newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הרפורמה של כחלון: גזר דין מוות בעינויים למיליוני אפרוחים

בניסיון להוריד את מחירי העוף עומד כחלון להציף את השוק במיליוני אפרוחים כל שנה מעל הביקוש הקיים. בשם דאגה לחלשים בחברה הוא גורם לסבל ולמוות קשה לחלשים ביותר

מאת:

כותבת אורחת: אורי שביט

הגעש, השסעים והקרעים החברתיים שאנו מטלטלים בתוכם בעת האחרונה, מחדדים את החובה להביט על היחיד – לאפשר את חירותו, לקדש את בחירותיו, להגן על זכויותיו. אנחנו מצווים לזכור שחייו של כל פרט ופרט בחברה ובקהילה בה אנו חיים אינם הפקר, וכי כל המציל נפש אחת – כאילו הציל עולם ומלואו. זו היא החברה בה אנו שואפים לחיות ולא נשקוט עד שתתקן דרכיה ותהיה כזו, עד שנוכל גם אנחנו ליהנות מהזכויות והחופש שעליה לאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו.

כל אחד ואחת, חוץ מבעלי החיים. למרות שהם חיים בתוכנו, נתונים למרותנו, חלק מהחברה בה אנו חיים, בעלי החיים הם עבדים שקופים גם לעיניים החומלות והאכפתיות בדרך כלל. הם המונים, נספרים במאות מיליונים, מורחקים מאחורי גדרות, מצופפים בכלובים – איש אינו רואה ואינו שומע את ייסוריהם, קשייהם, מכאובם, שלא לדבר על זכויותיהם ורצונותיהם. איש אינו מביט בכל אחד ואחד מהם ורואה בו פרט בפני עצמו, ישות עצמאית, חשה, מרגישה ונושמת, נפש שאילו הצלנו אותה היינו מצילים עולם ומלואו.

לכן זה קל כל כך לשר האוצר משה כחלון, בהינף חתימת עט מהירה, לדון לחיים של ייסורים, אימה, סבל וכאב מיליוני אפרוחים צעירים, שעדיין לא הגיעו לעולם וכבר גורלם האכזר נחרץ.

בקצרה, זה הרקע ל"רפורמת העודפים" של משה כחלון, שצפויה להיות מאושרת השבוע על ידי הממשלה: לפני שלוש שנים נחתם הסכם בין מועצת הלול לגורמים ששולטים במספר האפרוחים שבוקעים בתעשייה. ההסכם הזה מווסת את כמות האפרוחים בענף לפי הביקוש בשוק. כלומר: כיום מגדלים רק את כמות האפרוחים שהציבור דורש, לא יותר ולא פחות.

משה כחלון ונערי האוצר, אשר רואים לנגד עיניהם רק את הורדת מחיר העוף, מתכננים לשנות את המצב הזה, ולהציף את השוק באפרוחים עודפים – מה שיביא, לשיטתם, לירידת מחירים. הקורבנות הם עשרים מיליון האפרוחים שיתווספו לתעשייה אכזרית זו. עשרים מיליון לפחות – לפי הערכה שמרנית בענף.

חלקם כלל לא יגיעו לסכין השוחטת; הם ימותו מהתנאים הקשים בלולים, או ייגרסו למוות ביום לידתם מכיוון שמבחינת התעשייה הם "פגומים". כל כך הרבה הרג וסבל ליצורים קטנים וחסרי אונים שאיש לא דרש בכלל את יצורם, פרט לשר האוצר ופקידיו.

> צפו: פעילי זכויות בעלי חיים מנעו גריסת אפרוחים, ונעצרו

אפרוחים (אילוסטרציה: Jim Deane CC BY-NC-ND 2.0)

אפרוחים (אילוסטרציה: Jim Deane CC BY-NC-ND 2.0)

משרד האוצר מתייחס לאפרוחים האלו, כאילו היו מכונות או מכשירים, חפצים דוממים שניתנה בידיו האפשרות לשחק בהם בהטלת מטבע. הוא אינו מביט באפרוח היחיד שבקע זה עתה מהביצה במדגרה, שמצייץ בכל כוח ריאותיו הזעירות לאמא, שלעולם לא תיקח אותו אל תחת כנפיה. הוא אינו שומע את צווחות האימה, את רעש הכנפיים והרגליים הנשברות בצפיפות הארגזים, את הנשימה הכבדה כתוצאה מגוף מהונדס ומעוות שכל מטרתו היא להוזיל לו את השניצל. בתואנה של סיוע כביכול לחלשים בחברה, דוהר שר האוצר על גבם של אותם אפרוחים תמימים וחסרי אונים, שנכתשים תחתיו למוות ללא שום הצדקה.

מעטים מכירים את הפרקטיקות המחרידות שנהוגות כעניין שבשגרה בתעשיית בעלי החיים, בכללה תעשיית האפרוחים. ספק אם שר האוצר עצמו ביקר אי פעם במדגרה, שם טוחנים למוות אפרוחים בני יומם שהתגלו כ"פגומים", משל היו אשפה מיותרת ולא יצורים חיים.

ספק אם ביקר בלול פטמים, בו אפרוחים בני שבועות בודדים מתנפחים במהירות לגודל מפלצתי של תרנגול בוגר כדי לספק את תאוות הבשרים הגרגרנית של בני האדם, בקושי מסוגלים לנשום או לעמוד על רגליהם. ספק אם חזה בעצמו בדחיסתם לכלובים, שינועם בצפיפות ובחום תוך פציעות, חבלות ומוות אל תחנתם האחרונה. כולנו ראינו זאת בתחקירי "זוגלובק" למשל, שמספקים הצצה לעולם אפל ואכזר שמתקיים בכל המשחטות ומפעלי הבשר באשר הם.

מרחוק, בלי לחשוב על האפרוח היחיד שבקושי מלאו לו חודש וכבר זכה למנת ייסורים וכאבים איומה כל כך, קל מאוד לשר האוצר להוסיף 20 מיליוני אפרוחים חסרי אונים וחסרי תקווה אל רשימת הסבל הארוכה הזאת. זהו סבל שמחזיר את עצמו אלינו בסבל – בפגיעה בבריאות של בני אדם שצורכים את בשרם המזוהם, בפגיעה באדמה עליה כולנו רוצים להמשיך לחיות, ובערעור הניסיון שלנו להיות חברה שזוכרת להביט בעיניו של כל פרט ופרט.

אורי שביט היא פעילה למען בעלי חיים ובעלת הבלוג "טבעוניות נהנות יותר"

> לא שפנפנות ולא בהמות: נשים צועדות למען בעלי חיים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf