מדד הגזענות 2017: כל 71 שניות מתפרסם פוסט גזעני נגד ערבים
על פי הדו"ח השנתי של מרכז "חאמלה", במהלך 2017 פורסמו ברשתות החברתיות 445 אלף פוסטים גזעניים נגד פלסטינים. אחד מכל תשעה פוסטים המתיחסים לפלסטינים הכיל קללות או קריאה לאלימות
השבוע פרסם "חאמלה" (המרכז הערבי לפיתוח המדיה החברתית הממוקם בחיפה) את תוצאות מדד הגזענות (אנגלית) ברשתות החברתיות לשנת 2017, תוצאות של מחקר מקיף הבודק את כמות התכנים הגזעניים והמסיתים כנגד ערבים ברשתות החברתיות בעברית. זוהי השנה השנייה שבה מתפרסם המחקר.
על פי המחקר, במהלך 2017 פורסמו ברשתות החברתיות 445 אלף פוסטים שכללו תכנים מסיתים ו/או אלימים נגד פלסטינים, ירידה מהדו"ח הקודם המתייחס לשנת 2016 ובו נספרו 675 אלף פוסטים כאלה. בנוסף, גילה המחקר כי אחד מכל תשעה פוסטים המתייחסים לפלסטינים מכיל קללות או קריאה לאלימות.
המחקר גילה כי 50 אלף משתמשים ישראלים פעילים פרסמו במהלך שנת 2017 לפחות פוסט אחד המכיל תכנים המכילים גזענות ו/או הסתה כלפי ערבים. גם כאן מדובר בירידה לעומת תוצאות המחקר הקודם המתייחס לשנת 2016, אז נספרו 60 אלף משתמשים כאלה.
גם קצב פרסום הפוסטים המסיתים ו/או כאלה המכילים שנאה ב-2017 ירד לעומת 2016. על פי המחקר, ב-2017 פורסם פוסט כזה אחת ל-71 שניות. שנה קודם לכן הופיעו פוסטים כאלו ברשתות החברתיות אחת ל-46 שניות.
> מדד הגזענות לשנת 2016: כל 46 שניות מתפרסם ברשתות החברתיות פוסט גזעני נגד ערבים
צפו: בסוף סרטון זה יפורסם פוסט אלים נגד פלסטינים
יש חיכוכים? יש הסתה
למרות שמדובר בירידה, מוקדם מדי להיות אופטימיים. המחקר הקודם ספר 280 אלף פוסטים אלימים וגזעניים "בלבד" במהלך 2015. כך שאומנם מדובר בירידה לעומת שנה שעברה, אך עדיין במספר מאוד גבוה בהשוואה למצב לפני שנתיים.
נדים נאשף, מנהל עמותת חאמלה, התייחס לירידה בכמות הפוסטים. "אני לא חושב שיש מדיניות חדשה של פייסבוק החוסמת משתמשים ישראלים מסיתים", הוא אומר ל"שיחה מקומית", "וגם לא מדיניות אכיפה חדשה של המשטרה. ידוע לנו על מקרים בודדים בלבד של מעצרים של פעילי מקלדת ישראלים מ-2015 ועד היום".
בהתייחס לשאלה מה בכל זאת הביא לירידה, נאשף מעריך כי זוהי פונקציה של תגובה לאירועים ולהסתה של בכירי ממשלה ישראלים. "אם תסתכל על 2016, תראה שהיו המון מקרים בהם בכירי הממשלה הסיתו נגד האזרחים הערבים. אז רואים 'פיקים' במספר הפוסטים המסיתים עם כל התבטאות מסוכנת של איזשהו שר. גל השריפות הוא דוגמה טובה לכך. בשנה החולפת, מספר החיכוכים והעימותים בין פלסטינים לישראלים פשוט היה נמוך יותר כך שהמנהיגות הישראלית הסיתה פחות".
ואכן, גם בדו"ח של השנה הנוכחית ניתן לראות כי היתה עלייה משמעותית בהסתה מצד הציבור הישראלי ברשתות החברתיות כתגובה לשלושה אירועים מרכזיים: אירוע התקיפה בארמון הנציב בתחילת השנה החולפת, העימותים במסגד אל אקצא בקיץ והכרזת דונלד טראמפ על ירושלים.
מי שזוכים להיות המושאים הבולטים להסתה ולאלימות הם חבר הכנסת אחמד טיבי עם 40 אלף אזכורים אלימים נגדו, אחריו ברשימה מופיעה חנין זועבי (35 אלף), מחמוד עבאס (25 אלף), איימן עודה (20 אלף) ואיסמעיל הנייה (15 אלף).
המחקר של "חאמלה", נערך על ידי חברת ויגו היושבת בתל אביב ומתמחה בניטור ומחקר ברשתות החברתיות. בדיוק כמו בשנה שעברה, החברה השתמשה באלגוריתם חיפוש לפי 100 שמות ומילות מפתח של החברה הערבית הפלסטינית בהצלבה עם מילים גזעניות ומסיתות לאלימות המופיעות תדיר ברחבי הרשתות החברתיות בעברית. אוכלוסיית המחקר היתה יהודים בעלי אזרחות ישראלית החיים בישראל.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן
