newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לקראת אסון חברתי: ממדי העוני בישראל צפויים לזנק

הנתונים הרשמיים אודות שיעור העוני שיכללו גם התייחסות למשבר הקורונה לא יתפרסמו עד סוף 2021, אבל בינתיים אפשר ללמוד על המצב הקשה מהזינוק בפניות לעמותות. לא ברור עד מתי יוכלו הרצון הטוב והמשאבים המצומצמים של יוזמות סולידריות אזרחיות להחליף את המדינה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ממדי העוני בישראל, אלה שמצטיירים בעיניהם של חברי ממשלה מסוימים כ"חרטא", עתידים לנסוק בעתיד לגבהים שלא הכרנו זמן רב.

המספרים המדויקים לגבי תחולת העוני בישראל יתפרסמו עוד הרבה זמן – בסוף 2021. אך הם לא ממש מעניינים או רלוונטיים לעשרות אלפי הישראלים שיוצאים עכשיו לרחובות, וגם לאלה שנותרו בבתיהם ללא תמיכה וללא רשת ביטחון חברתית.

אדם מחפש בזבל בתל אביב (צילום: שרה קלאט / פלאש90)

המצב היה בכי רע עוד לפני הקורונה. אדם מחפש בזבל בתל אביב (צילום: שרה קלאט / פלאש90)

בכל זאת, חשוב להניח על השולחן את המספרים המעט מיושנים האלה, שאינם רלוונטיים לעידן הנוכחי של משבר הקורונה, ולו רק כדי להבין את גודל האסון החברתי המתרחש בימים אלה לנגד עינינו.

דו"ח העוני האחרון פורסם על ידי המוסד לביטוח לאומי בסוף 2019. הנתונים בו נכונים ל-2018, הרבה לפני משבר הקורונה והזעזועים הפוליטיים שלהם גרמו שלוש מערכות בחירות. גם לפי הדו"ח הזה, ישראל היא אחת המדינות העניות ביותר ב-OECD.

הדו"ח הבא צפוי להתפרסם בסוף 2020, וגם הוא לא ישקף היטב את התמורות שחלו כתוצאה מהמשבר. רק בסוף 2021 יתפרסם דו"ח על התקופה הנוכחית. סביר שיצויין בו בכוכבית מודגשת כי ישראל, כמו יתר מדינות העולם, חוותה משבר חמור בגלל המגיפה.

מהדו"ח של 2019 עולה כי שיעור העוני בישראל היה 16.8% (בקרב נפשות, לפי הכנסה פנויה) ב-2018. הממוצע במדינות OECD היה 11.5% באותה תקופה. למעשה, רק בשלוש מדינות נרשמה תחולת עוני גבוהה מאשר בישראל: טורקיה, דרום קוריאה וארה"ב.

בדו"ח האחרון הופיעה גם אנומליה בולטת. בהודעות לעיתונות ובפרסומים הרשמיים נטען כי חלה ירידה מסוימת בתחולת העוני בקרב משפחות – מ-18.4% ב-2017 ל-18% ב-2018. אך מחברי הדו"ח מציינים בהמשך כי הסיבה לכך היא "ייצוג חסר וכנראה מוטה" של אוכלוסיית מזרח ירושלים. למעשה, בלי לספור את אוכלוסיית מזרח ירושלים, תחולת העוני עלתה ב-2018 ל-17.5%, לעומת 17.4% ב-2017.

סימן לקטסטרופה הממשמשת ובאה ניתן לקבל ממספר הפניות לעמותות הסיוע בחודשים האחרונים. כך למשל, מנתונים שמסרה עמותת לתת ל"שיחה מקומית" עולה כי במרץ 2020, אז החל משבר הקורונה, נרשם גידול של 252% בפניות לעומת מרץ 2019.

בסך הכל, פנו לעמותה 18,938 אנשים במרץ, לעומת 9,013 בחודש המקביל אשתקד. באפריל ובמאי נרשם גידול של 210% ו-188% בפניות (בהתאמה) לעומת החודשים המקבילים ב-2019.

נעמה ירדני, מנהלת תחום מחקר, מדיניות וסיוע ישיר בלתת, היא זו שכותבת בכל שנה את דו"ח העוני האלטרנטיבי מטעם הארגון. בשונה מהדו"ח של ביטוח לאומי, נתוניו שיתפרסמו בסוף השנה יספרו את הסיפור של משבר העוני שהעמיק כתוצאה ממשבר הקורונה.

לדברי ירדני, "אנחנו נותנים הרבה יותר מזון גם למשפחות שהיו זקוקות לו לפני המשבר וגם לאלה שהתווספו. בגל הראשון התמקדנו בכ-15 אלף קשישים שלא יכלו לצאת מביתם, וכעת אנחנו רואים שהקניות הרבה יותר מגוונות ושיש עלייה במספר הפונים שלא ראינו כמותה, ובהם משפחות שעד כה הצליחו להחזיק ראש מעל המים אך עכשיו זקוקות לסיוע".

איפה המדינה נמצאת בתוך כל זה?

"אנחנו מאמינים שהמדינה צריכה לקחת אחריות על האוכלוסיות החלשות, וקוראים לכך בכל מסגרת. אנחנו עובדים אתם כדי שהנושא יעלה לסדר היום ויקודם בסדרי העדיפויות של המדינה".

מה עובר לך בראש כששרים אומרים שהרעב ללחם הוא "חרטא"?

"על פי המוסד לביטוח לאומי, יש 252 אלף משפחות שחיות באי ביטחון תזונתי חמור, וזה עוד לפני המשבר שפקד אותנו. אלה נתונים רשמיים של המדינה. להגיד שאין פה אנשים שמוותרים על מזון זה מנותק.

"נכון, אנחנו לא מדינת עולם שלישי. אין פה ילדים שמסתובבים עם בטן נפוחה, אבל אנחנו כן רואים ויתור על זכויות בסיסיות בקרב האוכלוסיות האלה, שנאלצות לוותר על מזון בריא ומזין ".

להערכתך, השיא של העוני והרעב עוד לפנינו?

"אנחנו רואים שזה הולך וגדל ושיש יותר אוכלוסיות נזקקות שאין להן שום מוצא אחר. ואם אנחנו נכנסים לגל תחלואה נוסף ושיעורי האבטלה לא ממש מצטמקים, כנראה שנראה את השיא בהמשך".

לא מבינה איך השרים מסוגלים לישון בלילה

לאה טוניק, קולנוענית בשנות ה-30 לחייה מתל אביב, עזבה את עיסוקיה היומיומיים בתחילת מרץ השנה, עם תחילת משבר הקורונה, והתחיה להקדיש את זמנה לטיפול בנזקקים וברעבים.

ביחד עם שתי חברות, עלמה בק ודניאל קנטור, הן החלו בפרויקט עצמאי, נטול ארגון גג, שבו הן מבשלות לדרי רחוב ולמי שידו אינה משגת. במהירות רבה, המפעל ההתנדבותי גדל והתפרס ליישובים רבים ברחבי הארץ ולתחומי סיוע נוספים.

בתגובה להצהרות המנותקות מצד חברי ממשלה פירסמה טוניק מכתב שכל כולו כתב אישום חריף נגד מדיניות המדינה והעומדים בראשה, ובו כתבה בין השאר לשר הנגבי: "תן לי לספר לך על הגבר, בן 40 פלוס, היי-טקיסט, אבא לארבעה ילדים ונשוי באושר, שהיה אמור לעשות אקזיט כמה שבועות לתוך תחילתה של הקורונה. עכשיו הוא מתקשר כי הוא צריך ארגז או תו קניה או משהו כדי לשים אוכל על השולחן".

מתנדבי "תרבות של סולידריות", המיזם של לאה טוניק (צילום: שרון קנטור)

מתנדבי "תרבות של סולידריות", המיזם של לאה טוניק (צילום: שרון קנטור)

הפרויקט של טוניק וחברותיה כיסה עד כה, לדבריה, ספקטרום רחב של אוכלוסיות, ובהן קשישים, נשים בזנות, דרי רחוב, פליטים, פלסטינים וגם סתם אזרחים מהשורה. הן פועלות מחיפה (אך גם צפונה כשצריך) ועד עוטף עזה (כנ"ל דרומה משם). דבריה ל"שיחה מקומית" משקפים מציאות בלתי נסבלת, עבודה מסביב לשעון ורדיפה אחר ביקוש שרק מתרחב.

לדברי טוניק, המימון כולו מגיע מהמתנדבים, והיא מודה שהוציאה כבר 17 אלף שקל מכיסה עבור תרופות, סגירת עיקולים לחייבים, מזון.

בין הגל הראשון לשני, "כשהיה רגע של נורמליזציה" לדבריה, רק אז החליטו מעט למסד את הפעילות ולקרוא לה בשם "תרבות של סולידריות".

טוניק מספרת כי "הקמנו מערך פניות לכל הרשויות שפעלנו בתחומן, ושאלנו את אלה שסייענו להם אם הם רוצים שנפנה בשמם למערכות הרווחה. מי שרצה, פנינו – ומי שלא – נמנענו, וראינו כיצד בכל זאת ניתן להמשיך לספק להם סיוע.

"לצערי הרב, רוב הפניות שהעברנו לעיריות בשמם של אלה שהסכימו לכך לא נענו. להערכתי, בכ-95% מהמקרים הרשויות לא חזרו אליהם".

קצב ההתפתחות של הפרויקט הזה, לצד יוזמות אחרות שמגיעות מהשטח, מעידות שהסולידריות עדיין לא מתה. אפשר לשאוב מכך אולי קצת עידוד. רק בימים האחרונים נודע על ועדים סקטוריאליים, כגון של ענף האירועים ותעשיית התרבות, שהתגייסו כדי לספק מזון לעובדים בתחום, וסביר שזו רשימה חלקית בלבד.

עם זאת, כלל לא ברור עד מתי יוכלו הרצון הטוב והמשאבים המצומצמים של אזרחים פרטיים וארגונים כאלה להחליף את מי שבאמת אמורה לנהל את המשבר הזה – המדינה.

טוניק וחברותיה נתקלו עד כה, בין השאר, בקשיש שלא היה מסוגל להתפנות לשירותים מבלי שידברו אתו טלפונית בשל בעיות עצירות; בצעירים שהשתחררו מהכלא ומתקשים למצוא את מקומם בחברה; ובפליטים שהוזנחו בגינות ציבוריות.

היא אומרת שאינה מבינה כיצד השרים הממונים מסוגלים לישון בלילה, "בזמן שאנשים רבים לא רק מאיימים להתאבד – הם עושים את זה". היא מתעדת את המפגשים עם חלקם תוך שמירה על חיסיון פרטיהם בעמוד הפייסבוק שלה.

טוניק אומרת כי כל מאמץ לצמצם פערים אינו שלם ללא התייחסות מצד המדינה והאזרחים לפלסטינים. "שום דבר לא יכול להיעשות מבלי לקחת בחשבון את הפלסטינים. אי אפשר להפריד בין המאבקים האלה, ועד שהמדינה לא תבין שזו האחריות שלנו – לא יקרה שום שינוי משמעותי".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אתר בנייה של שכונת מגורים חדשה בהרצליה, ב-27 במרץ 2020 (צילום: גילי יערי / פלאש90)

אתר בנייה של שכונת מגורים חדשה בהרצליה, ב-27 במרץ 2020 (צילום: גילי יערי / פלאש90)

מענקי הקורונה הם תעמולה. ההטבות למשקיעי הנדל"ן הן מדיניות

גם היצירתיים שבפרשנים הכלכליים לא יצליחו לזהות מדיניות כלכלית סדורה בהחלטות הממשלתיות שהתקבלו מאז שהתחיל משבר הקורונה. ניתן למצוא מדיניות כזאת רק בסעיף שהוגנב לחוק מענקי הקורונה, שנועד לשמור על מחירי הדיור הגבוהים כדי להגן על רווחי הקבלנים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf