לא חטופים ולא הכנעת חמאס. המטרות הן כיבוש, גירוש והרס מוחלט

המטרה של ישראל עכשיו היא כיבוש וגירוש, ושום דבר שיעשו הפלסטינים לא יעלה ולא יוריד. שוק בין הריסות ח'אן יונס (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

יש ישראלים, והם רבים מאוד מאוד, שמעדיפים פשוט להתעלם ממה שקורה בעזה, או לראות במה שמתחולל שם עניין משני למאבקים בתוך ישראל. ואם תמונות הזוועה היוצאות מעזה כבר מוצאות את דרכן לערוצי הטלוויזיה, הם חוששים מ"הנזק ההסברתי" שהן עלולות לגרום לישראל.

יש ישראלים – הם אינם רבים מאוד, אבל נראה שמספרם גדל בשבועות האחרונים – שמרגישים בושה עמוקה מלווה בחוסר אונים מול תמונות של גופות ילדים בשקים לבנים, של תינוקות גוועים מרעב בבתי חולים, של תורים אינסופיים למים וללחם, של הרס מוחלט של מרחב אנושי.

יש לא מעט ישראלים – ברשתות החברתיות לפחות הם מאוד מורגשים, וברעננה ראו את נחת זרועם בערב יום הזיכרון – שחוגגים את המראות האלה ורוצים לראות עוד; עוד מוות, עוד הרעבה ועוד הרס. לתפיסתם, אין חפים מפשע בעזה, ושום דבר פחות מהשמדה מוחלטת לא יפצה על פשע 7 באוקטובר.

ויש ישראלים שאינם מכחישים את הזוועות בעזה. המראות נוראים, ילדים מתים זה מחריד, הם אומרים, אבל לפלסטינים בעזה יש דרך פשוטה לעצור את המראות האלה: ללחוץ על חמאס להחזיר מיד וללא תנאי את כל החטופים, לוותר על השלטון שלו בעזה ועל כלי הנשק שלו, ואולי גם להסכים שהנהגתו תצא מהרצועה לחו"ל. כל עוד זה לא קורה, גורסת הגישה הזו, הרג הילדים בעזה הוא כואב, אפילו קורע לב, אבל בלתי נמנע. אמירות דומות נשמעות בקרב תומכי ישראל בחו"ל.

אבל בנקודה הזו, ראוי לשאול: בואו נניח שחמאס אכן מרים דגל לבן מחר בבוקר, משחרר את כל החטופים, מפזר את מוסדות הממשל שלו, מוסר את הנשק ושולח את בכיריו לחו"ל. האם במקרה כזה ממשלת ישראל הנוכחית תעצור את המלחמה? האם היא תוותר על תוכניתה לכבוש את עזה ותיסוג מהרצועה? האם היא תחדל להציב את "מימוש תוכנית טראמפ", ובמילים אחרות את הטרנספר, כמטרה עליונה של המלחמה?

אחרי החלטת הקבינט ביום ראשון, נראה שהתשובה לשאלה הזו ברורה למדי. לא רק שהחזרת החטופים הפכה למטרה משנית של המלחמה ("הם יהיו במצב מאוד לא פשוט", כלשונו המעודנת של שר התרבות מיקי זוהר), אלא שלמעשה אפילו הכרעת חמאס כארגון צבאי נראית כבר מטרה משנית. "אנחנו כובשים את עזה כדי להישאר, אין יותר כניסה ויציאה", אמר שר האוצר וצאר הגדה המערבית, בצלאל סמוטריץ', "מרגע שמתחיל תמרון – אין נסיגה מהשטחים שכבשנו, גם לא תמורת חטופים". גם לא תמורת כניעת חמאס, אפשר להוסיף.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

סמוטריץ', כדרכו, אומר את הדברים באופן המפורש ביותר, אבל ברור למדי שהוא משקף את הרוח הכללית. "גורם מדיני", שם קוד לראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, תדרך את כל כלי התקשורת וציין כי נתניהו אמר בישיבת הממשלה ש"אנו עוברים משיטת הפשיטות לכיבוש השטחים והישארות בהם". לפי אותו "גורם מדיני", נתניהו טען גם כי הוא "ממשיך לקדם את תוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לאפשר יציאה מרצון של עזתים, וכי מתקיימים מגעים בנושא מול מספר מדינות". "תהיה הנעה של אוכלוסייה כדי להגן עליה", פירט נתניהו בעצמו בערוץ האינסטגרם שלו, "(הכוחות הישראליים) לא ייכנסו וייצאו… אנחנו לא שם".

הצבא, הסביר ל-ynet "מקור ביטחוני" (עמוס הראל רומז ב"הארץ" שהניסוח הזה מתייחס בדרך כלל לשר הביטחון, ישראל כ"ץ), "יטפל בכל שטח שיטוהר בהתאם למודל רפיח, שבה שוטחו כל האיומים והיא הפכה לחלק ממרחב הביטחון" – התייחסות ברורה לכך שרפיח, על פי עדויות של פלסטינים וגם של כתבים ישראלים שביקרו בה, חדלה למעשה להתקיים ונהרסה לחלוטין.

הצבא, אמר אותו "מקור ביטחוני", ייצור "שטח סטרילי מתוחם" באזור רפיח, שבו ירוכזו תושבי הרצועה ובו יחולק אוכל. "תוכנית המעבר מרצון לתושבי עזה, בפרט לתושבים שירוכזו בדרום מחוץ לשליטת חמאס, תהיה חלק ממטרות המבצע", אמר אותו גורם.

דובר צה"ל תא"ל אפי דפרין חיזק את דברי "הגורם הביטחוני". "המבצע יכלול מתקפה רחבה, הכוללת הנעה של מרבית אוכלוסיית הרצועה, זאת על מנת להגן עליה באזור סטרילי מחמאס", אמר דפרין. "לשלב הנעת האוכלוסייה יש גם שתי מטרות אסטרטגיות", כתב רון בן ישי שחשף לכאורה ב-ynet את תוכנית המבצע, "יצירת לחץ על חמאס להפסיק להילחם ולקרב עזתים רבים אל מעברי הגבול למצרים וישראל ואל חוף הים, באופן שיעודד אותם לעזוב מרצון – ובכך להגשים את תוכנית טראמפ לעזה".

לפי סמוטריץ', "מרגע שמתחיל תמרון – אין נסיגה מהשטחים שכבשנו, גם לא תמורת חטופים". משפחות חטופים חוסמות את נתיבי איילון בתל אביב, ב-24 בינואר 2025 (צילום: אריק מרמור / פלאש90)

במילים פשוטות: תשכחו מהחטופים, תשכחו גם מהכרעת חמאס. המטרה של ישראל בעזה עכשיו היא כיבוש וגירוש, ולכן שום דבר שיעשה חמאס, ושום דבר שיעשו הפלסטינים, לא יעלה ולא יוריד. גם אם "יגרשו את חמאס", כפי שתבעו המפגינים שיצאו בצפון הרצועה למחות נגד שליטת חמאס בעזה ובעד סיום המלחמה, הסיוט שלהם לא יסתיים.

דרך אגב, סקר טרי של "המרכז הפלסטיני למדיניות וסקרים" מראה ש-72% מהפלסטינים (60% מתושבי הרצועה) סבורים שגם אם חמאס ישחרר את כל החטופים, ישראל לא תפסיק את המלחמה שלה בעזה.

השמדה היא השמדה

צריך להיות תמים, רשע או שקרן כדי להאמין שאחרי שכיבוש הרצועה יושלם, ואחרי ששני מיליון תושביה ירוכזו סמוך לגבול עם מצרים, נתניהו או סמוטריץ' יסכימו לקבל שם שלטון שאינו שלטון ישראלי, גם אם בינתיים חמאס ייכנע וגם אם בעזה לא יישארו חטופים ישראלים חיים – אם משום שחמאס ישחרר אותם, אם מפני שישראל תהרוג אותם בהפצצות שלה, ואם בשל מותם ברעב, יחד עם אלפי פלסטינים אחרים. הרמטכ"ל אייל זמיר לא נראה כמי שישים מקלות בגלגלי מכונת הכיבוש והטרנספר.

ב-2017 פרסם סמוטריץ' את "תוכנית ההכרעה" המפורסמת שלו. לפלסטינים הוא הציב שתי ברירות: לוותר על השאיפות הלאומיות ולהישאר במרחב שבין הירדן לים "כפרט במדינה היהודית" ללא זכות הצבעה, אבל עם יכולת "ליהנות מכל השפע, הטוב והקִדמה שהעם היהודי הביא ומביא לארץ ישראל"; או לקבל "סיוע להגר לאחת ממדינות הערב הרבות… או לכל יעד אחר בעולם".

שמונה שנים מאוחר יותר, מבצע "מרכבות גדעון", כפי שהוחלט לכנות את הפעולה הצבאית המתקרבת, אמור לממש את האופציה השנייה בתוכנית. האופציה הראשונה של "ליהנות מכל השפע, הטוב והקִדמה שהעם היהודי הביא ומביא לארץ ישראל", ירדה מהפרק. אלא אם אפשר להגדיר כ"הנאה" את החיים של שני מיליון איש ב"מתחם סטרילי סגור", שבו ארגונים בינלאומיים יחלקו פעם בשבוע אוכל שמספיק לשבעה ימים למי שישראל תשתכנע שהוא לא קשור לחמאס, על פי תוכנית שדווחה בתקשורת הישראלית.

סמוטריץ' אומר את הדברים באופן המפורש ביותר, אבל ברור למדי שהוא משקף את הרוח הכללית. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

משם, מהמתחם שאמור לקום על ההריסות של רפיח – עיר של 200 אלף איש לפני המלחמה – כיוון התנועה אמור להיות חד-סטרי: החוצה, למצרים, לשדה התעופה רמון, לכל מקום שהוא לא עזה. עוד חצי שנה, התנבא אתמול (יום שלישי) סמוטריץ' ב"וועידת ההתיישבות" בעופרה, "עזה (תהיה) חרבה לחלוטין, אזרחיה מרוכזים מדרום לציר מורג ומתחילים לצאת במספרים גדולים למדינות שלישיות".

בתוכנית של סמוטריץ' יש אופציה שלישית: פלסטינים שלא יסכימו לקבל את העליונות היהודית או להגר, וימשיכו להפעיל "אלימות כלפי צה"ל, מדינת ישראל והאוכלוסייה היהודית". הם "יטופלו בנחישות על ידי כוחות הביטחון", כותב סמוטריץ'. אלא שמבצע "מרכבות גדעון" עשוי להעמיד אותנו בפני אופציה רביעית, והיא אולי הכי סבירה: מאות אלפי פלסטינים שלא יבחרו בפעולה צבאית, שלא יינתן להם "ליהנות מהשפע" של מדינת ישראל וגם לא ירצו או לא יוכלו להגר. מה ישראל תעשה איתם?

אפשרות אחת היא שישראל תשאיר אותם בתוך אותו "מתחם סגור", או "מתחמים סגורים", שהשם המתאים להם יותר הם גטאות – ללא עבודה, ללא חינוך, ללא שירותי בריאות. ישראל תעשה כל מאמץ לדחוק אותם החוצה, אבל אם זה לא יתממש מסיבות שונות, האפשרות שהם ימותו אט-אט או מהר-מהר, מרעב, ממחלות, או מהמשך האלימות הישראלית היא בהחלט סבירה מאוד.

צריך לומר את הדברים באופן ברור. מבצע "מרכבות גדעון", אם אכן ייצא לפועל, מכוון כרגע להקמת מחנה ריכוז ענק בדרך לגירוש. אבל די בקלות, הוא יכול להתגלגל להשמדה. ח"כ משה סעדה מהליכוד אמר היום במפורש כי זהו מבצע של "הכרעה, השמדה והגירה". פחות משנה אם ההשמדה הזו מתוכננת מראש מאחורי שולחן או שתהיה פועל יוצא של ריכוז מאות אלפי אנשים בשטח שאינו ראוי למחיה. השמדה היא השמדה.

רוב הציבור הישראלי מתנגד למבצע הצבאי המובטח משום שכמעט בוודאות יביא להרג של חטופים, כפי שזמיר עצמו הזהיר את הקבינט. יחד עם העייפות הכללית מהמלחמה והתחושה שנתניהו וסמוטריץ' ממשיכים אותה רק מסיבות פוליטיות בעודם מפרקים את מה שנותר מהמוסדות הדמוקרטיים בישראל, הדבר עשוי להביא לכך שרבים מאוד לא יתייצבו לשירות מילואים.

אולם מעבר לשיקולים האלה, הלגיטימיים כשלעצמם, כעת – כשמדינת ישראל לא פועלת כדי לשחרר את החטופים או אפילו כדי למוטט את שלטון חמאס, אלא מכריזה מלחמה על החיים הפלסטיניים עצמם ברצועת עזה, תוך כדי הרס מוחלט של בתיהם, ריכוזם באזור "הומניטרי" מיוחד סמוך לגבול המצרי, שם כל משפחה תקבל כמות מזון קצובה, ולבסוף גירושם של למעלה משני מיליון בני אדם ממולדתם – במצב הזה רק אפשרות אחת עומדת בפני הישראלים: לסרב לקחת חלק בפשע הזה, כדי למנוע את התממשותו.