newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מדד הגזענות 2018: כל 66 שניות פוסט גזעני נגד ערבים

המחקר של מרכז "חאמלה" מצביע על עליה בהיקף ההתבטאויות נגד הציבור הערבי בהשוואה לשנה הקודמת, כולל הסתה לאלימות. בין המובילים את רשימת המושמצים: לוסי אהריש, איימן עודה, ומתמודדת "האח הגדול"

מאת:

כמדי שנה, מרכז ״חאמלה״ (המרכז הערבי לפיתוח המדיה החברתית הממוקם בחיפה) פירסם השבוע את תוצאות מדד הגזענות ברשתות החברתיות בישראל לשנת 2018. מהמחקר עולה כי בקרב משתמשים ישראלים בשנה החולפת נכתבו על ידי משתמשים ישראלים 474,250 פוסטים גזעניים ו/או אלימים נגד פלסטינים.

המחקר ניטר פוסטים בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, יוטיוב, בלוגים, פורומים וטוקבקים. נמצאו בסך הכל 4.7 מליון פוסטים על פלסטינים או החברה הפלסטינית. כאמור, מעל 10 אחוז מהפוסטים האלה היו גזעניים. הפוסטים כללו בעיקר מילים מסיתות כמו ״להרוג״, ״לגרש״, ״לאנוס״, ״להשמיד״ ועוד; קללות כגון ״זונה״, ״מסריח״ ועוד; הכללות כגון ״כל הערבים האלה״ וכיוצא בזה.

המחקר מצא כי בממוצע, בכל 66 שניות נכתב פוסט גזעני, אלים או מסית כנגד האוכלוסיה הפלסטינית בישראל ו/או בשטחי הגדה ועזה. 38 אחוזים מהפוסטים כללו קללות, 27 אחוז היו פוסטים מסיתים עם קריאה לאלימות, ו-35 אחוז מהפוסטים הוגדרו על ידי מרכז חאמלה כ״גזעניים״ בלבד – כלומר פוסטים בעלי תוכן גזעני שלאו דווקא כללו קללות נגד ערבים (״כל הערבים מסריחים״, למשל).

מדובר בעליה משנת 2017, אז נמצא כי כל 71 שניות נכתב פוסט גזעני נגד פלסטינים. אולם המדד של שנת 2016 – עת התחיל מרכז ״חאמלה״ לנטר את הרשתות החברתיות בישראל – עדיין מוביל בכמות הפוסטים נגד פלסטינים: באותה שנה נכתב בממוצע פוסט כזה כל 46 שניות.

״שנת 2016 עדיין מובילה בגזענות כי היא הייתה שנה מזעזעת, עם המון התבטאויות מסיתות של שרי הממשלה כמו ׳טרור השריפות׳ והמון חיכוכים בירושלים ובאל אקצא״, אומר נדים נאשף, מנהל מרכז ״חאמלה״. ״מה שמעניין בנתונים שמצאנו השנה הוא לא העלייה הקטנה לעומת שנה שעברה, אלא שעיקר הפוסטים הגעניים התמקדו בציבור הפלסטיני ב-48׳ (הפלסטינים אזרחי ישראל. ר.י). חוק הלאום הוא הסיבה העיקרית לכך. גם אנשים עם אוריינטציה של שלום ושוויון כמו איימן עודה, או אנשים עם אוריינטציה של השתלבות טוטאלית בחברה הישראלית כמו לוסי אהריש, מצאו עצמם מושא לקללות והסתה. אם בשנים קודמות ראינו הסתה וגזענות נגד מחמוד עבאס והרבה פלסטינים מהגדה או עזה, השנה המצב השתנה ועיקר הגזענות מופנית כלפי ערבים החיים פה. בשנה החולפת, למרות צעדות השיבה בעזה, לרוב ציבור הישראלי לא היה אכפת מעזה. אפשר לראות את זה לפי המדד. חמאס לא מככבים בכלל בראש הרשימה. גם העובדה שהתקשורת הישראלית התעלמה מעזה, תרמה לזה שפחות ישראלים הסיתו נגד עזתים״.

ואכן, הרשימה המשותפת והסיעות הערביות קיבלו את מספר האזכורים הגזעניים הגבוה ביותר (ללא התיחסות לדמויות המרכיבות אותן). אחריהן, איימן עודה מוביל את רשימת הדמויות שהיו למושא אלימות וגזענות עם 24 אלף אזכורים שכללו את שמו. אחריו ברשימה נמצאים אחמד טיבי (קצת מעל ל-20 אלף אזכורים), עהד תמימי (12 אלף אזכורים- הדמות היחידה מהגדה הנמצאת בצמרת הרשימה), לוסי אהריש (מעל ל-10 אלף אזכורים). את החמישייה הראשונה סוגרת המתמודדת בבית ״האח הגדול״, שמס מרעי אבו מוך, עם שמונת אלפים אזכורים. חנין זועבי, מי ש״כיכבה״ במדד של שנת 2016 עם לא פחות מ- 60 אלף (!) אזכורים גזעניים ואלימים, קיבלה השנה שבעת אלפים אזכורים כאלה ״בלבד״.

״מה? אני נמצאת ברשימה לפני חנין זועבי?!״ אומרת שמס מרעי אבו מוך כשאנו מבקשים את תגובתה לתוצאות המדד. ״למען האמת, אם הייתי שופטת לפי מספר הקללות והאיומים שקיבלתי בפייסבוק האישי שלי, הייתי בטוחה שיותר אנשים הסיתו נגדי ממה שאתה מספר לי״.

לא משנה מה תגידי או מה תעשי, יסיתו נגדך כי את ערבייה. שמס מרעי אבומוך (צילום מסך מתוך האח הגדול)

״כנראה שהיותי ערבייה היא סיבה מספקת כדי לקלל אותי״, היא אומרת בתגובה לשאלתנו מדוע לדעתה כל כך הרבה ישראלים כתבו נגדה פוסטים גזעניים. ״לא דיברתי פוליטיקה בבית האח הגדול, אלא הייתי אני: אישה, פלסטינית ומוסלמית. אני חושבת שכשישראלים רואים מישהי ששוברת את הסטריאוטיפים והגזענות עליהם הם גדלו זה מפחיד אותם. אז מה הם עושים? תוקפים, כי הם מאמינים שזו המגננה הטובה ביותר נגד זה שערבייה באה ומראה להם שהתפיסות הגזעניות עליהם הם שומעים מהממשלה ועליהם גדלו, הם שקר. ההסתה נגדי או נגד כל ערבי אחר היא בגלל הפחד שלהם, כי הם גילו שהדעות שלהם נגדנו הן פשוט לא נכונות״.

לפי המדד, ניתן לראות זינוק גדול בשיח הגזעני ברשת מאפריל עד יולי, עם העברת חוק הלאום והמחאה שקמה בעקבותיו. כבר בשנת 2016 נמצא כי מושאי המחקר- יהודים בעלי אזרחות ישראלית החיים בישראל – ניזונים מהתקשורת הישראלית המהווה המקור הראשי וההשראה לרוב הפוסטים הגזעניים כלפי ערבים. כך שלא מפתיע שמי שממשיכים להיות מושאי הרדיפה וההסתה הם נבחרי הציבור הערבי, נגדם התקשורת הישראלית יוצאת באופן תדיר.

כמו בשנים הקודמות, החברה שביצעה את המחקר היא חברת ״ויגו", חברה ישראלית מת״א המתמחה בניטור ומחקר רשתות חברתיות. שיטת המחקר הסתמכה על ניתוח כמותי מלא וניתוח איכותי על בסיס מדגם מייצג. בחברה פיתחו אלגוריתם חיפוש לפי 100 שמות ומילות מפתח של החברה הערבית הפלסטינית בהצלבה עם מילים גזעניות ומסיתות לאלימות המופיעות תדיר ברחבי הרשתות החברתיות הישראליות.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"המקצועות ההומניים מפגישים את התלמידים עם עולם הרוח האנושית". ספריית האוניברסיטה העברית (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מי חוסם את לימודי ההומניסטיקה במערכת החינוך בישראל?

רמת העניין של התלמידים הישראליים במדעי הרוח עומד ביחס הפוך למספר שעות הלימוד המוקדשות להם בבתי הספר, ולחשיבותם. המכשול המרכזי הוא התמקדות מוגזמת בידע הדיסציפלינרי, במקום בחוויית הלימודים עצמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf