לא שפנפנות ולא בהמות: נשים צועדות למען בעלי חיים
במוצאי שבת יצעד הבלוק הפמיניסטי במצעד לזכויות בעלי החיים ויזכיר שהמאבק לא מבודד בבית האח הגדול, אלא נטוע בין מאבקי שחרור רבים אחרים
כותבת אורחת: שירה הרצנו
במוצאי שבת הקרובה יתקיים מצעד למען זכויות בעלי חיים בתל אביב. במצעד, המתקיים בשנתו השנייה, צפויים לקחת חלק אלפי משתתפות ומשתתפים, אשר ישמיעו את קולן נגד ניצול ופגיעה בבעלי החיים בתעשיות השונות, בהן תעשיות המזון, הבידור, האופנה והניסויים. תחת הכותרת "עוצרים את הסבל, בוחרים בחמלה", מזמינות מארגנות המצעד את כל מי שחמלה בלבו ואת כל אוהבי בעלי החיים באשר הם (גם הלא טבעונים, עדיין), לבוא ולצעוד ביחד.
השתתפות של אלפים במצעד למען בעלי חיים אינה עניין של מה בכך. רק לפני שנים ספורות, ההפגנות הגדולות ביותר במאבק לשחרור בעלי החיים מנו מאות בודדות של משתתפים. בשנים האחרונות, הטבעונות עושה את דרכה אל המיינסטרים, והמיינסטרים עושה את דרכו אל הטבעונות.
לצד ההתרגשות הרבה על התנופה המדהימה של התנועה לשחרור בעלי החיים, קיים גם חשש שהתנועה תאבד קו שהיה דומיננטי בשנותיה הראשונות בארץ, קו המזהה את השורשים המשותפים של הדיכויים והמחבר בין המאבקים לשחרור כלל בעלי החיים, לרבות האנושיים שבהם.
לכן, משמח שלקראת המצעד התגבש בלוק פמיניסטי, אשר מתעתד לשים דגש על הקשר ההדוק בין המאבק לשחרור בעלות החיים לשחרור הנשים.
בעוד שבין כלל הדיכויים ניתן לזהות דפוסים ושורשים דומים, הקשר בין דיכוי בעלות החיים ודיכוי הנשים בחברה בולט במיוחד. בתרבות הרווחת, ניתן לראות כיצד נשים ובעלות חיים אחרות תופסות זו את מקומה של זו, על מנת לרדד ולפגוע בערך של שתי הקבוצות גם יחד. מפרסמים מבקשים למכור לנו פיסות בעלי חיים בלחמנייה תוך שימוש בגופן החשוף של נשים; נשים מכונות בשמות של בעלות חיים על מנת להפרידן לשתי קטגוריות מבזות, המבוססות על פי עמידתן בסטנדרטים של יופי או של התנהגות נשית רצויה. קטגוריה אחת היא של מושאי התשוקה המינית, המכונות פרגיות, חתלתולות ושפנפנות. הקטגוריה השנייה מדביקה לנשים שחרגו מכללי התרבות הנוקשים תווית כגון פרות, בהמות וכלבות.
> בדרך לשחרור בעלי החיים הטבעונות היא רק כלי אחד, אבל הכרחי
פעילי זכויות בעלי חיים מחזיקים גופות של חיות במשמרת שקטה בתל אביב (אקטיבסטילס)
פרקטיקות שיטתיות ועקביות של החפצה נפוצות במיוחד כלפי נשים ובעלות חיים. חלוקת הגוף ופירוקו לאיברים נעשית באופן יומיומי ומוחשי בתעשיות המזון מהחי (פולקע, חזה, לשון וכו'). חלוקת הגוף של הנשים, על פי רוב באופן מטפורי, נעשית אף היא כעניין שבשגרה, למשל בפרסומות המכילות מקטעי גוף או במגזיני גברים המרכיבים את "האישה האידיאלית" מחלקי גוף של סלבריטאיות.
ניצול מערכת הרבייה ופוטנציאל האמהות עומד בבסיס תעשיות הביצים והחלב. מציאות חייה של פרה בתעשיית החלב נעה במחזוריות של אונס וכפיית הריונות, לידה, חטיפת הרך הנולד וגזל החלב שיועד לו, עד לקריסת מערכות בעקבותיה מובלת הפרה לשחיטה. בעלות החיים נתפסות כמוצר נסחר, נטול רצונות ואוטונומיה, בדומה לנשים שנופלות קורבנות לסחר.
הכרה בעוצמה ובצדקת המאבק המשותף הובילה להקמת הבלוק הפמיניסטי במצעד:
אנו רואות קשר הדוק בין דיכוי בעלות החיים ודיכוי נשים בחברה בה אנו חיות. אנו סבורות שאפשר ורצוי לשלב בין המאבק הפמיניסטי לבין המאבק לשחרור בעלי חיים וכי על המאבק הפמיניסטי לכלול בתוכו גם בעלות חיים ולא רק בנות אדם.
אנו מאמינות שעל שהמאבק לשחרור בעלי חיים למגר מקרבו כל פגיעה בנשים אנושיות ולפיכך אנו פועלות לקידום מרחב בטוח לאקטיביסטיות ולקידום תודעה פמיניסטית בקרב התנועה לשחרור בעלי חיים.
כי לכולנו מגיעים חיים של ביטחון. כי אנחנו לא רחם. כי הפרדה מצאצאים זה אכזרי. כי אנחנו לא חתיכת בשר, וגם הן לא.
כל חברה (וחבר) שמצטרפת לבלוק היא עוד קול חזק וברור נגד דיכוי ובעד שחרור לכולן. כל צועדת נוספת מרחיבה את הקריאה להרחבת מעגלי הצדק והחמלה. בואו, צעדו איתנו.
שירה הרצנו היא פעילה פוליטית לשחרור בעלות חיים, לרבות האנושיות שבהן.
הבלוק הפמיניסטי במצעד זכויות בעלי החיים
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
