מלחמה, נשק, עסקים ואקדמיה. המקרה של אוניברסיטת ת"א
בכיר לשעבר במוסד מונה לסגן נשיא אוניברסיטת ת"א "לקשרי תעשייה ויזמות". האוניברסיטה מארחת כנס ענק בשותפות עם משרד הביטחון וחברות נשק. עכשיו תוהים באקדמיה הישראלית למה רוצים להוציא את ישראל מתוכנית הורייזון
מסמנים לחוקרים באקדמיה מהו סוג היישומים שהאוניברסיטה מבקשת לקדם. ראש השב"כ לשעבר רונן בר בכנס הסייבר השנתי באוניברסיטת תל אביב, יוני 2023 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)
לפני כשלושה שבועות קיבלו חברי סגל באוניברסיטת תל אביב מכתב מנשיא האוניברסיטה, פרופ' אריאל פורת, שכלל עדכון בדבר תפקיד מנהלי חדש בצמרת המוסד: סגן נשיא לקשרי תעשייה ויזמות. לתפקיד מונה, כתב פורת, "מר חגי איטקין", בזכות עברו המקצועי, הכולל "תפקידים בכירים במערכת הביטחון", וכן בזכות פעילות רבת שנים ומוצלחת באוניברסיטה, שבמסגרתה פעל ל"יצירת קשרים וחיבורים עם התעשייה עתירת הידע". איטקין, הוסיף פורת, משמש גם כ"יו"ר "רמות", חברת מסחור הטכנולוגיה שלנו".
>> אוניברסיטת ת"א מציעה: קריירה בשב"כ והשראה ממפתח טילים
עד לפני ארבע שנים היה הבכיר החדש באקדמיה מוכר לציבור רק כח' מהמוסד. הוא שירת בארגון עשרים שנה ומילא שורה של תפקידים, הבכיר שבהם היה ראש אגף הטכנולוגיה. בראיון שהעניק לאולפן שישי באוקטובר 2022, שנתיים לאחר פרישתו מהארגון, סיפר על הניסיון שצבר בלוחמת סייבר ובחיסולים ממוקדים ברחבי המזרח התיכון, שבהם, לדבריו, היתה "הקפדה יתרה על פגיעה רק באובייקט עצמו".
אחרי שעזב את המוסד, סיפר אז, חבר לפרופ' רוני גמזו בחממת סטארטאפים רפואיים, ובמקביל התנדב בחווה טיפולית בעזרת בעלי חיים המיועדת לילדים עם צרכים מיוחדים. הניסיון הזה בעולם הסטארטאפ עשוי להצדיק את מינויו למשרה שזה עתה נוצרה באוניברסיטת תל אביב, אולם פורת טרח לציין דווקא את עברו במערכת הביטחון.
מינויו של בכיר לשעבר במערכת הביטחון לצמרת האוניברסיטה משתלב עם כנס DefenseTech Week, שיתקיים בחודש הבא באוניברסיטת תל אביב זו השנה השנייה. הכנס מספק הצצה מאלפת ליחסים הסימביוטיים בין מערכת הביטחון, התעשייה הצבאית והאקדמיה בישראל. על ארגון הכנס אחראים אוניברסיטת תל אביב, משרד הביטחון, מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) ושני מרכזי מחקר של האוניברסיטה: המרכז הבין-תחומי לחקר הסייבר וסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, שייסד פרופ' יצחק בן ישראל ושאותה הוא מנהל זה שנים. בן ישראל מילא שורה של תפקידים בכירים בענף המחקר הצבאי ב-35 שנות שירותו בצבא ואף עמד בראש מפא"ת במשך ארבע שנים בשלהי שנות התשעים של המאה הקודמת.
22 גופים נותנים חסות לאירוע, ו-28 גופים מוגדרים כ"שותפים". נותני החסות מתחלקים לשש קטגוריות, לפי סדר היררכי: "יהלום", "פלטינה מוערכים", "אסטרטגי", "פלטינה", "כסף" ו"ארד". נותנת החסות הראשית, היחידה הנמצאת בקטגוריית "יהלום", היא Shield AI, שהוקמה על ידי יוצא יחידת אריות הים האמריקאית ומפתחת מערכות טיסה אוטונומיות מבוססות בינה מלאכותית, בהן טייסי קרב אוטונומיים וכטב"מים.
מתעלם מהפיל שבחדר. פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, מאי 2025 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)
בקטגוריה הבאה רשומות חברות נשק מקומיות, רפאל והתעשייה האווירית, וביתר הקטגוריות רשומות 19 חברות נשק נוספות, ישראליות ובינלאומיות, בהן ענקית טכנולוגיית התעופה והנשק לוקהיד מרטין. בקרב ה"שותפים" אפשר למצוא את "רמות", חברת מסחור הטכנולוגיה של אוניברסיטת תל אביב שהנשיא פורת הזכיר במכתבו, לצד מכון היצוא הישראלי (עמותה פרטית-ממשלתית בשליטה משותפת של משרד הכלכלה והתעשייה, ההסתדרות החדשה, התאחדות התעשיינים בישראל ואיגוד לשכות המסחר), ארגון הסייבר והביטחון הישראלי (CYB), עמותת הבוגרים של 8200, עמותת בוגרי ויזמי התקשוב והסייבר למען ישראל, וכן DefenseTech Community IL, עמותה שהוקמה בשנה שעברה במטרה "לאגד ולחזק את האקוסיסטם של הדיפנס-טק הישראלי".
לצד הגופים הישראליים, אפשר למצוא גופי פיתוח ומסחר ועמותות ממשלתיות ופרטיות מגרמניה, שוודיה, טיוואן, קנדה וארה"ב. ב-2023 התגאתה "רמות" במזכר הבנות לשיתוף פעולה מחקרי שחתמה עליו עם ענקית הנשק הבינלאומית "לאונרדו". מנכ"לית "רמות" דאז, קרן פרימור, סיפרה לאתר ice שזו "זכות גדולה להיות המוסד האקדמי הישראלי הראשון החובר לענקית לאונרדו".
גם רשימת הדוברים בכנס עשירה וכוללת את ראש מפא"ת, תא"ל במילואים דניאל (דני) גולד, את מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, את פרופ' בן ישראל, את נשיא ומנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, את מנכ"ל חברת הנשק "תומר" דותן גבאי ועוד 34 דוברים: גנרלים, מנהלי חברות נשק ישראליות וזרות ואקדמאים העוסקים בתחומי מחקר רלוונטיים, בהם חוקרים מכמה אוניברסיטאות אמריקאיות. נושאי הדיון בכנס יהיו, בין השאר, "עתיד הלוחמה", "מערכות אוטונומיות ולחימה מונעת AI", "כלי רכב קרביים רובוטיים", "כטב"מים ומזל"טים" ו"אבטחת סייבר ולוחמת מידע".
באתר הכנס מופיעים גם ארבעה פרסומים מהזמן האחרון הנוגעים לתעשייה הצבאית הישראלית. שניים מהם התפרסמו בדצמבר אשתקד: כתבה של "וול סטריט ג'ורנל" שכותרתה "הטכנולוגיה הצבאית החדשה של ישראל: נוסתה בעזה, נחשקת במערב" וכתבה ב"ברייקינג דפנס" (כתב עת המוקדש לתעשיית הנשק) שכותרתה "בכירים ישראלים אומרים שהקונפליקט בעזה היה 'מלחמת הרובוטיקה הראשונה'".
בבחירתה למנות איש מוסד לשעבר לתפקיד מנהלי-אקדמי בכיר ולארח כנס עמוס חברות נשק ובכירי מערכת הביטחון, האוניברסיטה נוקטת בהכרח עמדה ביחס לקשר בין מלחמה, נשק ועסקים. מינויו של ח' מהמוסד לתפקיד בכיר באגף קשרי אקדמיה-תעשייה מאותת לחוקרים מהם היישומים הרצויים של עבודתם המדעית שהאוניברסיטה מעוניינת לקדם. האוניברסיטה יכולה לרתום את הידע והמשאבים של חוקריה לטובת יוזמות שאינן קשורות ל"תעשייה הביטחונית", שתוצריה משמשים כבר עשרות שנים למעקב, לדיכוי, לגירוש ולהרג המוני של פלסטינים.
ישראל הופכת את המלחמות שלה למכשיר שיווק. מבקרים בתערוכת ISDEF בתל אביב, מרץ 2022 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)
בחירות אלו גם מובילות לדחיקה אקטיבית של תלמידים, מרצים וחוקרים פלסטינים מהמרחב ומהשיח האקדמיים. הן משפיעות על מינויים אקדמיים של חוקרים ומרצים שאינם מעוניינים שעבודתם תשרת את תעשיית המלחמה.
הבחירות האלה משקפות קו אידיאולוגי, פוליטי וכלכלי עמוק ומתמשך של האוניברסיטאות בישראל, כפי שעולה מהדוח "אקדמיה בפקודה: מיליטריזם באקדמיה בישראל" שפרסמנו בתנועת פרופיל חדש בשנה שעברה. כחלק מהגישה הזו, החליטה אוניברסיטת תל אביב לארח בקמפוס תוכנית צבאית נוספת, חבצלות, זמן קצר לאחר שהכניסה בשעריה את החיילים הקרביים של תוכנית ארז.
חלק אחר במכתבו של פורת מוקדש למה שהוא מגדיר כ"אתגרי המלחמה". בחלק הזה הוא מתגאה בתמיכה הכלכלית והאקדמית בחיילי המילואים ומציין כי התמיכה היא הדבר "החשוב מכול", כנראה חשוב יותר, בעיניו, מתמיכה בסטודנטים אחרים בהמשך הוא כותב כי "מצבנו בעולם בעקבות המלחמה הוא כידוע בכי רע. החרמות נגד האקדמיה הישראלית מצויים בשיאם, וניסיונותינו להיאבק בהם נוחלים הצלחה חלקית בלבד. נמשיך במאמצים אלו גם השנה, במיוחד לקראת חידוש הסכם 'הורייזן אירופה', המהווה מקור קריטי למענקי מחקר לחוקרינו ובסיס לשיתופי פעולה עם עמיתים באירופה".
במכתבו מהדהד פורת את קביעת צוות הפעולה למאבק בחרם האקדמי בור"ה, שלפיה שיתוף הפעולה של האקדמיה הישראלית במסגרת תוכנית הורייזון מצוי בסכנה. כך גם עשה דיקאן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' עודד ליפשיץ, במכתב ששלח במאי השנה. אולם פורת מתעלם מהפיל שבחדר. הוא לא שואל מדוע חידוש ההסכם ניצב על בלימה, שכן בימים אלה ממש דנים באיחוד האירופי על הוספת תנאי ולפיו מדינות האחראיות לרצח עם לא יוכלו להשתתף בפרויקט. הוא גם לא שואל אם החרם נובע מ"אנטישמיות" או קשור ל"אתגרי המלחמה" במובנם האמיתי, ובפרט לתרומתה הפעילה של האוניברסיטה לשכלול מנגנוני הביצוע של אותה מלחמה.
בדומה לרוב החברה הישראלית, האקדמיה בישראל בוחרת שוב ושוב להתבצר בעמדתה ולהתעלם מהביקורת הגוברת ומקריאות החרם מצד מוסדות אקדמיים אחרים על חלקה בבניית מכונת המלחמה וההשמדה הישראלית ובשכלולה. היא אינה מכירה באחריותה לפשעים שמבצעת ישראל בעזה, בגדה וברחבי המזרח התיכון. יותר חשוב לה לרצות את בעלי הכוח ואת מי שמרוויח מהמלחמה.
"שיחה מקומית" פנתה לאוניברסיטת תל אביב בבקשה לתגובה. היא תתפרסם ברגע שתגיע.
ניסי פלאי הוא אקטיביסט בפרופיל חדש, התנועה לאזרוח החברה בישראל, חוקר ומחבר הדוח "אקדמיה בפקודה: מיליטריזם באקדמיה בישראל"
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
