אין בהתנחלויות כמעט מוצרים לסמן
ההתנחלויות מייצרות פחות מאחוז וחצי מכלל הייצוא הישראלי לאיחוד האירופי. איך להחרים אחוז וחצי מהיהודים זה אנטישמי?
בסופו של דבר, כמעט שום דבר לא מיוצר בהתנחלויות. זה חלק מהסיפור שלהן. אתמול הייתי עם קבוצה שאני מדריך באפרת ונשאלתי "ממה אנשים כאן חיים?" הסברתי שכמעט כולם עובדים בירושלים או במקומות אחרים. יש מרכז מסחרי קטן ועוד אחד, מרפאה ובית ספר. בכל גוש עציון כולו יש רק פארק תעשייה אחד קטן ומינורי, שכולל בין היתר מטווח, עסק להשכרת ציוד לאירועים ומוסך אוטובוסים. במובנים רבים אפרת נמצאת מחוץ לכלכלה. היא שואבת כסף, לא מייצרת מחיה. עלות אחזקתה ושימורה מחוץ לשטח ישראל היא אופראית. על זה אני משלם במיסי. מה תודה? תתפשטו.
ברחבי העולם, מושבות האדם נולדות מתוך כלכלה ומתקיימות כתוצאה מכלכלה. ערים נולדות סביב נמלים או נהרות, כפרים סביב מעיינות או שטחי מרעה. תעשייה צומחת לאורך פסי רכבת ומסחר לאורך דרכים משמעותיות. ההגיון הגיאוגרפי הזה נכון גם בגדה המערבית – אבל רק אצל הפלסטינים. אנחנו כובשים גבעה ופותחים כביש עוקף ישר לאזור התעשיה בראש העין. אז נכון שיש אזור תעשייה גדול ומרשים בברקן ויקב בעופרה (וגם יקב בקצרין, שמוצריו יסומנו גם הם באירופה) ויש את הביצים של אברי רן ופעם נתן לי טרמפ מעצב רהיטים מחוות גלעד, אבל זה כלום.
שתי ההתנחלויות הגדולות ביותר, ביתר עילית ומודיעין עילית, הן קהילות חרדיות שלא מייצרות אפילו מצות. היתר הן מעמסה על כלכלת ישראל שאי אפשר אפילו לתרץ אותה בדבקות חסידית. הן בסיסי צבא מאויישים באזרחים, החור שבבייגל את בייגל. יוסי גורביץ מספר שהיצוא מההתנחלויות לאירופה היווה בשנים האחרונות פחות מאחוז וחצי מסך הייצוא הישראלי לשם, וזה לפני שסקרלט ג׳והנסון ופלצני הסודה סטרים שלה עקרו ממישור אדומים לתוך ישראל.
וכאן אנחנו מגיעים לאנטישמיות. אנטישמי הוא אדם ששונא יהודים, את כל היהודים, או לפחות יותר מ-1.5% מהיהודים. מי ששונא רק 1.5% מהיהודים פשוט לא פגש מספיק יהודים, ואיך יפגוש? הרי הוא עסוק בלעשן הר של של סאטיבה. אני באופן אישי שונא 12%-36.4% מהיהודים, תלוי באורך הפקק.
בעצם האיחוד האירופי אומר ש-98.5% מהמוצרים שמייצאת ישראל הם סבבה. תקראו שוב את המספר הזה. הוא יוצר רושם מעוות להפליא של מימדי הכיבוש ומשמעותו. בעיני הוא מוגזם, אבל מי אני שאתווכח עם הציונים האלה?
> איך ההחלטה על סימון מוצרים מחזקת את הכיבוש
התנחלות אפרת (אן פאק / אקטיבסטילס)
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
