המדיניות הכושלת לצמצום פערים מתעלמת מהגיל הרך

פערים בהתפתחות השפתית בין פעוטות נפערים כבר בשנת החיים הראשונה. שקילת תינוק בתחנת טיפת חלב (צילום אילוסטרציה: נועם מושקוביץ / פלאש90)

מחקר חדש שפרסם מרכז טאוב ממחיש בצורה פשוטה וקולעת עד כמה הטיפול והחינוך בגיל לידה עד שלוש הוא חשוב וחורץ גורלות. פערים בהתפתחות השפתית בין פעוטות, הקשורים לרקע החברתי-כלכלי של הוריהם, נפערים כבר בשנת החיים הראשונה.

אבל ממשלת ישראל מפגרת אחרי מדינות העולם בהבנת העניין. בכל הקשור להשקעה התקציבית בגיל הרך, כפי שהרחבתי בשבוע שעבר, ישראל מדורגת במקום האחרון מבין מדינות OECD. ובכל הקשור לצמצום הפערים, משרד החינוך מתעלם לחלוטין מהגיל הרך ומשקיע קרוב לשני מיליארד שקל בשנה בשעות לימוד נוספות ביסודי ובחטיבת ביניים.

מאז הפעלת התוכנית לצמצום פערים (2014), הפערים לא הצטמצמו. במשרד החינוך חייבים לשנות תפיסה, ולהתמודד עם הפערים במקום שבו הם נפערים. זאת על ידי הדרכה וליווי הורים לפעוטות בפעולות כגון קריאה, שיחה ומשחק; הקמת מסגרות חינוך איכותיות בכמות מספיקה; והכשרת צוותי טיפול וחינוך מיומנים.

בקרה אחר התפתחות פעוטות

חוקרי מרכז טאוב (המקור המלא למטה), השתמשו לצורך המחקר במאגר המידע של מערך תחנות טיפול חלב בישראל. התחנות משמשות להדרכה וליווי ההורים, ולמעקב אחר התפתחות הפעוטות. השירות ניתן בכל רחבי הארץ, ללא תשלום.

ההורים מוזמנים לתחנות שבע פעמים במהלך שנת החיים הראשונה של הפעוט.ה, ועוד שלוש עד חמש פעמים, מגיל שנה עד ארבע. בדיקות המעקב נעשות בשלושה תחומים: התפתחות תקשורת ושפה, התפתחות אישית וחברתית, והתפתחות תנועתית (מוטוריקה עדינה וגסה).

בכל תחום נקבע סולם התפתחות ממוצעת עם אבני דרך שהתינוקות אמורים להשיג, בהתאם לגילם. למשל, בגיל שנה עד שנה וחצי תינוק אמור להביע את רצונו במחוות, בקולות או במילים, להצביע על חפצים לפי בקשת ההורה, ולומר מילים בודדות. בגיל 4 עד 5 הוא אמור לספור עד שלוש ולהכיר מילות יחס כגון: מעל, ליד או מאחורי.

בדיקת הפעוטות שגילו עיכוב בהשגת אבני הדרך בהתפתחות השפתית, העלתה שלושה ממצאים: שיעור התינוקות עם עיכוב בהשגת אבני הדרך גדל משנה לשנה; יש קשר חזק בין העיכוב להשכלת האם: ככל שהשכלת האם נמוכה יותר, כך גדל הסיכוי שילדיה יחוו עיכוב בהתפתחות השפתית; והפערים בין התינוקות על רקע השכלת האם מתרחבים עם העלייה בגיל.

גידול במספר התינוקות עם עיכוב התפתחותי

בכל קבוצות האוכלוסייה ניכרת מגמת עלייה עם השנים בשיעור התינוקות עם עיכוב בהשגת אבני הדרך להתפתחות. החוקרים מצאו ששיעור התינוקות שלהם עיכוב שפתי גדל מ-3.9% בשנת 2016, עד ל-5.3% בשנת 2022.

תופעה זאת מוכרת בישראל, כמו גם בעולם כולו, ומיתרגמת בסופו של דבר לעלייה בשיעור התלמידות והתלמידים בעלי צרכים לימודיים מיוחדים. למשל, שיעור תלמידי החינוך המיוחד מתוך כלל התלמידים, הכפיל עצמו מ-6% בשנת 2005 עד ל-12% בשנת 2022.

הממצא של מרכז טאוב לגבי הפעוטות מדאיג ביותר, שכן הוא מלמד כי מערכת החינוך תידרש בעתיד לתת מענה ליותר ויותר תלמידים בעלי צריכים מיוחדים. זאת כאשר כבר כיום המערכת מתקשה להתמודד עם הצרכים, עקב מחסור בתקציב ומחסור בצוותי חינוך מיומנים.

הקשר להשכלת האם

מבין משתני הרקע של התינוקות נמצא קשר הפוך מובהק להשכלת האם: ככל שהשכלת האם נמוכה יותר, שיעור העיכוב בהשגת אבני הדרך בהתפתחות השפה גדל. למשל, קרוב ל-3.3% מהתינוקות בני שלוש שאימם בעלת השכלה אקדמית נמצאו עם עיכוב בהשגת אבני הדרך, לעומת 10.9% מהתינוקות שאימם בעלת השכלה יסודית.

הקשר בין הישגים לימודיים לבין השכלת האם נמצא לראשונה במחקר "קולמן" משנות ה-60 בארה"ב. לאחר שבחן את ההישגים הלימודיים ואת משתני הרקע של 570 אלף תלמידות ותלמידים, קבע קולמן כי "לבית הספר יש השפעה מועטה על הישגי הילד, שאינה תלויה ברקע ובהקשר החברתי שלו".

מאז ועד היום, מתברר שוב ושוב שהפערים בין ילדים נפערים כבר בשנת החיים הראשונה, לנוכח העוני הסביבתי שבו הם גדלים. זה קשור לכך שפעוטות, המתפתחים לצד הורים בעלי השכלה נמוכה, נחשפים לאוצר מילים קטן יותר ולמורכבות לשונית (תחבירית) רדודה יותר.

הפערים מעמיקים עם הגיל

הממצא השלישי במחקר הוא שהפערים אינם נותרים יציבים, אלא מתרחבים והולכים עם הגיל. כאשר הפעוטות בני שנה, יש פער של 3.1% מקרב המעוכבים בין תינוקות לאימהות עם השכלה יסודית לבין אימהות עם השכלה אקדמית. לעומת זאת, בגיל שלוש הפער בין שתי הקבוצות הוא 10.6%. כלומר במהלך שלוש שנים, הפער גדל פי שלושה.

תופעה דומה מוכרת לנו גם מהישגי התלמידים בבתי הספר. למשל, במבחן אוריינות שפה שנערך בשנת תשפ"ג, נמצא שהפער לטובת תלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה, לעומת תלמידים מרקע נמוך, היה גדול יותר בכיתות ח' מאשר בכיתות ד'.

במהלך שלוש שנים, הפער גדל פי שלושה. ילדים וגגנת בגן ילדים (צילום אילוסטרציה: משה שי / פלאש 90)

הסיבה שהפערים מתרחבים עם הגיל נעוצה בכך שהתפתחות המוח היא איכותית ולא רק כמותית. כאשר תינוק לומד מושג כלשהו, הוא לא רק צובר אוצר מילים גדול יותר. כל למידה חדשה מקדמת את התפתחותם של קשרים עצביים חדשים, שמשכללים את יכולות החשיבה לעתיד.

כלומר, תינוק שנחשף בשנת חייו הראשונה לאוצר לשוני עשיר יותר, או תלמיד שלומד מתמטיקה בכיתה ד' – לא רק "יודעים" יותר, כמותית. לרשותם עומדים מעתה, בעקבות הלמידה, מבני חשיבה משוכללים יותר שבזכותם הם יהיו סקרנים, מודעים ומוכנים להזדמנויות למידה נוספות.

זאת ועוד, הפערים המוקדמים, למשל ביכולת ההבעה העצמית בגיל הגן, משפיעים גם על התפתחות ההערכה העצמית ותחושת המסוגלות. המשמעות של ממצאים אלה היא שיש להתמודד עם בעיית הפערים מוקדם ככל שניתן. גם אם התלמידים החלשים ילמדו יותר בזכות שעות למידה נוספות בגיל בית ספר, הם יתקשו לכסות על הפער בהתפתחות יכולות הלמידה והערך העצמי, שחבריהם החזקים רכשו שנים קודם לכן.

מדיניות מצמצום פערים כושלת

למרות הידע המחקרי הרב, במשרד החינוך מסרבים ללמוד. ועדה שכונסה בשנת 2014 כדי להתוות מדיניות חדשה לצמצום פערים, קיבלה שתי החלטות שגויות שאינן תואמות את הידע ההתפתחותי שתואר.

ראשית, הוועדה החליטה להשקיע את כל המשאבים לצמצום פערים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים, ובכך לוותר על השנים החשובות באמת. לגיל הרך (עד גיל 3) הם לא התייחסו כלל. ולגבי החינוך הקדם יסודי (גיל 3 עד 6), הם טענו כי קיים מחסור בצוותי הוראה מיומנים, ולכן יש חשש שלא יהיה מי שידע לתרגם את ההשקעה התקציבית לתהליכים חינוכיים שיניבו צמצום פערים.

שנית, הוועדה החליטה להשקיע את כל המשאבים בהוספה (כמותית) של שעות הוראה לתלמידים מרקע חלש. כלומר, הם הניחו (בטעות כמובן) שעוד שעות לימוד לתלמידי יסודי וחטיבת ביניים מרקע חברתי כלכלי נמוך, יסייעו בידם לסגור את הפער הלימודי.

במאי 2023 פרסם מבקר המדינה דו"ח על התוכנית לצמצום פערים של משרד החינוך. המבקר מצא כי באותה שנה (תשפ"ג) חולקו לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים בדירוג חברתי כלכלי נמוך 223 אלף שעות לימוד, כתוספת מעבר לשעות הלימוד הבסיסיות שניתנו לכל בתי הספר. מדובר בהעדפה מתקנת בשיעור 13.6% מעל הבסיס, בעלות של 1.86 מיליארד שקל.

הפערים לא מצטמצמים

האם הפערים נסגרו או הצטמצמו? ודאי שלא. למשל, במבחן פיזה הבינלאומי שנערך בישראל בשנת 2002 היה הפער בציוני הבנת הנקרא בקרב תלמידי ישראל 282 נקודות (טווח הציונים בפיזה הוא 600 נקודות). באותו מבחן כעבור עשרים שנה (2022), הפער הפנים-ישראלי גדל ב-40 נקודות והגיע ל-322 נקודות.

על כך כתב מבקר המדינה: "ממצאי הביקורת מלמדים שכשמונה שנים מתחילת הפעלת התוכנית [לצמצום פערים] עדיין לא השיג משרד החינוך את יעדיה". הממצאים החדשים במחקר של מרכז טאוב, מחזקים את ההבנה שלנו לגבי סיבות הכישלון.

כל עוד משרד החינוך ישים את כל כספו על תוספת כמותית של שעות בגיל מתקדם, הכישלון מובטח. צמצום פערים אפשרי בגיל הרך, על ידי תקצוב הדרכה וליווי להורים בפעולות פשוטות כגון קריאה, שיחה ומשחק; ועל ידי תקצוב מסגרות טיפול וחינוך איכותיות והכשרה של צוותי טיפול וחינוך מיומנים. אלה הכלים שימנעו מפעוטות מרקע חברתי כלכלי חלש להיקלע למערבולת הפערים.

– – –
המקור:
פיני עקיבא, גיא עמית, אירנה גירשוביץ יעל נבון, יאיר צדקה, יוסי שביט, שרית סילברמן (2024). התרחבות אי השוויון החברתי כלכלי בהשגת אבני דרך בהתפתחות השפתית בגיל הרך בישראל, 2022-2016. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.