newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לא מקום לאנשים מתולתלים: מסע קטן לבורקום

חמש מאות מילים ושלוש תמונות ממקום אחד. והפעם: אי מתוק בים הצפוני, שמקום של כבוד שמור לו בתולדות האנטישמיות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

Borkum 3

בספר "מקסיקו כפי שראיתיה" תיארה סופרת המסע אתל בריאנה טווידי את מפגשה הראשון עם העיר מונטריי. השנה היתה 1900, וסמטאותיה של מונטריי היו אז מרוצפות בלבנים, הן הזכירו לטווידי מקום אחר, מרוחק: את האי הגרמני בורקום שבים הצפוני, אתר נופש פופלארי בתקופתה. מלבד הריצוף המיוחד, ציינה טווידי עוד פרט היסטורי לגבי בורקום, לדבריה, זהו "המקום האחד בעולם שמיגר מתוכו כליל את היהודים".

בורקום של היום פתוחה לכלל בני האדם, כל עוד הם מוכנים לשלם את מחיר המעבורת המופקע. העיירה היחידה שעל האי יפהפיה מלאה עדיין במלונות הפאר שגינדרו אותה בימי הדרה. למרות גודלה המפתיע, היא שקטה. אין בה כמעט מכוניות, משום שאין לאן לנסוע. מחוץ לעיירה משתרעות דיונות יפהפיות וביצות. מאות אלפי ארנבים חיים באי והם מקפצים על פני כל שביל. מלבד מזג האוויר ההפכפך, ובעצם גם בזכותו, מדובר במקום קסום.

Borkum 1

אבל העבר לא מרפה לגמרי. הוא הביא לכאן אותי, במסגרת פרוייקט שאולי הוא אמנותי ואולי סתם אובססיבי. מזה כשנה אני מקליט שירים על מקומות, כשהם מושרים במקומות עליהם חוברו, אבל בחדרי מלון. שירים על מקומות נוטים להיות שירי אהבה, הם מתארים את יופיו וייחודו של המקום. חדרי מלון נוטים להיות דומים מאוד זה לזה, בין אם הם בבורקום או במונטריי. הרעיון שבפרוייקט הוא לשיר את העולם כמגוון ויפהפה, אבל לאו דווקא להראות אותו לעין ככזה.

גם לבורקום יש שיר, אותו נהגה לבצע תזמורת הטיילת של האי בשנות העשרים והשלושים. גם הוא שיר אהבה, המתאר את אלומת המגדלור העצום הניצב באי, את החופים הנפלאים ואת הרמת הכוסית בלילות, ומסתיים בהתפארות נוספת: לכאן אנשים שטוחי רגל, עקומי אף ומתולתלי שיער לא מוזמנים.

אז באתי, שטוח גרל שכמוני, לא לשיר את השיר, אלא לקרוא אותו, כמחווה של זכרון, ולהקדיש אותו לפוליטיקאים של עיר המחוז אמדן, שעל היבשה. טרם עליית הנאצים ניסו אלה, גרמנים בני גרמנים, להוציא את השיר אל מחוץ לחוק, ונכשלו.

באתי אל האי כשאני נושא בתרמיל כתב אישום כלפי תולדותיו, והתקשיתי לחלץ אותו משם. כולם היו כל כך מתוקים. במלון קיבלתי הנחה. הטבח במזנון הדגים נתן לי פילה שלם של מטיאס בחינם, שאחווה את תיבולו המיוחד. חברה גרמניה שמתגוררת בארץ נדהמה לקרוא בפייסבוק שהגעתי לאי בו גרים סבה וסבתה, ושלחה אותי לבקרם. למה שאקלקל לאנשים האלה את יומם?

ההיסטוריה בלתי נראית, אבל היא כבדה כגרניט. על המורכבות שבהתהלכות בגרמניה הסימפאטית של אחרי המלחמה נכתבו ספרים מצויינים. זו חוויה לא פשוטה בכלל.

Borkum 2

רק ברגעי האחרונים באי העזתי וסיפרתי מה הביא אותי אליו. בת שיחי היתה אשה כבת ששים ושמה ברברה, נופשת משטוטגארט שהלכה לאיבוד בשבילי האופניים החוצים את החולות ופנתה אלי בבקשת עזרה. ברברה טיילה איתי כברת דרך ושמעה אודות השיר. היא הגיבה בהלם, "בשנות העשרים, אתה אומר?" שאלה שוב ושוב, רמז למיסגור "התקופה האפלה" בתולדות הארץ הזאת לקצת יותר מעשור אחד, שעה ששורשי השואה טמונים עמוק בעברה של אירופה כולה. "מטורף לחשוב ששיר כזה היה קיים," אמרה, ואני חשבתי: מטורף? זו היתה תרבות הארץ שלך. אם זה נשמע לך מטורף, כנראה שלא חשבת על ההיסטוריה הזאת מזה זמן מה.

מנגד, אפשר להבין. הגזענות מביכה. היא עד כדי כך מביכה, שרובנו מתעלמים מקיומה בזמן אמת ומוחקים את היותה בעבר. זה חלק מן ההתנכרות לה. מי מנכדינו יאמין שהיה בארץ מועדון כדורגל שסיסמתו "מוות לערבים"? שהחוק התיר בה ועדות קבלה שנועדו לשמור על טהרתם האתנית של יישובים? שמועדוניה הפעילו סלקציה על רקע צבע עור? מה עושים עם ידיעה שכזה הוא ההווה? מה נעשה בידיעה שכזה היה העבר?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה בנימין נתניהו במטה הליכוד בתל אביב, בליל הבחירות ב-3 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו במטה הליכוד בתל אביב, בליל הבחירות ב-3 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

נתניהו מוקף בשפנים, לכן חושבים שהוא קוסם

ראש הממשלה נתפס כאשף פוליטי, אך כל הצלחתו נובעת ממנגנון נרקיסיסטי שבנה סביב המותג "נתניהו". בנוסף, הוא נהנה מתנאים פוליטיים נוחים שכוללים תשתית מפלגתית משומנת ואופוזיציה ריקה מתוכן. ללא פלטפורמה פוליטית ומנהיגים נאמנים הוא לא יוחלף, ואין לזה שום קשר לקסמים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf