר המעצר ביציאה מהמדינה. 15 מתוך 16 הגירושים התבצעו אחרי הקמת כוח המשימה של בן גביר באפריל.

הפעילים הבינלאומיים שנעצרו מתארים איומים, הפחדות והאשמות שקריות במהלך החקירות. רבים מהם מספרים שהואשמו כי הם "מחבלים", "שונאי ישראל", "תומכי חמאס" ובעלי כוונות "לתקוף יהודים וחיילים". במקרים מסוימים התברר במהלך החקירות כי המשטרה עוקבת מקרוב אחרי הפעילים, גם בשטח וגם ברשתות החברתיות, במטרה לצבור מידע שיקל על גירושם.

בספטמבר, חיילים ירו והרגו את הפעילה הטורקיה-אמריקאית בת ה-26, איישנור אזגי אייגי, במהלך הפגנה בכפר ביתא. בתחילת אוקטובר, חיילים ושוטרים פשטו על בית של מתנדבים בינלאומיים בכפר קוסרא, שבו מתחילת המסיק מתנחלים וחיילים מונעים מתושבים ופעילים גישה לחלק מאדמות הכפר.

מאז תחילת המלחמה מגיעים יותר פעילים בינלאומיים לגדה, כדי להשתתף בנוכחות מגינה בקהילות בשטחי C, בשטחי מרעה ובמסיק. הפעילים מתנדבים בדרך כלל דרך ארגון ISM (התנועה הבינלאומית לסולידריות) או קבוצת פזעה. אחת הדוגמאות להחמרת היחס אליהם היא טענת המשטרה בחקירות ואף בבית המשפט כי ISM הוא "התאגדות אסורה", אף שהארגון אינו מוגדר רשמית כ"ארגון טרור" בישראל או בגדה המערבית.

פעילים בינלאומיים המגיעים לגדה המערבית חייבים לעבור דרך מעברי הגבול של ישראל, בדרך כלל נמל התעופה בן גוריון או מעבר אלנבי, ונכנסים עם ויזת תייר. במקרים רבים, אם הרשויות מבינות כבר בגבול שמטרת הביקור היא הפגנת סולידריות עם הפלסטינים – נמנעת מהם הכניסה.

דיבר אל הערבי כדי שהיהודים ישמעו. איתמר בן גביר (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

החמרת היחס לפעילים הבינלאומיים מתרחשת במקביל להתגברות אלימות המתנחלים. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

לפני הקמת כוח המשימה באפריל, בדיון שנערך בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת במרץ, מפקד היחידה המרכזית של מחוז ש"י, נצ"מ אבישי מועלם, טען כי מחצית מהתלונות שהוגשו מתחילת המלחמה על ידי פלסטינים נגד מתנחלים התגלו כתלונות שווא. לדבריו, מאחורי התלונות האלה עמדו "אנרכיסטים וארגוני שמאל קיצוני שנמצאים בכלל בתל אביב".

את הדיון האמור כינס יו"ר ועדת המשנה, ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), תחת הכותרת "פעילות מתסיסה של פעילים ביו"ש". מועלם אמר בו כי תלונות השווא הן "תופעה רחבה", שמפריעה לצבא וגורמת לנזק תדמיתי. הוא ציין כדוגמה לנזק את הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו בחודשים האחרונים על כמה מתנחלים ומאחזים.

אחרי שהוקם כוח המשימה, הצהיר בן גביר כי "הקמת צוות הטיפול באנרכיסטים עולה בקנה אחד עם המדיניות הברורה שלי, שמדברת על מאבק נגד מפירי הסדר ונחישות נגדם. אותם גורמים אנרכיסטיים שאני רואה ביהודה ושומרון או בחברון מקללים את חיילי צה"ל, מלהיטים את הרוחות, מסיתים ומעודדים פגיעה ביהודים, ובכך פוגעים בביטחון המדינה. התפיסה שלי היא אפס סובלנות כלפי מי שפוגע בביטחון, במתיישבים ובמדינת ישראל".

שוחחנו עם חלק מהפעילים שנעצרו, בין השאר על הפעילות של ימ"ר ש"י והטקטיקות המופעלות נגדם.

"זה היה עינוי פסיכולוגי"

מ' (בן 20), ול' (בת 24) הם שני פעילים גרמנים שנעצרו ב-2 באוקטובר בדרום הר חברון, בשטח פרטי של משפחת הורייני בכפר א-טוואני, שבו הותקפו בעבר פלסטינים ופעילים בינלאומיים. השניים ביקשו להתראיין בעילום שם, מחשש להשלכות משפטיות במדינתם. הם נעצרו לאחר שמתנחל בבגדים אזרחיים עם נשק התקרב אליהם ודרש מהם למסור לו את הדרכונים שלהם. הם סירבו למסור לו מיד את הדרכונים, והמתינו להגעת הצבא. לאחר מעצרם, טענה המשטרה בבית המשפט כי המתנחל היה חייל.

השניים הוחזקו בשטח, ולאחר מכן נלקחו למשטרת חברון. בהמשך, הם נלקחו למשטרת מחוז ש"י ליד מעלה אדומים, אך לא נחקרו שם, אלא נלקחו ישירות לבית המשפט. שם, טענה המשטרה כי החשדות נגדם הם חברות בהתאגדות אסורה בשל זיקה ל-ISM, הזדהות עם ארגון טרור או תמיכה בו (מכיוון שהתיק נשאר סודי עד הגשת כתב אישום, לא ברור על איזה בסיס), והפרעה לשוטר או עובד ציבור במילוי תפקידו.

"שאלו אם אני חבר בארגון טרור כלשהו, או אם אני מכיר אנשים כאלה, ולמה אני בישראל", מספר מ', "ואז הם הראו לי תמונה מהפגנה ברמאללה. הם הדפיסו תמונה מהפייסבוק ושאלו אותי אם אני מכיר את האנשים, מה עשיתי שם, אם ידעתי שמדובר בהתאגדות בלתי חוקית הקשורה לארגון טרור".

בהמשך היום מ' נחקר שוב. "הם הדפיסו מצגת על ארגון ISM, שהיו בה תמונות של עשרה אנשים שונים. הם שאלו אותי אם אני מכיר את האנשים האלה, אם אני קשור ל-ISM. החקירה השנייה שלי היתה נטו על ISM. הם אמרו לי שזה ארגון אסור שתומך בחמאס".

גם לל' הוצגה המצגת הזאת. "התמונות היו מהרשתות החברתיות", היא מספרת. בשלב מסוים התחילו לשאול אותה שאלות פוליטיות, למשל אם היא מכירה בזכות הקיום של ישראל ומה היא חושבת על 7 באוקטובר, ושאלות אישיות "שלא קשורות למקרה שלנו". השניים ציינו כי אחרי שהשתחררו הבינו שהמצגת הוכנה על ידי "הקול היהודי", כלי תקשורת אינטרנטי ימני.

ל' מספרת שבמהלך החקירות, החוקרים ניסו לקבל גישה לטלפון שלה. "מהרגע הראשון שהגענו לתחנת המשטרה של מחוז ש"י ביקשו מאיתנו את הסיסמה לטלפונים שלנו, וסירבנו למסור אותה. מאוחר יותר גיליתי שהם השתמשו בתוכנה בשם סלברייט כדי לפרוץ לטלפון שלי. הם הדפיסו דפים עם תמונות, וטענו שמצאו אותם בגלריה בטלפון שלי. אני בטוחה ב-100% שלא אני צילמתי את רוב התמונות האלה, וכנראה הן הגיעו מהרשתות החברתיות". לדברי ל', המטרה של החקירה היתה ברורה: "הם ניסו להציג אותנו כתומכי חמאס".

בדיון שהתקיים בבית המשפט בירושלים ב-3 באוקטובר, אמר נציג המשטרה כי "ההתאגדות הבלתי חוקית" שהשניים חשודים בה היא ISM, וטען שהארגון אינו חוקי בישראל ובגדה המערבית, אף שזה לא נכון. מעצרם הוארך בשלושה ימים נוספים. לאחר חמישה ימי מאסר, השניים "הסכימו" לעזוב, מכיוון שהבינו שהסיכויים שיגורשו גבוהים. "השוטרים והסוהרים התייחסו אלינו כאל אויבי המדינה מספר 1. הם צרחו עליי, למה אני בישראל אם אני שונא אותה, ואמרו שאני טרוריסט חמאס. זה היה עינוי פסיכולוגי", העיד מ'.

חיילים ומתנחלים ממאחז עוז ציון, הסמוך ליד אדמות הכפר בורקה שליד רמאללה, באוקטובר 2024 (צילום: אבישי מוהר / אקטיבסטילס)

הסלמה של מדיניות ארוכת שנים להגבלת הגישה לגדה המערבית. חיילים ומתנחלים ממאחז עוז ציון, הסמוך ליד אדמות הכפר בורקה שליד רמאללה, באוקטובר 2024 (צילום: אבישי מוהר / אקטיבסטילס)

ל' אמרה על התנאים בכלא כי "אנחנו מאוד מודעים לכך שלעומת אסירים פלסטינים זה היה כלום, אבל הרגשנו שמתייחסים אלינו רע כדי ללחוץ עלינו. ב-24 השעות הראשונות לא קיבלנו אוכל".

בסופו של דבר, השניים גורשו מהארץ לירדן דרך מעבר אלנבי. שעתיים אחרי שיצאו צייץ השר בן גביר תמונה של השניים, בפנים מטושטשות, שצילם שוטר רגע לפני שהובאו למעבר. בן גביר טען שהם נעצרו בתוך התנחלות, טענה לא נכונה. בציוץ כתב השר: "2 אנרכיסטים תומכי טרור בעלי אזרחות גרמנית – נכנסו בערב ראש השנה ליישוב חוות מעון בדרום הר חברון הפריעו והתעמתו עם חיילים. צוות מיוחד שהקמתי במשטרת ישראל מיד עם פרוץ המלחמה, פעל בנחישות ובמהירות לעצור ולגרש אותם דרך מעבר אלנבי, ולפעול שלא יוכלו להיכנס לשטח ישראל בשנית. רק ככה זה עובד!"

"התגובה הראשונה שלנו היתה שאנחנו ממש שמחים שהצילום היה מצונזר (הפנים; א"ז)", אומר מ', שמזכיר את הסיכון עבורם בגרמניה, לאור הדיכוי של כל הזדהות עם הפלסטינים במדינה מאז תחילת המלחמה. "אבל זה עדיין היה מזעזע לראות. לא ציפינו שאישיות כל כך בכירה תפרסם את זה. יש לו יותר מ-200 אלף עוקבים. זו יכולה להיות בעיה רצינית עבורנו".

ב-10 באוקטובר, באותו מקום שבו נעצרו שני הגרמנים, נעצר מייקל ג'ייקובסון, בן 78, אמריקאי מארגון Veterans for Peace, על ידי חייל מילואים. הוא הגיע לגדה המערבית שבוע לפני כן, כחלק ממשלחת של מטא צוותי שלום (MPT), והתנדב ב-ISM.

ג'ייקובסון מספר שהחייל/המתנחל אמר לו שהוא מבוקש על ידי המשטרה, והוסיף באנגלית רצוצה, "(האם) אתה יהודי? (האם) אתה טרוריסט?" בהמשך, הוא נלקח למשטרת מחוז ש"י. החשדות נגדו היו "הפרעה לחייל במילוי תפקידו" ו"שהייה בישראל שלא כדין".

"החוקר אמר במפורש שמכיוון שהיו לי קשרים עם BDS אז אני 'לא חוקי במדינה'. הוא התייחס ל-BDS כארגון טרור. הוא אמר שאני חבר בחמישה ארגוני טרור. בנוסף ל-BDS, הוא ציין את ISM ,MPT, קואליציית משט החירות (FCC) וארגון ותיקי צבא למען שלום (VFP). היה לו מאמר מאירוע שהשתתפתי בו בדרום קוריאה ב-2012. הוא צעק עליי שאני והארגון שלי מחויבים להשמדה המוחלטת של ישראל".

מייקל ג'ייקובסן (בכחול) מעוכב על ידי חיילים באדמות של משפחת הורייני (צילום: Blade)

"הכריחו אותי לצאת". מייקל ג'ייקובסן (בכחול), מעוכב על ידי חיילים באדמות של משפחת הורייני (צילום: Blade)

לאחר החקירה, עורך דינו של ג'ייקובסון הסביר לו שלמשטרה "אין תיק נגדי, אבל שאני אשב בכלא במהלך יום כיפור. הייתי אומר שהם הכריחו אותי לצאת (מהארץ), כי לא נתנו לי אפשרות אחרת. שומרים חמושים אמרו לי להיכנס לרכב". ג'ייקובסון נלקח משם למעבר אלנבי. "הרגשתי את האירוניה. כוניתי מחבל, כוותיק צבא (Veteran) שתומך בשלום, על ידי ארגון שמבצע כל הזמן פעילות טרור. הייתי עד לזה בעצמי בזמן הקצר שהייתי שם".

"לא ידעתי שאני כל כך חשוב"

ג'קסון, יהודי אמריקאי בן 22, ואנתוני צ'ונג, קוריאני אמריקאי בן 26, נעצרו ב-15 באוקטובר בזמן שחיילים ישראלים מנעו מעשרות חקלאים פלסטינים ופעילים מקבוצת פזעה למסוק את הזיתים שלהם, באדמות פלסטיניות פרטיות בין הכפרים ג'וריס וקוסרא, דרומית-מזרחית לשכם.

"הלכתי לכיוון הכביש הראשי והם צעקו עלי לעצור", מספר ג'קסון. "הם ביקשו את הדרכון שלי. היו שם גם שני מתנחלים שצעקו וצילמו". נאמר לו ולצ'ונג שאסור להם להיות באזור, "בזמן שכבר היינו אזוקים. אמרנו להם שאם זה שטח צבאי סגור, הם צריכים להראות לנו את המסמכים. אחד החיילים שלף נייר והראה לי ממרחק של כמה מטרים, ואני גם לא יודע עברית. שאלתי אם אני יכול לראות את זה יותר מקרוב. השוטרים שעצרו אותנו היו די אגרסיבים. אחד מהם העיף אותי על עץ והתחיל לחפש עליי".

השניים עוכבו בשעה עשר בבוקר, והגיעו לתחנת מחוז ש"י בסביבות השעה שלוש אחר הצהריים. בשטח נאמר להם שנעצרו בגלל הפרעה לעובד ציבור (החייל), אך בתחנה נוספו חשדות נוספים: תמיכה בארגון טרור, הפרת הוראה חוקית ושהייה בשטח צבאי סגור.

לדברי ג'קסון, החקירה לא התמקדה במעצר ובמסיק הזיתים. "הם שאלו אותי אם אני חבר בארגונים כלשהם, אבל לא ציינו שום דבר ספציפי, הם רק שאלו מי הבוס. הם בעצם שאלו מי אומר לנו לאן ללכת, מי אחראי, מי הבעלים של מטע הזיתים, אמרתי שאני לא יודע.

"הם שאלו גם אם הייתי בהפגנות של חמאס והפגנות אנטי ישראליות, ואמרתי שלא. הקריאו לי את החשדות. הם אמרו שאני תומך בחמאס ובארגוני טרור אחרים. ואז החוקר אמר, 'טוב, אתה משקר, הגעת לישראל כדי להילחם ביהודים ולעסוק בטרור, ואנחנו הולכים לגרש אותך מהארץ'. הוא השתמש באוסף של תמונות שנוגעות לחשדות".

ג'קסון אומר שהחשיפה לתמונות גרמה לו להבין שהיה נתון למעקב במשך חודשים, מאז שהגיע לגדה באוגוסט. "נראה שהם אספו (תמונות) מתחילת התקופה שלי כאן ועד כמה ימים לפני המעצר. קשה לדעת אם זה קרה מההתחלה או שזו היתה חקירה רטרואקטיבית, אבל כך או כך הם עשו הרבה מחקר. בעצם, מהיום הראשון שבאמת הלכתי לאיזשהו מקום, היו להם דברים מאז ועד עכשיו. היתה להם גם תמונה שצולמה על ידי המשטרה או אולי הצבא, ואחת שצולמה על ידי אחד מהמתנחלים הבלתי חוקיים (שגרים בהתנחלות לא חוקית). זה היה קצת מזעזע. לא ידעתי שאני כל כך חשוב".

ג'קסון מוסיף כי מכיוון שלא היה מוכן לקבל את ההאשמות נגדו, היחס אליו הפך קשה יותר. "זו היתה פחות חקירה ויותר רצף צעקות, אחרי שלא אמרתי את הדבר הנכון לתפיסתם. החוקרים כעסו מאוד כשלא הסכמתי עם הביטוי הזה, 'נלחם ביהודים או בצבא'".

מסיק בכפר דומא, אוקטובר 2024 (צילום: אורן זיו)

מדיניות גירוש הפעילים נועדה למנוע תיעוד של מה שמתרחש בגדה. מסיק בכפר דומא, אוקטובר 2024 (צילום: אורן זיו)

ג'קסון מעיד כי העובדה שהוא יהודי הובילה להתנכלות מצד השוטרים. "האנטישמיות היחידה שחוויתי כל הזמן שלי בפלסטין היתה במשטרה. כשהמתנתי במשטרת ש"י, רק אני ואחד השוטרים, לצילום על רקע דגל ישראל, הוא הסתכל עלי ואמר 'ברוך הבא לישראל'. לא עניתי, כי לא הייתי בחקירה ורק עמדתי אזוק. הדבר הבא שאמר היה 'אתה אנרכיסט?' ואז הוא אמר משהו בעברית, והוסיף, 'אה, לא הבנת, אתה יהודי?'. לא אמרתי כלום, והוא אמר, 'ובכן, היינו כאן לפניך וישראל תהיה כאן אחריך, אתה תעוף מישראל לתמיד'. בהמשך, הדלת של התא שלנו היתה פתוחה, ואפשר היה לשמוע אנשים אומרים, 'אשכנזי, אשכנזי', ואז את השם שלי".

גם עבור צ'ונג, המעצר והחקירה היו חוויה טראומטית. "אף שהחשדות היו על הפעילות שלי רק באותו יום, מלבד עניין התמיכה בטרור, השאלות שהם שאלו אותי היו בעיקר על איך הגעתי לכאן, מה עשיתי, איפה הייתי, לאיזה ארגון אני שייך. בהמשך היתה הסלמה בתוכן השאלות. הם שאלו לאילו מקומות הלכתי, אם תקפתי יהודים, אם עסקתי באלימות נגד שוטרים. שאלו אם הייתי בהפגנה שתומכת בחמאס. עניתי שלא, אף אחד מהדברים האלה לא היה נכון או מבוסס על המציאות".

בשלב מסוים המשטרה שאלה את צ'ונג על נוכחותו ברמאללה, ולאחר שלא ענה הציגו לו תמונה של "מישהו שנראה כמוני מחזיק או נמצא מאחורי באנר בהפגנה ברמאללה. הם אמרו שאני משקר, שאני תומך בחמאס, שהייתי בהפגנה הזאת. אמרתי למתרגם שלא הלכתי לשום הפגנה שתומכת בחמאס. ממה שהבנתי, זו היתה צעדה שמתרחשת כל יום. רציתי להראות הזדהות עם אובדן חיים של חפים מפשע בעזה, ואני לא יודע למה התמונה הזאת היתה משהו שמסמן אותי כטרוריסט. בשלב מסוים הם הפסיקו לשאול אותי שאלות, רק הטיחו בפניי טענות שווא, שאני שקרן, שאני טרוריסט, שצריך להעיף אותי מהמדינה ושהם ידאגו שזה יקרה".

בהמשך אותו יום, השניים נלקחו למתקן של רשות ההגירה ליד שדה התעופה. בפרוטוקול השימוע של ג'קסון צוין כי הוא "יהודי", וכי היה ב"הפגנה לילית ברמאללה" שמטרתה היתה "תמיכה בעזה". עוד צוין כי השניים "הואשמו בתמיכה בחמאס", אף שמדובר רק בחשדות שהועלו בחקירה, ולא בהאשמות שהופיעו בכתב אישום.

לאחר השימוע הקצר שנערך בנפרד לשניהם הוחלט כי אשרות הכניסה שלהם לגדה המערבית יבוטלו, והם יוכלו להישאר בישראל עד הטיסות שלהם חזרה הביתה, שנקבעו לימים בודדים לאחר מכן. "חשבנו שהסיכויים נגדנו", אומר צ'ונג, "בהתבסס על ההתנהגות של השוטרים והחיילים, שהיו מאוד אנטגוניסטים כלפינו ונדמה היה שרצו לעצור אותנו באופן יזום ולהוציא אותנו מהמדינה".

כל הפעילים שעימם דיברנו אמרו שהחוקרים לא דיברו אנגלית, ושהם נעזרו במתרגמים שהביאה המשטרה, פנים מול פנים או בשיחת וואטסאפ. "גם דרך המתורגמן, השאלות היו מאוד מבלבלות", אומר ג'קסון.

טקטיקת הגירוש הנהוגה כבר שנים היא שהפעילים נעצרים על ידי הצבא, מועברים למשטרה שחוקרת אותם, ולאחר מכן מועברים מההליך הפלילי להליך של רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים – שם ניתן לשלול את הוויזה שלהם ולגרש אותם בתהליך קצר יחסית. ניתן לערער על ההחלטה, אבל אז לרוב נאלצים המערערים להישאר במעצר ממושך.

עו"ד מיכל פומרנץ, שייצגה כמה פעילים אמריקאים שנעצרו וחלקם גורשו, הסבירה כי "ההליך הפלילי מראה שאין שום חשד אמיתי, ואז מעבירים אותם להליך המנהלי, ששם לוקחים את מה שהמשטרה אמרה כנקודת המוצא".

לדבריה, לגבי תיירים יש לישראל מלכתחילה "שיקול דעת רחב. ברגע שהמשטרה צובעת אותם בצבעים שאין להם שום קשר למציאות, כל בדל של ראייה מספיק כדי לגרש אותם. זה שרירותי ואקראי. זה שהם עצורים על חשדות כלשהן מקל על הגירוש".

פומרנץ מציינת כי ברוב המקרים, הטענות של המשטרה ורשויות ההגירה לא מבוררות עד הסוף, מכיוון שהפעילים מגורשים עוד קודם לכן, בשל העדפתם להימנע ממעצר ממושך. "כל מי שייצגתי עבר חוויה קשה ומטלטלת. התייחסו אליהם לא יפה, הם היו שעות בשמש, הטיחו בהם שהם תומכי חמאס ושונאי ישראל. חלקם לא רצו להתעסק (בהליך; א"ז) בגלל החוויה הלא נעימה. אם מוכנים להיאבק, זה עשוי להוביל לזמן מה בכלא ולאיסור כניסה ממושך". פומרנץ מוסיפה כי לדעתה "זה לא מקרה שרבים מהעצורים אמריקאים. נראה שהם רוצים נקמה על הסנקציות (על מתנחלים; א"ז)".

נטע גולן, ממקימות ISM, מבקשת להזכיר כי פעילים בינלאומיים מעולם לא הורשעו בישראל. "הם מאשימים אנשים שאין להם קשר לשום מעשה אלים, משקרים ומנפחים למושגים של תמיכה בטרור והסתה לאלימות. כשהטענות האלה מופנות נגד פעילים בינלאומיים, אנשים נעצרים ומגורשים. אבל כשהן מופנות כלפי פלסטינים בגדה, זה מוביל למעצר מנהלי ועינויים, וכשזה מופנה כלפי פלסטינים בעזה, על אותן האשמות מצוצות מהאצבע, הורגים אותך ביחד עם כל המשפחה שלך".

גולן סבורה כי המדיניות הזאת שמופנית נגד הפעילים נועדה בראש ובראשונה למנוע כל תיעוד של מה שמתרחש בגדה. "הם רוצים למנוע תיעוד וראיות לגבי הטיהור האתני בגדה המערבית, במיוחד בקהילות הרועים הפלסטיניות בשטחי C".

>> שנה למלחמה: מסע בין הקהילות הפלסטיניות שגורשו

פנינו למשטרה בבקשת תגובה לגבי הטענות המועלות בכתבה. במשטרה לא הכחישו את העדויות של הפעילים לגבי המעצר והחקירה, ובחרו לשלוח את התגובה הבאה: "משטרת ישראל מבצעת אכיפה בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה, ולא תאפשר פגיעה במדינת ישראל, תמיכה בטרור, הפרת החוק, פגיעה בסדר הציבורי והפרעה לכוחות הביטחון בפעילותם המבצעית".

פנינו לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשת תגובה לגבי ההליך המהיר לגירוש פעילים, והטענות כי חקירות המשטרה משמשות כראיות שמצדיקות גירוש, ללא שהתבררו לעומק. תגובתם תפורסם אם תתקבל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"הם הרי לא מספקים מקלטים ולא כיפת ברזל ביישובים שלנו, אז מי צריך אזעקות?". אתר נפילת הטיל בתרשיחא, 29 באוקטובר 2024 (צילום: דוד כהן / פלאש90)

מ"ערביי ישראל" הפכנו ל"ערביי השטחים הפתוחים"

על רקע ההתקפות הבלתי פוסקות מלבנון, בישובים הערביים אומרים שהם הופקרו לנפשם. "הפערים בהתמגנות בין הרשויות הערביות ליהודיות פשוט לא נתפסים". ובינתיים, ברשתות החברתיות יהודים חוגגים את מותם של אזרחים ערבים מירי הטילים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf