מהפכת העליונות היהודית דוהרת ותוקפת מתנגדים מבית ומחוץ
הציונות, שקמה בעצמה כמהפכה, הולידה מהפכת המשך: העליונות היהודית. היא מייחסת למשטר הישן רפיסות ומבקשת להמיר את היהדות הקלאסית ביהדות בית מקדש. אויביה אינם רק פלסטינים, אלא גם יהודים המתנגדים לה
בניית בית המקדש במקום הפולחן הקיים היא חלק מהמאפיינים של תרבות העליונות היהודית החדשה. מטרייה עם כיתוב "משיח" בירושלים, נובמבר 2020 (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש90)
מדינת ישראל נולדה כחלק מסדר עולמי חדש, שנבנה לאחר מלחמת העולם השנייה. סדר עולמי זה אפשר לישראל לקום כחברה אתנית-יהודית ומיליטריסטית, אבל גם ריסן אותה. הוא הגביל את הפעלת הכוח וכפה פרקטיקות דמוקרטיות של זכויות מיעוטים וזכויות אדם על חברה ומערכת ערכים יהודיות שלא היו בשלות לקליטתן. המושג "מדינה יהודית ודמוקרטית", על הסתירה הפנימית הגלומה בו, מבטא את המתח בין שני הקטבים האלה.
>> מלחמת המגן של העליונות היהודית
הציונות קמה כמהפכה נגד הדת והמסורת, שאסרו על התארגנות פוליטית של יהודים. אולם מהפכה אינה אירוע חד-פעמי, אלא תהליך דינמי, ועשויה להוליד מהפכת המשך. לאחר 1967 צמחה בהדרגה, מתוך המיליטריזם הציוני, מהפכת המשך של עליונות יהודית. מהפכה זו התפתחה לאיטה, אך בעשור השני של המאה ה-21 כבר הופיעה העליונות היהודית כישות נפרדת מן המהפכה הקודמת.
לנסיבות העולמיות יש חלק לא מבוטל בהתהוותה של המהפכה החדשה. בעשורים הראשונים של המאה ה-21 התערער הסדר העולמי שנקבע לאחר מלחמת העולם השנייה. בין היתר, רוסיה פלשה לאוקראינה וסיפחה חלק מהשטחים שכבשה, תוך רמיסת החוק הבינלאומי, והימין האוטוריטרי והשמרני עלה לשלטון בכמה ממדינות אירופה ובארצות הברית. גם במדינות שבהן לא עלה לשלטון, הימין התחזק במידה ניכרת. האיחוד האירופי קלט מדינות פוסט-סובייטיות מצד אחד ואיבד את בריטניה מצד שני, והוא מפוצל בין מדינות ליברליות במערב אירופה למדינות שמרניות במרכזה. סביבה זו אפשרה לעליונות היהודית להתחזק בישראל.
הסיפוח בפועל של הגדה המערבית יצר שוויון דמוגרפי בין יהודים לערבים בכל מרחב השליטה הישראלי, המשתרע מן הירדן ועד הים התיכון. הפלסטינים, ובהם אזרחי ישראל הפלסטינים, הפכו לאיום פנימי, תוך-משטרי. לפיכך התעורר במשטר הישראלי צורך דחוף להחליף את הסדר הישן, להשעות חוקים קיימים או לשנותם.
הסיפוח בפועל יצר שתי קהילות שוות בגודלן תחת שליטה ישראלית. התנחלות עפרה (צילום: ליאור מזרחי)
חוק הלאום, שנחקק ב-2018, קבע כי רק ליהודים עומדת הזכות להגדרה עצמית במרחב הזה, ושינה את מעמדה של הערבית משפה רשמית לצד העברית לבעלת "מעמד מיוחד". החלשת הסדרי יסוד דמוקרטיים והכפפת הרשות השופטת לרשות המבצעת – מה שזכה לכינוי "ההפיכה המשטרית", שהממשלה מקדמת מאז תחילת 2023 – הן חלק אורגני, ואולי אף הכרחי, ממהפכת העליונות היהודית. גם מינויו של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי ומינויים של שני קצינים המזדהים עם תפיסת העליונות היהודית לראשות המוסד ושב"כ הם חלק מאותה מהפכה. כך גם החלטתו של נתניהו למנות את עורך דינו הפרטי, שייצג אותו בבג"ץ מול היועמ"שית, לתפקיד מבקר המדינה.
ההפיכה המשטרית ומהפכת העליונות היהודית עדיין לא הושלמו, אך הן כבר התקדמו כברת דרך; הן ניצלו את המלחמות שהמשטר הישראלי מנהל מאז 2023 ברצועת עזה, בלבנון ובאיראן, ואת האלימות שסוכניו מפעילים בגדה המערבית. דווקא ממתנגדיו הקולניים קיבל משטר העליונות היהודית סיוע. בלי שהופעלו נגדם אמצעי חירום, השעו מתנגדי ההפיכה המשטרית את מחאתם והתגייסו להילחם ברצועת עזה, בלבנון, באיראן ובגדה המערבית.
הקוד המיליטריסטי-אתני שלהם גבר בקלות על עקרונותיהם הדמוקרטיים ועל הסתייגותם משלטון הימין וממטרותיו. בחסות המלחמה הפנה המשטר את אמצעי החירום נגד אזרחי ישראל הפלסטינים. חופש הביטוי וההפגנה שלהם צומצם באופן ניכר, ובקרב החברה היהודית והממסד גבר השיח שלפיו הם אינם נאמנים למדינה.
מהפכה נמדדת לא רק בהבטחותיה לעתיד, אלא גם במימושה בהווה. היא אינה רק חזון, אלא גם פרקטיקה וארגון, שחלק נכבד מהם מופנה נגד הסדר הישן ונגד האויבים מבית ומחוץ. מהפכת העליונות היהודית סיגלה לעצמה מאפיינים של מהפכת נגד, הפועלת בשני צירים. בציר אחד מנהלת העליונות היהודית מסע דה-לגיטימציה נגד הגרסה הקודמת של הציונות ומציגה אותה כרופסת. במקומה היא מתחייבת להקים משטר חזק, שיבהיר למתנגדיו – פלסטינים ויהודים כאחד – מי אדון הארץ.
בציר אחר מבקשת העליונות היהודית להמיר את היהדות הקלאסית ביהדות חדשה, שמאפייניה הם בניית בית המקדש כתחליף לפולחן הקיים, כינון משטר מלוכני במקום דמוקרטיה והעמדת סנהדרין רבנית כבסיס לרשות השופטת והמחוקקת. השר לביטחון לאומי מקדם כיוון זה באמצעות שינוי הסטטוס קוו בהר הבית. בחסות ראש הממשלה הוא מאפשר תפילת יהודים בציבור במקום שבמשך יותר מ-1,300 שנה שימש אתר תפילה מוסלמי בלעדי.
"למקדש פנינו" זו תנועה רחבה. יהודים מתפללים על הר הבית, 2 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
"למקדש פנינו" אינה סיסמה של חבורת פעילים אזוטרית, אלא קריאה שתחתיה מסתופפים חרדים, חרד"לים ודתיים-לאומיים. אפשר לראותה על פגושים של מכוניות. דגל המקדש נישא בגאווה ובבולטות במצעד הדגלים האחרון. הכיתוב "משיח" עם איור כתר מלוכה אינו רק סמל בדגלה של תנועת חב"ד, אלא גם פאץ' פופולרי בקרב חיילים קרביים שאינם נמנים עם שורות החסידות. ביחידות שדה מושמעת שירת "אני מאמין בביאת המשיח" לצד ההמנון הלאומי הציוני, ולעיתים אף במקומו.
הציונות רצתה לנרמל את העם היהודי במדינתו, אך הדינמיקה המהפכנית הטבועה בה הובילה למציאות הפוכה. מדינת ישראל היא יוצאת דופן בין האומות, ולא לשבח. היא טוענת כי היא פטורה מעמידה באמות מידה בינלאומיות מקובלות.
מהפכה משרטטת מחדש גבולות חיצוניים ופנימיים בין עמית לאויב. בעיני פעיליה הרדיקליים, המהפכה מבחינה באופן חד בין מי שנמצאים לחלוטין במחנה שלה ובין כל השאר, הנתפסים בהכרח כמתנגדיה. במצבים כאלה, המהפכה מאדירה אלימות ומפעילה כוח רב לא רק כלפי אויב חיצוני, אלא גם פנימה, נגד מי שהיא מגדירה כמשתפי פעולה עם האויב.
העליונות היהודית כבר הגיעה למצב זה. מתנחלים תוקפים פיזית ישראלים יהודים, פעילי נוכחות מגינה המלווים חקלאים פלסטינים. בחסות הצבא, ולעיתים אף בהשתתפותו הפעילה, הם פוגעים בחקלאים פלסטינים וברכושם במטרה לסלקם ולרשת את אדמותיהם. פעילי ימין תומכי נתניהו תקפו מפגינים נגד ההפיכה המשטרית ועיתונאים ביקורתיים. במשרד החינוך פועלת ועדה חשאית בראשות איש שב"כ לשעבר, העוקבת אחר מורים המבקרים את הממשלה ברשתות החברתיות ובתקשורת. שלושה רבעים מתוך 160 המקרים שעליהם דיווחה היו של מורים ערבים, והשאר של מורים יהודים.
התקפות על פעילים ישראלים בנוכחות מגינה הפכו שגרה. מנתחלים תוקפים חקלאים ופעילים ישראלים בעירייה צוריף (צילום: שי קנדלר)
פעילי העליונות היהודית וחלק מהציונים המיליטריסטיים מסרבים לעצור את הדינמיקה המהפכנית. הם עלולים להגיב באלימות קשה יותר כאשר יעריכו שבסיס הכוח שהשיגו נתון לאיום מצד מתנגדים בחברה האזרחית, או אם המדינה תחליט לשנות כיוון. הם מבינים כי הסדרי שלום עם הפלסטינים, סוריה, לבנון ואיראן יקבעו את המציאות באמצעות גבולות וכללים בינלאומיים, ויעצרו את מהפכתם. לכן הם משתדלים ללבות עימותים בגדה המערבית, ברצועת עזה, בלבנון ובאיראן, וחותרים להציב את ישראל כמעצמה אזורית המתחרה בטורקיה ובערב הסעודית על ההגמוניה במזרח התיכון. מבחינתם, אין הכרח לקיים מלחמה חמה; גם מלחמה קרה מחייבת תחזוקה של חברה מגויסת ושימור העליונות היהודית.
כדי להגיע להסדרי שלום ולגבולות קבע אין צורך לבצע דה-ציוניזציה כוללת, אבל הכרח לעצור את הדינמיקה המהפכנית שמניעה כיום את הציונות ודוחפת להתפשטות טריטוריאלית ולעליונות יהודית בתוך המדינה ובסביבתה. הדחף להתפשטות טריטוריאלית, המיליטריזם של חברה מגויסת והעליונות היהודית כרוכים זה בזה. אלו הם פניו של משטר אחד, שחובה להחליפו.
במבט מעמיק, כאן טמון כישלונם של הסכמי אוסלו. ההסכמים ניסו לרסן את ההתפשטות הטריטוריאלית של ישראל, בלי להתמודד עם המיליטריזם ועם העליונות היהודית. אדרבה, אלה אף עוגנו בסעיפי ההסכמים, ובסופו של דבר הובילו לג'נוסייד ולחורבן פיזי ומוסרי. זו גם חולשתם של הסכמי אברהם, שחיזקו את העליונות היהודית ונטעו בה את האשליה שהיא יכולה לעצב מחדש את איראן. הבעיה העיקרית של ישראל אינה התנהגותו של נתניהו או אישיותו של טראמפ. לא הם שמכשילים אותה, אלא הדינמיקה המהפכנית של העליונות היהודית.
מנחם קליין הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במשא ומתן עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה עם מובילי יוזמת ז'נבה
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
