"לא נכון למכור את ההסכם עם סודאן כפתרון לבעיית הפליטים"

מבקשי מקלט מסודאן חוששים כי הסכם הנורמליזציה המתגבש ישמש נגדם, אף ש"אין קשר בין יחסים דיפלומטיים לגירוש מבקשי מקלט". למרות החששות והספקות, הם מביעים אופטימיות לשיפור היחס כלפיהם וההבנה בין שתי המדינות, אך מאוכזבים מכך שישראל לא הפכה אותם לגשר בין העמים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לאחר ההצהרה על הכוונה לכונן נורמליצזיה בין סודאן לישראל בשבוע שעבר, כבר החלו לדבר בישראל על גירוש מבקשי המקלט הסודאנים בחזרה לארצם.

בישראל חיים כ-6,200 מבקשי מקלט מסודאן, מתוכם 4,400 זוהו על ידי ישראל כמי שמוצאם בדארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול – חבלי ארץ שבוצעו בהם מעשי רצח עם וטיהור אתני הנמשכים גם כיום.

נכון למאי 2018, הוגשו 5,119 בקשות למקלט על ידי אזרחי סודאן, והן עדיין תלויות ועומדות. רק מבקש מקלט אחד מסודאן הוכר כפליט, ועוד כ-1,800 קיבלו מעמד ארעי דרך משרד הפנים או הליכים משפטיים.

משפחה דרום סודנית נפרדת מחבריהם בתל אביב, לפני עליה לאוטובוס לנתב״ג, במסגרת החלטת הגירוש של סודנים לדרום סודן ב-2012 (צילום: אורן זיו)

משפחה דרום סודאנית נפרדת מחבריהם בתל אביב, במסגרת החלטת הגירוש ב-2012 (צילום: אורן זיו)

עד היום, ישראל נימקה את מדיניות אי ההרחקה לסודאן ביחסי העוינות בין המדינות. עם זאת, במקביל מנהיגה ישראל שנים ארוכות מדיניות של אי הרחקה לאריתריאה ולרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שתי מדינות שיש עמן יחסים דיפלומטיים מלאים.

בארגוני הסיוע למבקשי המקלט מציינים כי גם אם ישראל תבחר לבטל את מדיניות אי ההרחקה לסודאן – השינוי לא יפטור אותה ממחויבותה להכריע לגבי בקשות המקלט שהוגשו על ידי אזרחי סודאן.

שוחחנו השבוע עם שלושה מבקשי מקלט סודאנים החיים בישראל כעשור, ולוקחים חלק בהנהגת הקהילה. הם מברכים על ההסכם, אך חוששים שייתן לגיטימציה בינלאומית למשטר הצבאי בסודאן, שממשיך במעשי רצח והרס. הם מתארים פחד שההסכם המתגבש ישמש עילה לנסות לגרש אותם פעם נוספת – אם בעבר העובדה שבאו ממדינת אויב שימשה נגדם, כעת יעשה זאת ה"שלום".

מבקשי המקלט תוהים מדוע ממשלת ישראל הלכה עד לסודאן עצמה, במקום לדבר עם הסודאנים שנמצאים כאן ויכולים לשמש כגשר בין העמים. הם גם לא שוכחים כיצד כונו "סרטן", "מסתננים" ו"אנסים", ותוהים אם ההסכם יוביל לשינוי היחס כלפיהם.

"יש חשש", אומר חמיד קרזיי, "יש פה משפחות עם ילדים, אין להם לאן לחזור, כי אין בתים, אין כלום, והרצח נמשך בדארפור". קרזיי, בן 34, שוהה שמונה שנים בישראל, וחבר בוועד המנהל של ארגון ARDC (המרכז לקידום פליטים אפריקאים). הוא הגיש בקשת מקלט ב-2013, וכמו יתר המרואיינים לא קיבל עדיין תשובה.

"אני רואה את ההסכם משני צדדיו, של היתרונות ושל החסרונות", אומר קרזיי. "היתרונות הם שההסכם יגרום להתקרבות בין אזרחי ישראל לסודאנים, ייתן הזדמנות להסביר, למחוק את השנאה בין האזרחים. מצד שני, יש תגובות לא נחמדות, שצריך להחזיר אותנו. זה מסכן את מבקשי המקלט.

"כשאני מתקשר לחברים או למשפחה בסודאן, בכל רגע ממשיך שם הרצח. אף שעשינו את המהפכה (הפלת הדיקטטורה והחלפתה בשלטון צבאי זמני; א"ז), המשפחות שלנו עדיין במחנות, עדיין רוצחים ואונסים. החיים שלהם בסכנה".

donate

באפריל אשתקד, לאחר הפגנות שפרצו ברחבי המדינה, הדיקטטור הסודאני עומר אל-באשיר הודח לאחר 30 שנה בשלטון, את מקומו תפס שלטון צבאי לכמה חודשים, ולאחר מכן הוקמה "מועצת ריבונות" שכוללת דמויות צבאיות ואזרחיות.

בראש המועצה עומד עבדל פתח אל בורהאן, פוליטיקאי ואיש צבא בכיר, שמיוחסים לו פשעים בדארפור וקשר עם המליצות שביצעו את רצח העם. במועצה גם חבר מוחמד חמדן דגלו, המכונה "חמידתי", שהתחיל כמפקד של מיליציות בדארפור, עבד בשירות הדיקטטור אל באשיר, וכיום מפקד על "כוחות הסיוע המהיר" – כינוי חדש למילציות הצבאית.

בתחילת החודש נחתם הסכם שלום בין המשטר הצבאי לחלק מקבוצת המורדים, אך מעשי הרצח בדארפור ובאזורים אחרים במדינה נמשכים.

"זה מאוד מורכב", אומר מונים הרון, בן 31. "מבחינת היחסים בין שתי המדינות, זה דבר מבורך. אני חושב שזה היה צריך לקרות לפני הרבה זמן. לדעתי, מבחינת סודאן זה לא סותר את המאבק של הפלסטינים למדינה, וגם לא את הזכות של היהודים להיות פה".

הרון, גם הוא מדארפור, הגיע לישראל ב-2012 והגיש את בקשת המקלט שלו ב-2013, שטרם נענתה. הוא סקפטי לגבי המניעים שעומדים מאחורי ההסכם.

"לדעתי, הוא נוצר מתוך לחץ של ארה"ב, וכולל בתוכו את האינטרסים של הנשיא דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו. אני לא בטוח שהמטרה הסופית של ההסכם עם הגנרלים הצבאיים היא לשרת את שתי המדינות, אלא בעיקר לתת לגיטימציה בינלאומית לגנרלים כדי להישאר בשלטון", הוא אומר.

מפגינים סודאנים על רכבת בזמן המהפכה במדינה, ב-17 באוגוסט 2019 (אוסאמה אלפקי / וויקימדיה)

מפגינים סודאנים על רכבת בזמן המהפכה במדינה, ב-17 באוגוסט 2019 (אוסאמה אלפקי / וויקימדיה, CC BY-SA 4.0)

לדברי הרון, "הגנרלים צריכים את הלגיטימציה הזאת כי העם לא יתמוך בהם. אנשים יצאו בשנה שעברה לרחובות כדי לדרוש דמוקרטיה וחיים בכבוד. אבל הדאגה שלי היא ששלטון הגנרלים, בתמיכת ארה"ב, יישאר לשנים ארוכות, בסגנון של הרודן הקודם. ההסכם יכול לקדם נשק וטכנולוגיה (שישמשו את השלטון הצבאי נגד הקבוצות השונות; א"ז). זה אחד התרחישים שיכולים לקרות, וזה מדאיג".

מבחינת עלי קדיי, בן 34, מבקשי המקלט הסודאנים הם אלה שאיפשרו את ההסכם. "ההסכם הזה הגיע בזכות הפליטים שחיים פה. למדינת ישראל לא היה קשר עם סודאן עשרות שנים. בדרכון שלנו היה כתוב שמותר להגיע לכל מדינה מלבד ישראל. נתניהו צריך להבין את זה, אנחנו – האנשים שלא שווים כלום – איפשרנו את ההסכם הזה.

"בתור סודאנים, אחרי שעברנו לפה אמרו לנו (בסודאן; א"ז) 'אתם מוסד'. מאלה שחזרו רבים מתו או נכלאו. אנחנו שילמנו מחיר מכל הכיוונים, גם כשבאנו וגם כשחזרנו. אנחנו חיים בלימבו". קדיי הגיע לפני עשור לישראל, והגיש את בקשת המקלט שלו ב-2014. גם היא עדיין לא נענתה.

מבקשי המקלט בישראל זוכרים היטב את הגירוש המהיר של מאות דרום סודאנים לאחר הכרזת העצמאות של המדינה ב-2012, בזמן שהאלימות במדינה החדשה נמשכת.

לאחר הגירוש לדרום סודאן היו בישראל כ-16 אלף סודאנים, כלומר כ-10,000 מהם עזבו את ישראל מאז. חלקם עברו למדינות אירופה ואמריקה אך רבים למדינות שלישיות או לסודאן עצמה, במסגרת "עזיבה מרצון" – תהליך שהואץ במיוחד לאחר פתיחת מתקן חולות.

עם פתיחת המתקן, היה בו רוב של כלואים סודנים, חלקם מאוכלוסיית מבקשי המקלט, והכליאה בו לא הוגבלה בזמן. רבים העידו שהחשש מכליאה לתקופה בלתי מוגבלת עודד אותם לעזוב את ישראל, למרות הסכנה.

"ההסכם יכול להועיל לשתי המדינות"

בתגובתה לעתירה שמתנהלת בבג"ץ עקב המחדל בבדיקת בקשות המקלט של הדארפורים, המדינה ציינה כי בחודשים האחרונים חלה הסלמה במצב בדארפור ובאזורים נוספים, בעיקר במזרח סודאן.

עוד צויין כי המיליציות הצבאיות שאחראיות למתקפות האחרונות בסודאן מורכבות בין היתר מאנשים שהיו חלק מהג'נג'וויד, שביצעו את רצח העם במדינה; וכן כי חלק מהתקיפות אירעו במחנות פליטים ועקורים והובילו רבים להימלט לצ'אד.

בספטמבר האחרון טענה מדינת ישראל בפני בג"ץ כי עקב המצב הפוליטי הלא יציב בסודאן, שכולל שינויים חיוביים לצד מתקפות אלימות של מיליציות שעדיין פועלות בשטח – לא ניתן בשלב זה להכריע בבקשות המקלט של אזרחי סודאן.

השינוי היחיד שחל מאז הוא ההתקדמות לעבר נרמול היחסים של סודאן עם ישראל. למרות זאת, בקרב מבקשי המקלט בסודאן קיים חשש שההסכם המתגבש ישמש את ישראל נגדם.

לדברי קרזיי, "קשה להתייחס להסכם שהפרטים שלו לא התפרסמו. אני שומע בתקשורת על החזרת מבקשי מקלט. זה מצב קשה. יש פה ילדים ומשפחות שחוששים מהסכנה של לחזור. המדינה לא בדקה את בקשות המקלט שלנו. צריך לבדוק אם נשקפת לך סכנה בארץ המוצא על רקע אתני או דתי. אין שום קשר בין בקשת המקלט ליחסים עם ארץ המוצא".

חמיד קרזיי (צילום: אורן זיו)

חמיד קרזיי (צילום: אורן זיו)

"שמענו לא מעט פוליטיקאים, במיוחד ימנים, מנסים למכור את ההסכם כפתרון לבעיית הפליטים", מוסיף הרון. "זו הסתכלות צרה מדי על הנורמליזציה בין שתי המדינות. אין קשר מבחינה משפטית בין יחסים דיפלומטיים לבין גירוש של מבקשי מקלט".

קדיי מדגיש כי "80%-90% מאתנו הגישו בקשות מקלט. זו בקשה עצמאית. לפי אמנת הפליטים, ישראל מחויבות לבדוק את בקשת המקלט ולתת תשובה של כן ולא, בלי קשר להסכם. שלום בין סודאן לישראל לא אומר שאין מלחמות בסודאן. תמיד יש מלחמות, ואין לדעת מה יקרה לאנשים שחוזרים לשם. לא ברחנו כי היתה מלחמה בין ישראל לסודאן".

הרון מציין כי ההסכם יכול גם להוביל עידן חדש של "הבנה מעמיקה בין שתי המדינות", אך חושש משימוש שיעשו בו נגד מבקשי המקלט. "ההסכם יכול להועיל לשתי המדינות בתחומים רבים – ביטחוני, כלכלי, חקלאות. אבל מנסים למכור אותו כפתרון לבעיית הפליטים, שזה לא נכון. אם יעשו שימוש בזה, אני מניח שבקרוב יוציאו תוכנית לגירוש פליטים, ונחזור לנקודה שבה היינו כל השנים שעברו, שצריך להיאבק בגירוש".

מונים הרון (צילום: יעל אורגל)

מונים הרון (צילום: יעל אורגל)

הרון לא חושש רק משימוש בהסכם נגד מבקשי המקלט בישראל, אלא גם משימוש בו כדי לחזק את השלטון הצבאי בארצו. "בישראל מציירים כאילו הכל טוב בסודאן, מתעלמים מזה שהאנשים שביצעו את הרצח הם אותם אלה שישראל חתמה אתם על ההסכם והשליטים המוחלטים של סודאן היום.

"החשש הוא שההסכם יכול לאפשר להם להמשיך בפרויקט הזה. הם לא רואים את זה כרצח עם, אלא כדבר לגיטימי, לרצוח ולהחליף אותם (את האוכלוסייה האפריקאית; א"ז) במיליציות ערביות, שהיום מתגוררים בכפרים כשהילידים האפריקאים נמצאים במחנות העקורים".

"באנו לכאן כדי להגן על החיים שלנו"

ב-2012 אמרה ח"כ מירי רגב (הליכוד), כיום שרת התחבורה, כי "הסודאנים הם סרטן בגוף שלנו". כל מבקשי המקלט שפגשתי בשנים האחרונות ציינו את האמירה הזאת כנקודת שפל, שהיתה קשה עבורם אפילו יותר מהכליאה בחולות או ניסיונות הגירוש השונים.

מבחינת מבקשי המקלט שעמם שוחחנו, הדיבורים על הסכם שלום עם סודאן הם הזדמנות לממשלת ישראל, וגם לתקשורת ולאזרחים, לתקן את היחס הגזעני כלפיהם ואולי אף לפתוח דף חדש.

"למה אנחנו פה?" מבקש קרזיי להזכיר לציבור הישראלי. "הפליטים הראשונים שהגיעו לפה ברחו למצרים. ב-2005 מצרים סגרה את משרדי האו"ם ועצרה את הטיפול במבקשי המקלט. הפגנו שם, והמשטרה המצרית פיזרה את ההפגנה. היו הרוגים רבים. לכן התחלנו להגיע לכאן, כשהגבול פתוח, ואז קוראים לנו מסתננים.

"אני שומע עיתונאים מדברים, אומרים 'ניתן להם מענק'. זה עלבון. לא באנו לקבל מענק או כסף או סיוע כלכלי. באנו לכאן כדי להגן על החיים שלנו, עד שתהיה מהפכה אמיתית ואז נחזור".

הרון אומר כי הוא עוקב אחרי דף הפייסבוק הרשמי של ישראל בערבית, שפירסם התלהבות של חלק מהסודאנים מההסכם. "יש פה צביעות שאני לא מבין. אתנו לא מדברים, כאילו שאנחנו לא סודאנים. במשך השנים חשבתי שנהיה הגשר שיחבר בין ישראל לסודאן. ממשלות מתחלפות, אבל העמים נשארים.

"אנחנו, הפליטים שנמצאים פה, יכולים לשחק תפקיד ממש משמעותי. אנחנו מכירים את התרבות הישראלית, מדברים את השפה, יכולים להיות גשר לא רק לסודאן אלא למדינות אחרות. ישראל מפספסת נכס נדיר שיש לה. לצערי, ההסתכלות הזאת על מבקשי מקלט, שקוראים לנו מסתננים וכדומה, גורמת להם לעיוורון מוחלט בנוגע לערך העצום שאנחנו יכולים לתרום גם למדינת ישראל".

גם קדיי מקווה שההסכם יביא לשינוי ביחס אל הסודאנים הנמצאים בישראל. "אני מקווה שההסכם לפחות יביא יחס של כבוד כלפינו, שלא ייראו אותנו בתור מסתננים, אנסים, כל ההסתה והשנאה שיש נגדנו. קשה לשנות את הדעה של אנשים אחרי ההסתה בתקשורת, הם יצטרכו לעבוד קשה בשביל זה".

עלי קדיי (צילום: אורן זיו)

עלי קדיי (צילום: אורן זיו)

"אני מקווה שיהיה הסכם שייתן תקווה ועתיד לשתי המדינות, אבל אני לא אופטימי עם השלטון שיש בסודאן עכשיו", מסכם קדיי. "אבל יש לי תקווה שהם כבר התעוררו ולא יתנו לדיקטטורה לחזור בצורה אחרת לשלטון. אפילו בוראהן, שעשה את השלום ורוצה להיות שליט, העם לא ייתן לו, כי העם בסודאן התעורר".

"במובן מסויים זה מהלך היסטורי", מוסיף הרון. לדבריו, שיחות עם ישראל היו בגדר טאבו בסודאן. "אני חושב שההסכם יגרום לשינויים בסודאן, במפה הפוליטית של המפלגות. ההסכם יצר כאוס בממשלת המעבר הנוכחית, כי שלוש מפלגות (שחרטו באופן היסטורי על דגלן את הפאן ערביות; א"ז) לא הסכימו להסכם.

"מי שתומך כעת בנורמליזציה אלה רבים מהחלק האפריקאי, כוחות המורדים, ויכול להיות שהממשלה תיקח יותר את הכיוון האפריקאי, ולא את הערבי כפי שהיה נהוג מאז יציאת הבריטים מסודאן".

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בכיכר הבימה בתל אביב, ב-22 בספטמבר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בכיכר הבימה בתל אביב, ב-22 בספטמבר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

השוטר שהטיף מוסר לוופא הוא התגלמות האדון הקולוניאליסטי

"אל תלמדי אותי את העבודה שלי", אמר השוטר לאישה שסובלת מאלימות כמה ימים לפני שנרצחה, והדגים את התנהלות המשטר שמפקיר את הנשים הפלסטיניות בפרט ואת החברה הפלסטינית בכללה. אך למרות הייאוש, אנו נמשיך לחיות וללמד את כולם אילו חיים מגיעים לנו באמת

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf