newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כל מי שחי בעזה יודע: המלחמה האחרונה רק חיזקה את חמאס

העזתים רואים איפה נופלות הפצצות ולא קונים את הסיפורים של ישראל שהיא פוגעת ב"אתרים של חמאס". חמאס נתפס כמי שמתנגד לישראל, ומול האין אונים של אבו מאזן וחוסר הרצון של ישראל לוותר, הוא רק צובר כוח

מאת:

זה היה הסבב הקשה ביותר מאז 2014. אפשר לא להסכים לגבי הסיבות להצתת האלימות באיזור, ולגבי מי התחיל – ישראל או חמאס – ולגבי מי ניצח, אבל לי ברור מי הפסיד: רוב תושבי הארץ.

חמאס לא ניצח את ישראל, וכמובן שישראל לא ניצחה את חמאס. ובכל-זאת, נהרגו יותר מ-250 אזרחים, אלפים נפצעו, ואינספור בתים נעקרו ונהרסו בעזה.

כשישראל ממשיכה בהתנחלויות והכיבוש, הדרך שמציעה חמאס נראית היחידה. ספר שמספרתו נהרסה בהפצצות חיל האוויר (צילום: אקטיבסטילס)

כשישראל ממשיכה בהתנחלויות והכיבוש, הדרך שמציעה חמאס נראית היחידה. ספר שמספרתו נהרסה בהפצצות חיל האוויר (צילום: אקטיבסטילס)

מתו 12 ישראלים, רובם אזרחים ממעמד כלכלי נמוך, ויותר מ-230 פלסטינים, רובם אזרחים, נשים וילדים. בעזה משפחות שלמות נמחקו מעל לפני האדמה, כמו משפחת אל-חדידי ואבו אל-עופ.

אין ילד או ילדה בעזה שלא סובלים מבעיות נפשיות כעת, או קושי להירדם. שוחחתי עם חבר שלי, פסיכיאטר במרכז עזה לבריאות הנפש, והוא סיפר לי על המוני ילדים שמקבלים ממנו כדורים כדי לסייע להם להירדם בלילה, על האימה שנותרה בגוף שלהם עקב הימים האחרונים. על פי סקר שנערך לפני הסבב הנוכחי, יותר מ-70% מהילדים בעזה סובלים מבעיות נפשיות וזקוקים לטיפול. רק תארו לכם איך נראה המצב עכשיו.

אז תושבים הפסידו. ובכל-זאת, מישהו כן הרוויח מהמלחמה הזו. מי? התשובה, לדעתי, היא נתניהו באופן אישי, ותנועת חמאס.

נתניהו, על-פי הערכות של פרשנים פוליטיים, עודד את ההסלמה במצב כדי לחמוק ממשבר פוליטי, ולמנוע אפשרות שתקום ממשלה אחרת אשר תחליף אותו. וזה עבד, נתניהו בינתיים שמר על הכסא ויש סיכוי גדול שבישראל יהיו בחירות נוספות.

תנועת חמאס התחזקה באופן חסר תקדים עקב המלחמה. מי שנמצא בשטח יודע שהאהדה העממית לחמאס בעזה נמצאת בירידה כבר שנים. אבל לאחר הסבב הזה, שחמאס נתפסה במהלכו ככוח פלסטיני המתנגד סוף סוף למדיניות הישראלית המפלה בירושלים, הכוח העממי שלה גבר.

אני עוקב אחרי התקשורת שלכם, בעברית, וגם אחר זו שלנו, והפער פשוט בלתי-נתפס. תמונות של משפחות של אזרחים בעזה קבורים תחת בתיהן, של ילדים שרופים ורטושים, צרחות של הורים שכולים, בתי חולים מופגזים – כל אלו לא הגיעו אליכם.

אבל בעזה רואים. וכן, למרות שהממשלה הישראלית מאשימה תמיד את חמאס, ואומרת שהאתרים האלה "שימשו את חמאס", הפלסטינים בעזה רואים את המציאות בעיניים ולא קונים את הטיעונים האלו. גם בעולם הרחב לא קונים.

עשרות אלפי אזרחים ברחו מהבית שלהם כי הרגישו שישראל מפגיזה בלי הבחנה, ופוגעת באזרחים. מטוסי הקרב והטנקים הרגו שישים וחמישה ילדים. כל זה רק העצים את השנאה שקיימת כלפי ישראל, וחיזק את חמאס עוד יותר.

מלחמה ואלימות ללא קונטקסט פוליטי מביאות רק עוד מלחמה ואלימות. ותושבי הארץ הזו יפסידו בגדול

אבל בעיקר: חמאס התחזקה על חשבון פתח והרשות הפלסטינית, המושלים בגדה המערבית  ונמצאים כעת בשפל פוליטי חסר תקדים. זו הסיבה למה:

אבו מאזן חוזר, בכל נאום שלו, על האמונה בפתרון שתי המדינות, ובהתנגדות למאבק מזויין כמו זה שחמאס מוביל. הרשות הפלסטינית מנהלת תיאום בטחוני הדוק עם הצבא הישראלי.

והם – אנשי הרשות, ובראשם אבו מאזן – הפכו לבדיחה בעיני העם, כי הדרך הזו לא השיגה עבור העם הפלסטיני כלום. תראו מה קורה בשטח: התנחלויות בגדה גדלות מדי יום, תוכנית המאה דנה ב"מדינה" פלסטינית בלי ירושלים, בלי בקעת הירדן, אוסף של מובלעות קטנות ומפוזרות, ישראל ממשיכה לפנות משפחות משייח' ג'ראח, להרוס בתים ברחבי הארץ, להפקיע קרקעות, והכיבוש הצבאי יציב מאי פעם.

אז תגידו, מה עזרה לנו האמונה של אבו מאזן ב"משא ומתן", או ב"דרכי שלום", או בתיאום בטחוני הדוק עם הצבא הישראלי? העם חי פה ורואה: שום הישג אין לו מזה. וכך חמאס מתחזקים כי אנשים צמאים להנהגה שתתנגד למדיניות הכיבוש, וחמאס, בניגוד לרשות שמנרמלת את המצב, מעיזה לעשות את זה.

הגוף היחיד שמתנגד לישראל. ירי רקטות מעזה לכיוון ישראל (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)

הגוף היחיד שמתנגד לישראל. ירי רקטות מעזה לכיוון ישראל (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)

גם העובדה שאבו מאזן בחר לדחות את הבחירות, שכל העם חיכה להן בכיליון עיניים, במטרה לשמר את הכוח שלו ומתוך פחד שיפסיד לחמאס, וגם העובדה שהרשות הפלסטינית מושחתת מאד – כל אלו עזרו לחמאס לצבור אהדה עממית גדולה יותר על חשבונם.

ולדעתי זה מצב מסוכן מאד, שנתניהו וחמאס התחזקו כך. מלחמה ואלימות ללא קונטקסט פוליטי מביאות, כפי שכל אחד יכול לראות, רק עוד מלחמה ואלימות. ותושבי הארץ הזו יפסידו בגדול.

כדי לאתגר את הכוחות האלו, צריך שתהיה אלטרנטיבה פוליטית, שתתנגד לכיבוש הצבאי ותציב חזון פוליטי הוגן, חזון שיעניק לפלסטינים זכויות. וזה כמעט לא קיים בפוליטיקה הישראלית או בשיח הציבורי בישראל.

כל העם הפלסטיני מתנגד לכיבוש ודורש ריבונות פלסטינית בצורה כזו או אחרת, או מדינה עצמאית. אבל זה לא קורה, כי ישראל מסרבת לוותר: או שתפנה התנחלויות ותקים מדינה פלסטינית בגבולות 1967, או שתנוע באופן הדרגתי אל עבר שוויון זכויות, ואל חופש תנועה ומגורים לכולם, במסגרת מדינה דמוקרטית אחת (פתרון עדיף, בעיני).

העובדה שאין שום התייחסות, בצד הישראלי, לבעיה הפוליטית העמוקה הזו, שכל העם הפלסטיני סובל ממנה, מובילה להתמודדות עם המצב רק באמצעים צבאיים ופתרונות צבאיים, ולהתחזקות של כוחות ימין.

כך אנחנו כלואים שוב ושוב במעגל של מלחמות, שפוגעות בתושבי הארץ, במיוחד באלו החלשים. לא יהיה מכך מוצא עד שלא יהיה פתרון פוליטי, וצריך לקדם אותו דחוף, כי כרגע המצב הולך לכיוון אחר, מסוכן מאד.

אחמד (שם בדוי), עיתונאי מעזה. הטקסט נלקח מ"אנחנו שמעבר לגדר", גוף תקשורת עצמאי שכותב על עזה

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חייבים להבחין בין ויתורים שאינם בלב הערכי לאלו שמהווים התקפה על עיקר העיקרים. תמר זנדברג ונפתלי בנט (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

חייבים להבחין בין ויתורים שאינם בלב הערכי לאלו שמהווים התקפה על עיקר העיקרים. תמר זנדברג ונפתלי בנט (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

חוק האזרחות: הצפרדע שעלולה לחנוק את השמאל הציוני

כניסתן של מפלגות שמאל לממשלה החדשה מחייבת ויתורים ופשרות, אבל תמיכה בחוק האזרחות תבהיר שאין לשמאל הזה קווים אדומים והכל נתון לסחר-מכר פוליטי. את החוק הזה אי אפשר לתקן או למתן. הוא רקוב מוסרית מהשורש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf