שובת הרעב איבד את הכרתו: רק שחרור ממעצר מנהלי יציל את חייו

העציר המנהלי שובת הרעב מוחמד עלאן איבד את הכרתו במהלך הלילה. על פי הדיווח מצבו הרפואי של עלאן, ששובת רעב כמעט 60 ימים, התדרדר והוא מטופל ומונשם כרגע על ידי הצוות הרפואי.

זו הפעם הראשונה שמבוצע בעלאן הליך רפואי מכל סוג שהוא מאז החל לשבות רעב. על פי הדיווחים בכלי התקשורת הפלסטינים, בבתי הסוהר בהם כלואים אסירים פלסטינים פוליטיים הועלתה הכוננות ואסירים נקראו לשהות בתאיהם.

מוחמד עלאן, אשר שובת רעב כבר 57 ימים במחאה על מעצרו המנהלי הממושך, הועבר בתחילת השבוע לבית החולים ברזילי לאחר שהצוות הרפואי בסורוקה התנגד לטפל בו בניגוד לרצונו המפורש, ואף לערוך לו בדיקות. הוא שובת במשך כל הימים הללו שביתת רעב מלאה, כשהוא שותה מעט מים בלבד ומסרב לקבל מלחים וויטמינים.

בימים האחרונים הביע עלאן את התנגדותו לכל טיפול רפואי בצורה ברורה ולא משתמעת לשתי פנים. כשהוא צלול לחלוטין, הנחה עלאן את הרופאים לא לטפל בו, ולא להחיות אותו גם במידה ומצבו יתדרדר והוא יאבד את הכרתו. אגב, גם הזנה בכפייה מהווה סכנה לחייו של עלאן: ארבעה אסירים מתו בישראל בעבר כתוצאה מהנזקים של הזנה בכפייה, וההסתדרות הרפואית העולמית רואה בפעולה זו צורה של עינויים.

מרופאים לזכויות אדם נמסר הבוקר: "ברגע שאיבד עלאן את הכרתו מורה האתיקה הרפואית כי על הרופא המטפל לפעול בהתאם להבנתו את רצון המטופל ולשיקול דעתו. אנו מקווים ומאמינים כי רופאי ברזילי נהגו בהתאם וכיבדו את רצונו של עלאן. מצב זה אליו הגענו לא היה הכרח המציאות. ניתן היה לקיים דיאלוג ולהגיע להסכמה שהייתה מונעת התדרדרות זו. זה הזמן בו הדרג הפוליטי צריך לקבל החלטה לשחרר את עלאן ממעצרו המנהלי ולאפשר לרופאיו להתרכז במאבק על חייו".

> מרד הרופאים: מסרבים לטפל בכפייה בעציר שובת הרעב

אמו של מוחמד עלאן ומפגינים מול בית החולים סורוקה דורשים את שחרורו ומוחים נגד הכוונה להזינו בכפיה (צילום: אבי בלכרמן)

הדרך היחידה להציל את חייו של עלאן היא לנהוג לפי עקרונות הצדק והחוק, ולשחררו ממעצר מנהלי. אם למדינה יש ראיות על כך שהוא פושע או מסוכן, היא צריכה להציגן בבית המשפט. מאחר והמדינה בוחרת שלא לעשות זאת, אין אלא להבין מכך שאין לה ראיות כאלה. בדיוק כמו במקרים קודמים. אף על פי כן, ההצעה האבסורדית היחידה שהציעה לו המדינה היא שימשיך לשבת במעצר מנהלי עוד למעלה משנה – ואז ישוחרר.

עלאן, עורך דין בן 33 מהכפר ענאבוס הסמוך לשכם, נעצר ב-6 לנובמבר 2014, ומאז הוא מוחזק במעצר מנהלי בלא שהואשם בדבר. לאחר שמעצרו המנהלי חודש בפעם השנייה, מבלי שניתנה לו ההזדמנות להגן על עצמו, החליט עלאן להשתמש בכלי המחאה הלא-אלים היחיד שעומד לרשותו ופתח בשביתת רעב.

במעצר מנהלי מחוזק אדם ללא הגבלת זמן מבלי שיועלו נגדו חשדות או יוגש כתב אישום. נכון לסוף חודש יוני 2015 החזיקה ישראל במעצר מינהלי 370 פלסטינים במתקנים של שירות בתי הסוהר. השימוש במעצר מינהלי אמור להיות מידתי ונדיר, אולם ישראל מגבירה את השימוש בו בשנה האחרונה. בשבועות האחרונים הוצאו צווי מעצר מנהליים גם למספר פעילי ימין קיצוני. גם אלו נעצרו ללא משפט וללא הצגת כל ראיות.

כפי שכתבנו כאן השבוע, מוחמד עלאן מוכן לסכן את חייו עד מוות כדי שיהיה לנו קל יותר לדבר על הפרקטיקה הפסולה של המעצרים המנהליים, ולא על עובי המחט או זווית הכנסת הצינורית לגרונו. מחאתו היא נגד מנגנון צדק מושחת שמחזיק אותו בכלא בלי לספר לו אפילו מדוע ובלי לומר לו מתי ישוחרר או מתי יעמוד לדין, אם בכלל.

זיכרו זאת אם עלאן ימות. זיכרו זאת כשהרופאים והשרים יתקוטטו האם היה צריך להזין אותו בכפיה או לא, ושוב ידחקו הצידה את הנושא האמיתי שעליו צריך לדון, האופן שבו ישראל עושה שימוש במעצרים מנהליים לצורך דיכוי של אוכלוסיה שלמה.

> אמו של שובת הרעב: מי שיאכיל את בני בכפייה יבצע פשע נורא"